ישיחנה שלום!
רציתי לשאול…. אני בחור בן 22 לומד בישיבה חשובה וידועה וגם בא ממשפחה חשובה אבי רב שכונה והרבה אנשים מכירים אותו ומעריכים אותו.
אני קצת פחות מעריך.
כשאני בבית מתפתחת מעין תחרות סמויה ביני לבין אבי. יכול להיות שזה גם בגלל שאני בכור ופער הגילאים ביננו הוא לא עצום.
אני רוצה קודם לספר על האישיות של אבא שלי, הוא אדם עוצמתי, שבכל מקום שהוא יהיה הוא צריך להגיד את המילה האחרונה, עד כדי שלפעמים זה נראה שהוא שתלטן, הוא אדם סוחף ומצחיק שכולם אוהבים להיות בקרבתו, ובגלל שאני הבן שלו אז גם אני יצאתי בערך העתק שלו, והרבה פעמים ובמיוחד בבין הזמנים שאני בבית, זה מתנגש אחד בשני.
כי ההבדל הכי גדול ביננו, זה שאבא שלי הוא כעסן גדול, הוא יכול להתעצבן ברמות משוגעות על גבול האלימות, והרבה פעמים הוא צועק על אחי הקטנים על שטויות, ואז אני יושב איתם ומרגיע אותם, והוא לא מסוגל לראות את זה, הוא לא מסוגל לראות איך אוהבים אותי איך מדברים איתי ואיך צוחקים איתי, כשהוא בעצם נשאר לבד מאחור, ואז כל הכעס שלו מופנה כלפי, קשה לי לראות איך אדם שכל כך מעריכים אותו בחוץ בעולם הגדול, איזה חכמה יש לו, והרבה מגיעים להתייעץ איתו בחינוך ילדים, ורק אני רואה באמת איך הוא מחנך את הילדים, באיזה לחץ עצבים ומריבות הבית מנוהל. ויש לי הרבה סיפורים ודוגמאות להביא על זה, בכל מקרה אני לפעמים מתפלץ מלראות את זה קורה.
אני לא יודע מה לעשות, ואם לגשת אליו ולנסות לדבר איתו על זה, וחשוב לי להדגיש שזו בעיה שגם כל הבית סובל ממנה, החל מאמא שלי וכלה באחי הקטן.
אשמח אם תוכלו לעזור לי, ואני מקווה שהצגתי את הבעיה בצורה טובה. תודה רבה.
שלום לך בחור יקר.
שאלתך נגעה בנימים דקים שבנשמתי. אנסה לתת מילים לתחושותיי, ואקווה שיהיו לך לעזר.
יחסינו עם הורינו מלווים אותנו במשך כל חיינו. גם אחרי שהורינו כבר אינם, בתוכנו פנימה עדיין הם עימנו. ושאלה זו שאתה תוהה בה כיום, תלווה אותך מן הסתם הלאה בהמשך חייך. ולכן חשוב מאוד ואני שמח שאתה משתף אותנו בה, מתייעץ ומצפה למענה.
תפקידי כמובן לא יהיה לפתור את המצב, אלא רק לפתוח פתח, ולנסות להציג ולהציע זוויות שונות מנקודת מבטי החיצונית, דיבורים שאולי יגעו בליבך, ואולי אפילו יהיו לך לעזר אם אזכה.
*
קשר הורים ילדים הוא קשר מורכב וטעון מטבעו. ישנה השפעה גדולה של הורים על ילדים, כל אחד יודע את זה, כל אחד יכול לחוש את זה במהלך חייו.
אתה יכול למצא אדם מוצלח מוכשר וחכם, שמושפע עמוקות מאביו שפחות ממנו בהרבה, ואתה מוצא אותו נעלב עד עמקי נשמתו מכל מילה שאביו אמר או חשב. אתה יכול למצא אנשים שיכולים היו לנסוק השמיימה, אך הם מתבוססים בכאב הורים כזה או אחר. יש לכך סיבות עמוקות ומורכבות, אך כאלה אנחנו, וקשה להתכחש לכך, הרבה מהאישור שלנו מבוסס על הורינו, ומשכך השפעתם גדולה עלינו במהלך החיים. והידיעה על כך יכולה מאוד לעזור ולפתור קונפליקטים פנימיים רבים.
*
אביך הוא דמות מורכבת, דומיננטית, חזקה, שולטת, מייעצת, חברתית, מתוחכמת ומוצלחת. אלו מידות טובות ונכונות. ודאי ירשת מהם וינקת ממנו הרבה בתחומים אלו.
מנגד, אביך הוא גם דמות שיש בה כעס לפעמים בלתי נשלט, שגורם לו לדברים לא טובים בתוך הבית.
אינני רוצה בשום אופן להיכנס לניתוח הדמות של אביך, משום שאיני מכירו, ואין זה נכון לעשות זאת שלא בפניו.
מה שכן, אתן לך כמה כללי אצבע, שלפי דעתי הם הכרחיים ביותר. ויכולים מאוד להועיל לך בחייך.
דבר ראשון, מאוד חשוב בשבילך, שתקלוט את המציאות האמיתית-הנכוחה כפי שהיא. דהיינו, שתחדד בליבך ובפיך את הבנותיך ביחס לאביך, אביך יש בו קונפליקט מאוד בעייתי, שמתבטא בהתנהגויות מאוד לא נעימות ולא טובות, וזה משפיע ישירות עליך ועל בני משפחתך בצורה לא טובה. כך הם פני הדברים, אין לך מה להסתפק בזה, ולומר לעצמך, אולי אני הוא הבעייתי, אולי משפחתי היא הבעייתית, לא כך, אלא עליך מוטל לקלוט בליבך את המציאות הנכונה כפי שהיא בלא לטייח או להתחבט.
חזור על זה שוב ושוב לעצמך. ואם אתה צריך אישור לכך, מוטל עליך לחפש זאת בדרך של חשיפה חיצונית כלשהיא, שתשפוט את הנתונים באופן ניטראלי. זה יכול להיות חבר טוב, זה יכול להיות איש מקצוע, וזה יכול להיות כל אדם זר אחר.
דבר זה יחזק אותך מאוד, וייטע בך בטחון בצדקת דרכך, ונכונות להמשיך הלאה ולהתקדם.
*
דבר שני, פצל את דמותו של אביך לשניים, אביך ואדם רגיל. נסה לקחת את דמותו של אביך ולחשוב עליו כעל אדם זר, כעל אדם שאינו אביך, זה יכול להיות דוד, או מכר, או סתם איש מן בית הכנסת או מהרחוב.
נסה לעשות זאת ולחשוב האם השפעתו תהיה שווה במקרה הזה. האם גם אז יתרוצצו בתוכך מעגלי רחמים-נקיפות מצפון-רגשות אשם וחוזר חלילה. האם גם במקרה זה היית מתנהג אליו כפי שאתה מתנהג כיום. או שמא היית בוחר לעשות או לא לעשות דברים שונים ממה שהינך עושה כיום.
נסה זאת שוב ושוב, זה ייטיב עימך, ויעזור לך לקלוט את התמונה בצורה נכונה יותר, להתנהג ולקבל החלטות.
*
דבר שלישי, פצל את דמותו של אביך מדמותך אתה. נסה לחדד בנפשך, שאביך הוא אביך ואתה הוא אתה. ועליך לדעת להפריד היטב בין השניים. אביך מולידך אמנם, אביך גידל אותך ומגדל אותך. אך כעת כשאתה בוגר, מוטל עליך ליטול אחריות מלאה על חייך ולצאת לדרך חדשה, דרך של בניה של החיים שלך עצמך, ולא של הוריך ומשפחתיך.
התפקיד שלך הוא להתקדם הלאה, ולהתקדם פירושו, לטעת בליבך סדרי עדיפויות, כשהראשון שבהם זה אתה עצמך, במה אתה משקיע, מה תופס אצלך מקום, איך אתה צומח, ולהיכן אתה שואף להגיע. אם תדע לסדר את חייך ואת מטלותיהם הנפשיות, יקל עליך וחייך יקבלו סדר אחר.
אני חושב שאם תרגיש כך, או לכל הפחות תכוון פניך לשם, תמצא את עצמך פחות ופחות מתעסק בקונפליקט הגדול שאביך חי בו, שמצד אחד הוא מחנך דגול, ומאידך בבית פנימה הוא אדם קשה. כיון שזה הקונפליקט "שלו" ולא "שלך". אתה צריך לבנות את חייך שלך, וחייך שלך מורכבים מטוב חסד תמיכה ואהבה, וזה הכי חשוב. בכל הנוגע למה שקורה איתו, תן לו ללמוד בעצמו, ואם הוא לא ילמד, הוא ייכשל במוקדם או במאוחר, אך זה אינו נוגע אליך כלל.
*
אם תיישם את הדברים הללו, הדבר הרביעי שיקרה לאט לאט, הוא שהתחושה שלך בנוגע לתופעה שמתרחשת בחייך, שיש לך אבא דומיננטי ועצבני בתוך הבית פנימה, תיהפך להיות ממצוקה קיומית ולוחצת, לתופעה שהיחס שלך אליה הוא אדישות בטחון וחוסר לחץ.
זה לא כל כך מפחיד, ולא כל כך נורא. זה לא סוד איום, ולא פצצה שמוחבאת במגירה. זה דבר שקורה לא אחת ולא שניים, פה ושם תחת כיפת השמים.
אתה יכול לדבר על זה באופן חופשי עם מי שאתה רוצה, כמה שאתה רוצה, ובאיזה אופן שתחליט לפתוח את הנושא, לנתח אותו, ולהיות רגוע ושלו עם עצמך ועם חייך.
*
אתה תכבד את אביך מצד אחד, אפילו תכבד מאוד. אך מאידך, תנתק את הקשר שאתה חושב שישנו בין ההתנהגות שלו, להתנהגות שלך ולחייך האישיים. אתה תיקח את הדמות המורכבת של אביך, תפשט אותה, תבין אותה, תכבד אותה, ותותיר אותה לו עצמו, ואתה תלך לדרכך, לחייך, ולעולמך העשיר והאישי.
אל תסנגר, בשון אופן אל תסנגר ואל תטייח, חשוב מאוד ללמוד לחשוב ביקורת ולומר ביקורת, בלי כל פחד. אבל לא בהכרח לצעוק לריב ולהתנגש. אם תרגיש תדע ותאמר את הביקורת, אם תבין היטב את הביקורת, ואם תדע לנתק אותה ממך, אתה תדע להפריד בן האדם לבין האבא, בין האב לבין הילד – אתה הינך. וממילא אתה תדע להתנהג בהתאם, לכבד להעריך ולשמור.
שלא תבין לא נכון. כיבוד הורים זאת מצוה חשובה ביותר. מצוה עליונה שמקומה בצד ימין של עשרת הדיברות.
בדברי אני רוצה לחזק את הדבר, ולומר בעקבות מה שכתבתי, שהקשר שישנו בין הורה לילד, הוא קשר שלא שייך לפורמו או לנתקו לעולם. הקשר הזה הוא קשר קיים, איתן ויציב. אלא שבגיל מסוים ובמצבים מסוימים, צריך ללמוד לחיות באיזון דק בין הקשר שקיים, לבין ההשפעה וההשלכות של הקשר על החיים האישיים שלך. ואם גדלת דייך, או שנישאת לאשה בעז"ה, עליך לכבד את הוריך בכל כיבוד אפשרי. אך מנגד עליך להבין היטב את יסודו של הקשר, כדי לדעת לתת גבול בין הקשר להשפעה שלו על חייך.
*
האמן לי, אינך צריך בשלב זה לדאוג לבני משפחתך, גורלך אינו כרוך בגורלם, נכון שזה קשה לראות זאת, אבל זאת המציאות, חייך אינם חייהם. יתרה מכך, לא נראה שתוכל לעזור להם, יותר ממה שהם יוכלו לעזור לעצמם. אל לך לבנות את אישיותך ואת מעמדך המשפחתי, מחסרונותיו של אביך. בנה את אישיותך ממעלותיך שלך.
והכי חשוב, אתה הבן הבכור והדומיננטי, דע לך, שאם תסגל התנהגות אישית נכונה ביחס לאביך, לא תצטרך לדאוג לאחיך ולאימך כלל, ההתנהגות הנכונה שלך תהוה דוגמא, ותחדור לכל שכבות המשפחה, לחיים טובים יותר. אם תסגל בעצמך חוסן ונבדלות, תוכל לחשוף ברוגע ובביטחון את הדברים, והדברים יסתדרו בעז"ה.
איני יודע אם בשל אתה להבין את כל דברי.
אבל קח לך מאשר תבחר.
ויהי רצון שתצלח בכל מעשיך
בברכה
דוד ברנהולץ
תגובה אחת
תשובה מדהימה ומעוררת מחשבה