רציתי שתכווני אותי מה אפשר לעשות..
בעלי כל היום חושב על הכסף באמת כל הזמן!
אנחנו ברוך השם במצב בסדר
אבל כל הזמן… עוד ועוד…
אני עובדת בשני עבודות.. ואני מרגישה שאין לי זמן להיות עם הילדים ואיתן אין זמן לצאת להשתחרר לחיות..
וגם הוא לפעמים אומר אין זמן לצאת יחד..
ותמיד רוצה עוד
אני מוצאת את עצמי עכשיו בבית חולים נמצאת עם זקנה בהנשמה צריכה להיות איתה כל הלילה עד הבוקר והלחץ הזה בשביל מה? כמובן בשביל הכסף
ואני גמורה.. מהבית חולים בבוקר ישירות מפה נוסעת לעבודה ומהעבודה לעוד עבודה
כמובן שזה בהסכמתי ואני יודעת שזה לטובתי גם..
אבל לכל דבר יש גבול..
ולא צריך למות או להרוס את הנפש… לא שווה
אשמח לתשובה והכוונה
שלום לך
אני קוראת את דברייך ושומעת עד כמה את לא רגועה, וכמה העבודה רודפת אותך.
המילים האחרונות שלך מעידות שהתשובה כבר בידייך- לא שווה למות או להרוס את הנפש.
מה דוחף אותך לפעול באופן שנוגד את התחושה הפנימית הבריאה שלך?
את הרצון להיות עם הילדים, לצאת עם הבעל, לנשום, לחיות…
את מתארת את המקום של בעלך, את העובדה שהוא כל היום חושב על כסף, את זה שהוא תמיד רוצה עוד.
יחד עם זה, את מדגישה שהכל בהסכמתך ולטובתך.
האם את אכן חשה שזו טובתך?
הנקודה שלא התייחסת אליה בדברייך באופן ברור ובעיניי היא מרכזית-
היא מערכת היחסים שלכם.
האם הנחת היסוד בבית היא שאת אמורה לעשות כל מה שהוא רוצה?
האם יש משקל ליכולות ולצרכים שלך?
האם הדעה והערכים שלך נשמעים?
כמה את משתפת אותו בחוויה שלך, בהרגשה שלך?
האם זה בסדר שהוא רוצה עוד כסף- ואת לא זו שיכולה לספק אותו?
איזה מקום יש לך כשאת לא משביעה את רצונו?
אלו שאלות שאולי תרצי לשאול את עצמך.
ומבלי לדעת מה יהיו תשובותיך, אוכל להציע לך כוון הסתכלות כללי.
להתבונן על עצמך ועל בעלך כשני בני אדם נפרדים.
לראות, להבין ולכבד את המקום שלו- גם אם הוא לא נכון בעינייך.
בלי לנסות לשנות אותו.
במקביל- לכבד את מקומך.
מה שתוכלי לעשות בשבילו, מתוך בחירה, מתוך רצון להיטיב איתו, מתוך אהבה ושמחה-
יפה וראוי שתעשי. זו נתינה.
ומה שלא נכנס לקטגוריה הזו, מה שגובה ממך מחיר יקר מדי ומוליד בך רגשות שליליים-
יש סבירות שאינו הדבר הנכון עבורך לתת.
ועם הצרכים שלו, ועם מה שאת יכולה לתת ועם מה שלא-
הוא אחראי להתמודד.
הוא מסוגל.
ואם חשוב לו הכסף עד מאד- הוא גם יוכל למצוא את הדרכים להשיג אותו.
בלעדייך.
אני מחזקת את ידייך-
היי נאמנה לעצמך. לרגשותיך. למה שמרגיש לך נכון.
כל מה שתפעלי מתוך נתינה ואכפתיות- יוליד טוב.
מה שתתני מלחץ, מכורח, מפחד- בין אם הם באים מבחוץ ובין אם הם באים מקולות פנימיים בתוכך- לא יכולים להוביל להתפתחות נכונה.
ורגע לפני סיום חשוב להוסיף-
ככל שהתקשורת ביניכם תהיה פתוחה וגלויה יותר,
ככל שתתני מקום לרגשות , לצרכים, לדעות שלך- מתוך כבוד לאלו שלו-
תוכלו להגיע יחד להבנות ולנוסחא ששניכם חיים איתה בשלום.
מאחלת לך רוגע, נחת- ופרנסה טובה:)
זלטי.
