אני צריכה לחשוש מהקפידה של אבי?

שאלה:

אני בחורה בת28 , חרדית ב"ה, רווקה.
אני הבכורה במשפחה של שבעה ילדים.
חווינו חיים מאוד מאתגרים ולא פשוטים. אבא שלי אדם קשה מאוד. עם הפרעת אישיות לא פשוטה. הוא דרש ממנו את המקסימום בענייני הלכה וכו', וגם הסדרים בבית היו קפדניים מאוד ,המצב בבית היה מאוד קשה, היו המון מריבות בינו לבין אימי, שבקשה ממנו להרפות קצת. אסור לאף אחד לערער על הסמכות שלו והוא תמיד צודק.
אנו הילדים מאוד כעסנו עליו, הוא היה מזלזל מאוד באימי ובנו, הילדים. כינויי גנאי, השפלות וכו.
מאז שאני זוכרת את עצמי הבנתי שהוא שונא אותי. כנראה קלט שקלטתי אותו, וקבלתי על זה את העונשים שלי.
העניין הוא שהוא אומר במפורש שהוא מקפיד עלי, ומוסיף לקלל אותי שאני לא אתחתן עד גיל 50… אני חייבת לציין שמאוד פחדנו ממנו כל השנים. לא היינו עונים לו או מתחצפים אליו, ובד"כ גם מפחדים לעשות משהו שהוא לא מסכים. אבל הייתי שותקת ומשדרת לו כעס ועוינות.
בתכל'ס כנראה שההקפדה שלו פועלת את פעולתה, למרות שמבחינת הנתונים האישיים שלי הכל בסדר לכאורה (עבודה מסודרת, נראית טוב וכו') … אין לי הצעות כמעט בכלל, וגם מה שיש יורד בלי סיבה.
מה אני יכולה לעשות????

שלום בת יקרה,
השאלה שלך הגיעה בזמן כל כך מדויק, בדיוק בימים שבהם מרגישים ביתר שאת את חורבן הבית, ומה שאת מספרת זה עוד השתקפות של החורבן. כאשר אין קירבה, כשמשהו מתפורר ומתפרק. זה כאב גדול.
כשיש כאב גדול בבית, הדבר הכי טבעי הוא שילדים לוקחים את האשמה על כתפיהם. ההורים לא מסתדרים? כנראה לא השכלנו לעשות משהו נכון, אחרת זה לא היה קורה. זה לא הגיוני, אבל כך עובד מנגנון של ילדים שכמהים לבית שלם. בנות טובות בזה אפילו יותר מבנים, ובכורות הן ממש אלופות בלקחת על עצמן אשמה שלא קשורה אליהן. ואם יש מישהו שמתנדב לתת להאשמה הזו מילים מפורשות, ועם לבוש דתי של "הקפדות", ואיומים וקללות – אז בכלל האשמה חוגגת.
ובכן לא.
לא אחד גדול וברור.
תסגרי את הדלת הרמטית לכל ניסיון של מפולת הבוץ הזו לחדור לליבך.
את לא אשמה בכך שעדיין לא פגשת את המיועד לך, ולא יתכן שהקפדה של מישהו עלייך מזיקה לך באופן כזה. כולנו גדלנו על סיפורים מטלטלים על אנשים שלא זכו לילדים כי בילדותם פגעו בגננת. אלה סיפורים שנועדו להרתיע אותנו מפגיעה בזולת, אבל הם יוצרים פגיעה באמונה. אסביר זאת בעזרת סיפור ששמעתי. לא בדקתי אם מקורו מוסמך אבל סומכת עלייך שתבחני בעצמך אם הוא מתקבל על הדעת. הנה הסיפור:
אברך שבנו ירד מהדרך הגיע אל הסטייפלר בבכי נורא: "למה לא שמעתי ליועצים שהזהירו אותי? איך לא ראיתי כשהוא התחיל להתדרדר? הכל בגלל שהלכתי איתו ביד קשה / רכה מדי!", וכך המשיך להכות על חטא. הסטייפלר גער בו קשות ואמר: אין לך אמונה!
אמונה?
כן, אמר הרב. אין לך מספיק אמונה כדי להשליך את זה על ה' ולהפנות את האצבע אליו, אז אתה לוקח את זה על הכתפיים שלך.
ובחזרה אלייך. מהמכתב שלך נראה שלא פגעת באביך באופן גס וחסר גבולות למרות הכל. מן הסתם פה ושם כשלת בכיבוד הורים, כמו כולנו, למרבה הצער. לא יתכן שחיינו יעלו על שרטון בגלל שהאדם שמולנו בוחר להטיל עלינו רפש.
אז מה כן?
במקום אשמה יש מקום לאמונה. אותו אלוקים שברא את העולם – ברא עבורך את המשפחה, ואת מסלול החיים, ואת הניסיונות, ואת הכוחות. זה אותו אחד בדיוק. אבא שלך שעלי אדמות לא מספיק חזק כדי לשנות את גורלך בהבל פיו, אבל אבא שבשמים – בהחלט כן.
אז למה אין הצעות? או כמעט ואין? או הצעות לא מספיק ראויות?
הסיבה האמיתית היא כי כך רצתה ההשגחה. ואולי כי ניתנת לך כאן הזדמנות לעשות איזשהו תהליך הכנה כדי להגיע לזוגיות יותר מעובדת. אני משערת שיש בליבך כעס וטינה על אבא שלך, זה טבעי, אבל יעזור לך אם לפני החתונה תנקי את זה, ותבואי ממקום שמבין את המוגבלות שלו ורואה אותו כאדם שלא הצליח לפעול בצורה טובה יותר. אני מנחשת שבזכות מה שעברת את בוגרת מהרגיל, וכיום את לא מחפשת שידוך עם כל הקריטריונים הדקדקניים כפי שלפעמים בנות בגילאים צעירים יותר עושות, ושאת ממוקדת יותר במטרה להקים בית יציב ובריא, עם אדם הגון שיכבד את עצמו ואותך. לא צריך הרבה מעבר לזה כדי לבנות זוגיות טובה.
מעבר לאמונה שגם זו משמים ולטובה, הסיבות הטבעיות לכך שהאחד והיחיד הזה עדיין לא כאן יכולות להיות רבות. ייתכן שאנשים מריחים שמשהו במשפחה קורה וחוששים, אין לדעת וזה גם לא יעזור. כנראה שמחכה לך אדם שמסוגל להכיל מורכבות משפחתית כמו זו שאת מתמודדת איתה. ואולי עדיין לא תמה העבודה שלך מול אבא. זו תהיה דרגה גבוהה, וכנראה שתצטרכי לנקות מעצמך שכבות של כאב, אבל בסוף את תעמדי מולו ותראי את לב האב שבו, שכוסה בהמון שכבות של מצוקה אישית, שבאה לידי ביטוי בכעסים והקפדות.
איתך בציפייה לבניין הבית. ואף על פי שיתמהמה, נחכה לו בכל יום שיבוא. נמשיך לעשות את שלנו, והקב"ה יבנה עבורנו את הבית שכל כך ייחלנו לו. תזכי להקים בית מלא אהבה, יציבות וכבוד.
ברוריה

דרישות כספיות בשידוכים זה ראוי?

שלום רב בישיבות הליטאיות החשובות נהוג לדרוש בשידוכים סכום נכבד מאוד (600-800 אלף לבחור קלאסי) וחוץ מזה מחפשים בחורות שעובדות עם רווח חודשי גבוה (תכנות ריאת חשבון וכדומה) א' אולי

קרא עוד »

מה המעלה בנישואין עם אברך?

שלום הרב. מדוע ישנה חשיבות ומעלה להתחתן עם בן תורה? וכן מה הטעם שלומדים תורה? הרי מה יעזור ללמוד "שור שנגח…" אם אין לי שור? זה רק דוגמא. אני אשמח

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

רוצה לבכות ולא מצליחה

אני לא מצליחה לבכות. איך בוכים? זה לא שעברתי דברים מדי קשים רק שאני תמיד אומרת שאח"כ אני יבכה ובסוף זה אף פעם לא קורה. אשמח אם תסבירו לי איך

קרא עוד »
למה הקב"ה ברא ייסורים בעולם

למה הקב"ה ברא ייסורים?

שלום וברכה למרות כל הספרים ומאמרים ועלונים וכו וכו וכו שקראתי בנושא אמונה וקבלת יסורים וכו, אינני מצליח להשקיט שאלה שמנקרת בי קשות וגורמת לי קשיים אמיתיים בקיום מצות. אם

קרא עוד »
לשון הרע נוטל כל הזכויות

מפחדת להתחתן מחשש שאפול בפח

אני בת 19, בחורה מוכשרת, נראית טוב, וחכמה. אהובה מאוד בחברה ובכל מקום שבו דורכת ונהנית מהחיים וגם מהאתגרים שיש בהם. לומדת בסמינר מעולה וחשוב, בית טוב, משפחה מדהימה וילדות

קרא עוד »

כל המעמסה נופלת עלי!

שלום לכם, יש לי שאלה שאולי פוגשת עוד נשים רבות, אך נראה לי שאצלי זה עמוק יותר. אני מרגישה מזה זמן רב המשרתת בבית, וזה שוחק אותי באופן בל יתואר,

קרא עוד »

איך נפטרים מתלות באחרים ובסביבה?

שלום, מאז שהייתי קטנה אני רגילה שסובבים סביבי, קיבלתי מענה אדיב ומהיר ו"זכיתי" בעקבות כך לכינוי 'ילדת תפנוקים'. אך, הבעיה העיקרית שנוצרה זו התלות. תלות בהורים, תלות בחברה וכו'. אני

קרא עוד »

יש לי פחות חשק לקיים את המצוות

שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש.  יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור

קרא עוד »
מאשימה את עצמי כשאני עצובה

אין לי כוח כבר לכלום

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי, אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד. פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן