אני צריכה לחשוש מהקפידה של אבי?

שאלה:

אני בחורה בת28 , חרדית ב"ה, רווקה.
אני הבכורה במשפחה של שבעה ילדים.
חווינו חיים מאוד מאתגרים ולא פשוטים. אבא שלי אדם קשה מאוד. עם הפרעת אישיות לא פשוטה. הוא דרש ממנו את המקסימום בענייני הלכה וכו', וגם הסדרים בבית היו קפדניים מאוד ,המצב בבית היה מאוד קשה, היו המון מריבות בינו לבין אימי, שבקשה ממנו להרפות קצת. אסור לאף אחד לערער על הסמכות שלו והוא תמיד צודק.
אנו הילדים מאוד כעסנו עליו, הוא היה מזלזל מאוד באימי ובנו, הילדים. כינויי גנאי, השפלות וכו.
מאז שאני זוכרת את עצמי הבנתי שהוא שונא אותי. כנראה קלט שקלטתי אותו, וקבלתי על זה את העונשים שלי.
העניין הוא שהוא אומר במפורש שהוא מקפיד עלי, ומוסיף לקלל אותי שאני לא אתחתן עד גיל 50… אני חייבת לציין שמאוד פחדנו ממנו כל השנים. לא היינו עונים לו או מתחצפים אליו, ובד"כ גם מפחדים לעשות משהו שהוא לא מסכים. אבל הייתי שותקת ומשדרת לו כעס ועוינות.
בתכל'ס כנראה שההקפדה שלו פועלת את פעולתה, למרות שמבחינת הנתונים האישיים שלי הכל בסדר לכאורה (עבודה מסודרת, נראית טוב וכו') … אין לי הצעות כמעט בכלל, וגם מה שיש יורד בלי סיבה.
מה אני יכולה לעשות????

שלום בת יקרה,
השאלה שלך הגיעה בזמן כל כך מדויק, בדיוק בימים שבהם מרגישים ביתר שאת את חורבן הבית, ומה שאת מספרת זה עוד השתקפות של החורבן. כאשר אין קירבה, כשמשהו מתפורר ומתפרק. זה כאב גדול.
כשיש כאב גדול בבית, הדבר הכי טבעי הוא שילדים לוקחים את האשמה על כתפיהם. ההורים לא מסתדרים? כנראה לא השכלנו לעשות משהו נכון, אחרת זה לא היה קורה. זה לא הגיוני, אבל כך עובד מנגנון של ילדים שכמהים לבית שלם. בנות טובות בזה אפילו יותר מבנים, ובכורות הן ממש אלופות בלקחת על עצמן אשמה שלא קשורה אליהן. ואם יש מישהו שמתנדב לתת להאשמה הזו מילים מפורשות, ועם לבוש דתי של "הקפדות", ואיומים וקללות – אז בכלל האשמה חוגגת.
ובכן לא.
לא אחד גדול וברור.
תסגרי את הדלת הרמטית לכל ניסיון של מפולת הבוץ הזו לחדור לליבך.
את לא אשמה בכך שעדיין לא פגשת את המיועד לך, ולא יתכן שהקפדה של מישהו עלייך מזיקה לך באופן כזה. כולנו גדלנו על סיפורים מטלטלים על אנשים שלא זכו לילדים כי בילדותם פגעו בגננת. אלה סיפורים שנועדו להרתיע אותנו מפגיעה בזולת, אבל הם יוצרים פגיעה באמונה. אסביר זאת בעזרת סיפור ששמעתי. לא בדקתי אם מקורו מוסמך אבל סומכת עלייך שתבחני בעצמך אם הוא מתקבל על הדעת. הנה הסיפור:
אברך שבנו ירד מהדרך הגיע אל הסטייפלר בבכי נורא: "למה לא שמעתי ליועצים שהזהירו אותי? איך לא ראיתי כשהוא התחיל להתדרדר? הכל בגלל שהלכתי איתו ביד קשה / רכה מדי!", וכך המשיך להכות על חטא. הסטייפלר גער בו קשות ואמר: אין לך אמונה!
אמונה?
כן, אמר הרב. אין לך מספיק אמונה כדי להשליך את זה על ה' ולהפנות את האצבע אליו, אז אתה לוקח את זה על הכתפיים שלך.
ובחזרה אלייך. מהמכתב שלך נראה שלא פגעת באביך באופן גס וחסר גבולות למרות הכל. מן הסתם פה ושם כשלת בכיבוד הורים, כמו כולנו, למרבה הצער. לא יתכן שחיינו יעלו על שרטון בגלל שהאדם שמולנו בוחר להטיל עלינו רפש.
אז מה כן?
במקום אשמה יש מקום לאמונה. אותו אלוקים שברא את העולם – ברא עבורך את המשפחה, ואת מסלול החיים, ואת הניסיונות, ואת הכוחות. זה אותו אחד בדיוק. אבא שלך שעלי אדמות לא מספיק חזק כדי לשנות את גורלך בהבל פיו, אבל אבא שבשמים – בהחלט כן.
אז למה אין הצעות? או כמעט ואין? או הצעות לא מספיק ראויות?
הסיבה האמיתית היא כי כך רצתה ההשגחה. ואולי כי ניתנת לך כאן הזדמנות לעשות איזשהו תהליך הכנה כדי להגיע לזוגיות יותר מעובדת. אני משערת שיש בליבך כעס וטינה על אבא שלך, זה טבעי, אבל יעזור לך אם לפני החתונה תנקי את זה, ותבואי ממקום שמבין את המוגבלות שלו ורואה אותו כאדם שלא הצליח לפעול בצורה טובה יותר. אני מנחשת שבזכות מה שעברת את בוגרת מהרגיל, וכיום את לא מחפשת שידוך עם כל הקריטריונים הדקדקניים כפי שלפעמים בנות בגילאים צעירים יותר עושות, ושאת ממוקדת יותר במטרה להקים בית יציב ובריא, עם אדם הגון שיכבד את עצמו ואותך. לא צריך הרבה מעבר לזה כדי לבנות זוגיות טובה.
מעבר לאמונה שגם זו משמים ולטובה, הסיבות הטבעיות לכך שהאחד והיחיד הזה עדיין לא כאן יכולות להיות רבות. ייתכן שאנשים מריחים שמשהו במשפחה קורה וחוששים, אין לדעת וזה גם לא יעזור. כנראה שמחכה לך אדם שמסוגל להכיל מורכבות משפחתית כמו זו שאת מתמודדת איתה. ואולי עדיין לא תמה העבודה שלך מול אבא. זו תהיה דרגה גבוהה, וכנראה שתצטרכי לנקות מעצמך שכבות של כאב, אבל בסוף את תעמדי מולו ותראי את לב האב שבו, שכוסה בהמון שכבות של מצוקה אישית, שבאה לידי ביטוי בכעסים והקפדות.
איתך בציפייה לבניין הבית. ואף על פי שיתמהמה, נחכה לו בכל יום שיבוא. נמשיך לעשות את שלנו, והקב"ה יבנה עבורנו את הבית שכל כך ייחלנו לו. תזכי להקים בית מלא אהבה, יציבות וכבוד.
ברוריה

לא מצליחה למצוא עבודה מתאימה לי

שלום רב אני כיום בת כמעט 26 נשואה ב"ה ואמא ל 2 למדתי המון לימודים בחיים – מזכירות רפואית ,הנהלת חשבונות,קוסמטיקה ,תפירה ,הוראה – אומנות האמת היא שעדיין לא מצאתי

קרא עוד »
חשש מנערוון בתפילה ותחושה לא נעימה

לא מצליח להתחבר לתפילה

אני אברך בן 26, נשוי + 2, לומד תורה כל היום. כל זמן פנוי שיש לי מהאשה והילדים, אוטומטית אני נשאב ללימוד, זה מעניין אותי ומושך אותי, וברוך ה' כמעט

קרא עוד »

למה מתפללים על חולה שיתרפא?

  אם אנחנו מאמינים שהשם יתברך הוא רק טוב עושה לנו רק מה שבאמת טוב בשבילנו, אז למה בזמן שמישהו חולה חס וחלילה אנחנו מתפללים עליו? הרי לכאורה אם הקב"ה

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

פחד משתק מכלבים

פחד משתק מכלבים

שלום ותודה על עצם קיומכם. יש לי בת בת 9.5 שרועדת מפחד מכלבים. כאשר אנחנו עוברות ברחוב והיא רואה כלב, אפילו ממרחק, אפילו שקשור ברצועה, מיד היא נכנסת לחרדה (כך

קרא עוד »
הילדה שלנו משקרת

הילדה שלנו משקרת

אנו שמים לב שבת הזקונים שלנו, בת 10, במקרים רבים אינה דוברת אמת. הילדה מבולגנת מאוד ולא דואגת לסביבתה, ותמיד כששואלים אותה האם היא עשתה דבר מסויים, היא טוענת שלא.

קרא עוד »

הציבור שלנו אכן גומל חסדים?

שלום אני בחור ישיבה, ב"ה מאוד מרוצה ומחזיק מהמגזר שלנו, ומאוד מאמין בטוב ובעדינות הנפש שהתורה נותנת. יש לי שאלה שמאוד מקשה עלי, הרי אנחנו מלאים חסדים ב"ה, נותנים צדקה

קרא עוד »
חשש מנערוון בתפילה ותחושה לא נעימה

לא מצליח להתחבר לתפילה

אני אברך בן 26, נשוי + 2, לומד תורה כל היום. כל זמן פנוי שיש לי מהאשה והילדים, אוטומטית אני נשאב ללימוד, זה מעניין אותי ומושך אותי, וברוך ה' כמעט

קרא עוד »

התמודדות בימי קורונה כאמא

איך אפשר לשמור על שגרה, כשהמצב ממש לא שגרתי איך אפשר להישאר רגועים במצב כזה. מה אני עושה אם נגזר עלי בידוד? מה עושים עם הילדים, כשאני צריכה להעסיק אותם

קרא עוד »

הורים מבוגרים נובלים בגלל הקורונה

שלום ותודה על האפשרות להשיח אני בת בכורה להורים שסיימו לחתן וחוששים מאד מהקורונה, אינם מארחים ושוקעים בדעיכה גם מההסתגרות וגם מהעובדה ששלום הבית שלהם שגם ככה היה גרוע מחמיר

קרא עוד »

קושי גדול עם תפילות

אני בן 26 והחיים שלי מלאים חוויות ברוך השם. רוב הזמן אני עסוק ושמח. אני מתחיל עם זה כיוון שחשוב לי להדגיש שאני לא במצב של דיכאון, וזה הבעיה שלי.

קרא עוד »

משבר בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב

קרא עוד »

אני צריכה לחשוש מהקפידה של אבי?

אני בחורה בת28 , חרדית ב"ה, רווקה. אני הבכורה במשפחה של שבעה ילדים. חווינו חיים מאוד מאתגרים ולא פשוטים. אבא שלי אדם קשה מאוד. עם הפרעת אישיות לא פשוטה. הוא

קרא עוד »

לאחרונה קשה לי ללכת לכולל

ישיחנה שלום! רציתי לשאול…. אני אברך סטנדרטי לומד בכוללים יום שלם התחתנתי לפני 5 שנים וב"ה יש לנו שני ילדים. רציתי לשאול אתכם כזו שאלה אני נמצא כעת בבעיה בחודשים

קרא עוד »

האם להעביר את הילד חיידר

בתחילת השנה העברתי את הילד שלי חיידר כי גיסי אמר שהחיידר הנוכחי שלו לא טוב, ושמבחינת לימוד גמרא זה מקום שלא מלמד מספיק טוב איך ללמוד גמרא כמו שצריך. הוא

קרא עוד »

בני מייחל למתיקות בלימודו

ללא ידיעתו של בני בן ה18 שמעתי אותו מתפלל ,הוא ממש בכה שאין לו מתיקות בלימוד ולמה לו חיים ,יצויין שבני צדיק גדול עבד ה' בכל מאודו,מאד כאב לי ,איך

קרא עוד »

חוששת על ההורים שלי

אני הבת הקטנה במשפחה והרוב כבר נשואים נשארתי עם אח שגדול ממני בכמעט 8 שנים והוא גם לא הרבה בבית ההורים שלי כבר מבוגרים ואני מאד מפחדת שיקרה להם משהו

קרא עוד »

געגוע לבנות שלי

שלום. עוד מעט יהיו ארבע שנים מאז שנזרקתי מביתי ונאסר עלי להיפגש עם בנותי.. על אף הזמן שעובר, אני לא יכול להתנחם מהריחוק מארבע הילדות החמודות שלי ועל שאני לא

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן