בין ההורים ובבית מסובך מאד-מה תפקידי במצב כזה? ואיך זה ישפיע על העתיד שלי?

שאלה:

שלום!
תודה על הפעילות המדהימה שאתם עושים!
פשוט הצלת נפשות!
ה' ישלם לכם בכפל כיפליים על כל העזרה ההעצומה!
יש לי שאלה מאוד קשה וכואבת
אני בת להורים מקסימים ומיוחדים משפחה מפוארת ומיוחסת בקהילה אנחנו אנשים מכובדים ומוצלחים.
אבל הכל מבחוץ (מאמינה שהדמיון שלי מגדיל את הבפנים והוא לא באמת כזה גרוע כמו שאני מפרשת-ואולי מקווה)
אבא שלי (לפי התיאורים של אמא שלי) גדל אצל אבא קשה יום. חסר סבלנות וחום. רגזן וכעסן.
אבא שלי גם הוא כך לפעמים (הוא לוקח כדורים) אבא שלי נקרא אדם מאוד טוב ומכובד.
ובאמת הוא אבא טוב!
אבל לפעמים הוא צועק וכועס והוא חסר סבלנות לילדים שלו ויש לו ביטויים מפחידים. (יש לי גם תחושה שזה מגיע הרבה מ"הפלאפון החכם הכשר" שיש לו -הוא פשוט שקוע שם הרבה אז אין לו הרבה כח לדברים אחרים.)
אבא שלי גם נמצא הרבה מחוץ לבית.
וזה אבא שלי מצד אחד הוא טוב באמת, מצד שני יש לו התפרצויות קשות.
וזה לא רק, ההורים שלי הרבה מתווכחים ורבים יחד המוןןןןןן . וזה אף פעם לא מתחיל בנחת ולא נגמר בכבוד.
תמיד זה בא עם ביטויים שהפה סולד ממנו (איזה אדם אכזר, רשע) ויכוחים מפה ועד אמריקה שלא מגיעים לשום מקום בלי יכולת שליטה.
תמיד שאני רואה את ההורים שלי יחד. אני מקווה שזה ישאר בחיוך המרוח על פניהם ולא יגרר למריבה מטופשת.
אני גם שמה לב שאחים שלי הקטנים לפעמים או הרבה פעמים מחקים אותם בלי שימת לב ולא ממש ישירות אבל אפשר לראות מעין בועה של הגדולים בקטנים וקשה לי לראות את זה, כי בטוח לי שההורים שלי לא ירצו שזה מה שהילדים שלהם יגדלו אבל זה מה שקטנים רואים (הקטנה בת-9). והקטנה בכלל שנמצאת המון עם ההורים שלי שומעת מילים והפחדות לא במכוון אליה בכלל. דווקא אמא שלי מפנקת אותה מאוד.
הייתי שמחה לכמה עצות והכוונות שאולי יכול להציל אותי ואת הבית של ההורים שלי ואת הבית הפרטי שלי בעז"ה בעיתו ובזמנו (אני בת-20)
-מה אני יכולה לעשות כדי שהבית שלי שעכשיו אני גרה בו -של ההורים שלי . יהפוך למקום שמח וכיף ונעים בלי מריבות ומלחמות כל הזמן. אולי יש משהו שאני יכולה לדבר עם ההורים בנחת בלי חוצפה או לדבר עם הילדים או סתם להוביל בבית (יש לי גם אחים נשואים שקשה להם לראות את זה והם כל הזמן מדברים איתי על זה).
-וכן מה אפשר לעשות שאני עומדת למשל במטבח ומנקה כלים יום שישי הלחץ גובר אמא שלי על האש בלחץ מטורף ואבא שלי על הכסא שלו בסלון "לומד" . ואז אמא שלי קוראת לו לעזרה והא כן בא כשהיא מבקשת והוא לא בא, ואז מתחיל מלחמה לשמה וקללות ומילים מכוערות ואני עומדת שם וליבי מתפחלץ ואין לי לאן ללכת אני לא יכולה לעזוב באמצע כי אין זמן. וגם אמא שלי מחייבת אותי להשאר במטבח ולנקות?
מה אני יכולה לעשות קשה לי לשמוע את חילופי הדברים הקשים האלו.
-רציתי לדעת מה אני יכולה גם לדעת להזהר לבדוק שאני בדרך הנכונה שבעז"ה בבית הפרטי שלי הדברים לא יתפרצו (אני אציין שאני נקראת ילדה מאוד טובה ומכבדת. אני עובדת על עצמי -מידות, בניית אישיות דימוי עצמי, קשה מאוד) (אני קוראת הרבה סיפרי מוסר של גדו"י וספרים על הבית היהודי וחינוך ילדים וגם ספרי פסיכולוגיה על הנפש.-אני מפחדת ממש שבסוף אני יעתיק את ההורים שלי ואני רוצה תקשורת טובה על בעלי וילדי ובית שמח ומאושר)

שלום בת יקרה,
מהשאלה שלך עולה הרבה כאב. את חווה סתירה גדולה בין התדמית של בית ההורים שלך, תדמית של בית טוב ואבא תלמיד חכם, לבין ההתנהגות בשטח. הפער הזה מבלבל מאוד. אילו היית צריכה לקבוע עמדה לגבי אדם זר שכועס או מתבטא באופן לא מכבד, היה לך הרבה יותר קל. אבל כאן לא מדובר באנשים זרים אלא בהורים היקרים שלך. לכן אני חושבת שנכון לברר קצת לעומק מה צריך להיות היחס שלנו להורים.
הקב"ה מצווה עלינו לכבד הורים ולירא מהם. מעבר להנהגה המעשית, התורה מכוונת אותנו להבין שיש כאן היררכיה. ההורים הם חוליה מעלינו בשרשרת דורות רציפה. את הסדר הזה קבע בורא העולם, והוא שבחר עבורך את ההורים הספציפיים האלה.
האם זה אומר שהוא בחר עבורך הורים מושלמים? צודקים? מודל לחיקוי?
לאו דווקא.
זה כן אומר שהם הקרקע שממנה את מתחילה לצמוח. יוצר הנשמות ידע שהדבר הנכון ביותר עבורך הוא להיוולד ולגדול דווקא בבית הזה, לראות ולשמוע בדיוק את מה שאת רואה, ומשם להתחיל לבצע את הבחירות שלך.
המשמעות של זה היא שאין מקום לנסות לתקן את בית ההורים. התיקון נע קדימה, מדור לדור, ולא אחורה. גם אם תעשי את זה הכי בעדינות ובדרך ארץ, עצם השאיפה להעביר מסר של תוכחה סמויה או גלויה להורים הוא לא במקום וגם לא יעיל. זה נכון גם לגבי הנשואים. נפלא שאיכפת להם ושיש להם קשר, אבל עדיין העיסוק בתיקון ההורים הוא לא הדבר הנכון.
עכשיו השאלה מה כן אפשר לעשות:
1. לגבי ההווה – את שואלת איך להפוך את הבית שבו את גרה למקום שמחה וכיף בלי מלחמות.
התשובה היא שאת אחראית על הרדיוס שקרוב אלייך בלבד. כשיש אוירה לא טובה את יכולה להתרחק (לשם כך כנראה נבראה הדלת בפתח חדרך). בימי שישי את יכולה למצוא פתרונות טכניים (למשל: לעשות דברים יום קודם, או לעבוד עם אוזניות).
דרך אחרת, עמוקה יותר, היא ללמוד להיות שם פיזית, ולקחת את הדברים לעבודה פנימית. הביקורת על ההורים היא טבעית ומובנת אבל לא יעילה. את כבר בוגרת מספיק כדי לדעת מה לא, אבל זו רק חצי הדרך. יש לך כרגע הזדמנות לעשות עבודה פנימית מאוד עדינה ומורכבת: ללמוד לכבד אדם ובו בזמן לסלוד מההתנהגות שלו. לקבל אותו כמו שהוא ולא להסכים איתו. להבין שאת לא מבינה מאיפה הוא פועל ולמה, ולכן לא שופטת. זה קשה, אני יודעת, ובכל זאת אפשרי. דמייני שאת בתוך סיטואציה לא נעימה, שומעת ורואה מערכת יחסים לא טובה, ובמקום להתכוונן החוצה את מתחברת פנימה. מזכירה לעצמך שיש אלוקים, שהוא מכוון אותך כל רגע, שהוא שתל אותך שם כדי שתגדלי ותלמדי ולא כדי שתבקרי. את יכולה אפילו "לשלוח" מליבך מחשבות מעצימות כלפי ההורים שלך ולומר בליבך דברים כמו: אני מאמינה שתעשו את הטוב ביותר שתוכלו, וגם אני אשתדל לעשות עם חיי את הטוב ביותר.
2. לגבי העתיד – לדעתי את עושה את הדבר הנכון ביותר כדי לבנות לעצמך בית עם תקשורת טובה. הסכנה שתעתיקי את המודל שראית תמיד קיימת, ואפשר לקחת אותה למקום מחליש ומלחיץ או למקום מחזק ומחייב. אני מכירה דוגמאות רבות של ילדים שראו דפוסים קשים מאוד בבית הוריהם, ודווקא בגלל זה לקחו את עצמם בידיים ובנו בית נפלא, אפילו יותר מהסטנדרט. העובדה שאת מודעת לדברים היא חצי מהפיתרון. החצי השני נמצא כנראה בהדרכה וייעוץ. אני מקווה שלפני שתתחתני תקבלי הדרכה יותר מלאה מהמקובל, וממליצה לך לחפש מדריכה שתרגישי איתה בנוח, תוכלי לשתף בקצת היסטוריה ובחששות, ולקבל כלים ראשוניים לבניית זוגיות טובה. כמו כולנו ואולי קצת יותר, את תחפשי ותמצאי לאורך חיי הנישואין שלך סדנאות קבוצתיות, שיעורים או ליווי אישי, שלא רק ידברו על עבודת המידות, אלא יתנו כלים מעשיים שעוזרים לעשות את זה בפועל. ייתכן שאת יכולה כבר עכשיו להתחיל לטעום מזה. ממליצה לך לדוגמה על הקורס 'יסודות הדינמיקה הזוגית' של זלטי רוזנטל. את יכולה לקבל ממנה תכנים חינמיים במייל ולהתרשם. jzrosenthal1@gmail.com
בהצלחה רבה
ברוריה

אני לא מתחבר ללימוד הגמרא

אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים

קרא עוד »

יש לי שיעמום ומועקה מהלימודים

שלום! אני נערה בת 19, לומדת במסלולים באחד מהסמינרים הטובים מסלול בתחום ההוראה. ככל שעובר הזמן (מתחילת שנה) אני מרגישה יותר ויותר – לא יודעת כל כך איך לקרוא לזה-

קרא עוד »

איך נפטרים מתלות באחרים ובסביבה?

שלום, מאז שהייתי קטנה אני רגילה שסובבים סביבי, קיבלתי מענה אדיב ומהיר ו"זכיתי" בעקבות כך לכינוי 'ילדת תפנוקים'. אך, הבעיה העיקרית שנוצרה זו התלות. תלות בהורים, תלות בחברה וכו'. אני

קרא עוד »

הורים מבוגרים נובלים בגלל הקורונה

שלום ותודה על האפשרות להשיח אני בת בכורה להורים שסיימו לחתן וחוששים מאד מהקורונה, אינם מארחים ושוקעים בדעיכה גם מההסתגרות וגם מהעובדה ששלום הבית שלהם שגם ככה היה גרוע מחמיר

קרא עוד »

יש דברים שקשים לי בציבור שלנו

יש נקודה שמאוד מפריעה לי. ראשית רציתי להודות לכם. על מה שפעם עניתם לי כאן תשובה מאוד חכמה.תודה.ועכשיו לענינינו: אני בן 30.גדלתי בבית של תורה במרכז ירושלים.חונכתי בתת וישיבות טובות.ובה

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

מאשימה את עצמי כשאני עצובה

אין לי כוח כבר לכלום

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי, אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד. פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על

קרא עוד »

שאיפות גבוהות בלימוד תורה

כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון. למדתי גם כי רציתי

קרא עוד »

בני מייחל למתיקות בלימודו

ללא ידיעתו של בני בן ה18 שמעתי אותו מתפלל ,הוא ממש בכה שאין לו מתיקות בלימוד ולמה לו חיים ,יצויין שבני צדיק גדול עבד ה' בכל מאודו,מאד כאב לי ,איך

קרא עוד »

תפילה במניין באתר זום

בס"ד האם אפשר להגיד קדיש בתפילה במניין דרך אתר "זום"? תשובה: שלום וברכה,שאלה גדולה וחשובה שאלת. באופן עקרוני עמדת הפוסקים היא שצירוף למניין הוא באמצעות התכנסות פיזית למקום אחד ואין

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »

דרישות כספיות בשידוכים זה ראוי?

שלום רב בישיבות הליטאיות החשובות נהוג לדרוש בשידוכים סכום נכבד מאוד (600-800 אלף לבחור קלאסי) וחוץ מזה מחפשים בחורות שעובדות עם רווח חודשי גבוה (תכנות ריאת חשבון וכדומה) א' אולי

קרא עוד »
פחד משתק מכלבים

פחד משתק מכלבים

שלום ותודה על עצם קיומכם. יש לי בת בת 9.5 שרועדת מפחד מכלבים. כאשר אנחנו עוברות ברחוב והיא רואה כלב, אפילו ממרחק, אפילו שקשור ברצועה, מיד היא נכנסת לחרדה (כך

קרא עוד »

יש דברים שקשים לי בציבור שלנו

יש נקודה שמאוד מפריעה לי. ראשית רציתי להודות לכם. על מה שפעם עניתם לי כאן תשובה מאוד חכמה.תודה.ועכשיו לענינינו: אני בן 30.גדלתי בבית של תורה במרכז ירושלים.חונכתי בתת וישיבות טובות.ובה

קרא עוד »

אלול ואנא אני באה?!

שלום הרב האמת שממש קשה לי אפילו לכתוב את הדברים. אני מרגיש ממש ריקנות ודווקא עכשיו באלול. תמיד כשרק הוא התקרב השתדלתי לשמוע הרצאות, להתחזק, להתקרב. והשנה משום מה?! ואני

קרא עוד »

מחפש את הכיוון לעתיד שלי

אני בחור ישיבה גדולה מחסידות חב"ד למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז) אז חיפשתי כל הזמן ישיבה / מסגרת חלופית ולא הצלחתי לעבור

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן