מאז שהתחתנתי נגמר לי האושר בחיים

שלום אני נשוי כמעט 3 שנים ואני מתחרט על הרגע הזה…
היה לי המון חברים לפני שהתחתנתי. ואחרי שהתחתנתי גם ב"ה
החיים שלי היו מאושרים והצרות הכי גדולות שלי היו כשהגעתי בישיבה לחדר אוכל והוא כבר היה נעול… אין לי כהיום רגע אחד מאושר בתוך הבית (אגב מחוץ לבית יש לי המון) אני טיפוס מאוד רגשי חברותי אוהב לדבר ולבלות ואשתי בדיוק ההיפך מזה סגורה ,אוהבת להיות עם עצמה אני לא זוכר שיחה אחת נורמלי שהיה לי איתה או אפילו שיחה לא נורמלית ,זה פשוט סיוט לדבר איתה ואני לא סתם אומר את זה אין לה אפילו חברה אחת לרפואה ורק אני תקוע……. (אגב אמא שלה היא בדיוק אותו דבר אם כי לאשתי יש הרבה יותר שכל ממנה), ואני לא סתם מתמרמר אני מרגיש כל הזמן שאני מפריע לה בחיים!!! חוץ משתי ילדים חמודים היא לא הביאה לי עדיין שום אושר בחיים…. מתבייש להגיד אבל במידע מסויימת אני שונא אותה אני מרגיש שהיא הורסת לי את החיים כל פעם שאני מגיע הביתה אני מקווה אולי היום יזרום שיחה אולי היום היא תראה לי קצת רגש ואהבה ואני נשבר כל פעם מחדש ולפעמים גם נכנס לדיכאון ,אני כמובן מודה להשם על הילדים, ועל זה שיש לי אשה, ומבקש שהיא תשתנה אני מתחנן אליכם תעזרו לי,אני יודע שלא אצל כולם וורוד אבל אני לא חושב שיש עוד כאלה כמוני שממש אין להם שום דבר עם האשה שלהם חוץ מוויכוחים אני על סף ייאוש, אגב אני כבר מעל שנה מתייעץ עם מומחים יועצים ומה לא ואני לא רואה התקדמות רצינית

 

 

שלום וברכה שואל יקר מאד!

 

 

בכל שורה שורה ומבין השורות זועקת זעקת הכאב שלך על מה שחסר לך ועל התסכול שהוא מנת חלקך מידי יום. זו חוויה נוראה של תסכול מתמשך, אני ממש מרגיש אותך.

 

כאבתי לקרוא את הדברים הנוקבים והלא פשוטים שהעלת, ואנסה לחשוב איתך על כמה כיוונים.

 

 

אתה מתאר מצב שבו ישנו שבר כפול האחד, קצת נסתר אך בולט בין השורות,  הוא על כך שהחלום על מה שהיה יכול להיות אם היתה לך אישה כמו שחלמת. השני הוא על המצב העכשוי שהוא בלתי נסבל, תחושה של תקיעות גדולה בחיים הזוגיים מול אשתך.

 

אתה מתאר שהיא סגורה מבחינה רגשית ומתקשה לתקשר את עצמה בכלל וגם אליך. שנסיונותיך לשנות אותה למרות התייעצויות רבות עלו בתוהו. שיש לך רגשות שנאה כלפיה וציפייה שלא מתממשת שתגלה כלפיך רגש ואהבה.

 

 

ברוכים הבאים

 

 

מצבך הוא בכלל לא פשוט ויחד עם זאת אני רוצה לומר לך ברוכים הבאים למועדון, איני מתכוון לומר שכולם חווים את אותו קושי שלך בסגנונו ובעוצמתו, כנראה שלא. הקושי שלך הוא ייחודי ונשמע ממך שהוא ממלא אותך סבל. אלא שלדבר הזה שנקרא נישואין וחיים משותפים עם אדם אחר יש מערכת של התכווננות שצריך לעבור. יש פעמים שבהם ההתכווננות של שני בני הזוג האחת אל השניה מתרחשת בקלות יחסית אך יש פעמים שממש לא. ניכר ומורגש שאתה רוצה אך טוב בשבילך ובשבילה ובכל זאת אני אומר בזהירות שנראה שלא הצלחתם להגיע להתכווננות מתאימה ביניכם.

 

 

לפעמים התחושה בתוך זוגיות היא הנה אני והנה מה שאני עושה בשבילך ואני מצפה שהיחס אותו אני רוצה יתקיים, אבל האמת היא שלרוב זה לא עובד ככה, זו לא מכונה שמזינים לתוכה נתונים ומקבלים פלט של תוצאה מותאמת, אלא מערכת עדינה של התכווננות מתמדת להכרות עמוקה עד ליצירת שפה משותפת על ידי שני הצדדים.

 

 

כל אחד ואחת על אופיו המיוחד לו מסביבת גידולו ומנטיית ליבו, מפתח מערכת שונה במהותה עימה הוא מתקשר עם העולם. בעניין זה נראה שיש פערים גדולים בינך לבין אשתך.

 

 

או אז זו שאלה של אחריות. כאשר אנחנו מתחתנים אנחנו לא רק נכנסים לזכויות וחובות אלא למערכת זוגית בה לכל אחד יש יכולות וחסרונות ואנחנו מנסים להשלים אחד את השני. כאשר אחד הצדדים מתקשה יש לנו שני אפשרויות לגיטימיות, האחת היא לנסות לשנות את הצד השני בשיכנוע ברמות שונות, לפעמים זה עובד והצד השני נמשך אל עבר הצד הראשון עד שנוצרת יציבות זוגית. האפשרות השניה היא שהשינוי יקרה בצד שמבקש ודורש אותו, לא בגלל שהוא "אשם" או גיבור גדול אלא מכיוון שזו הדרך הנכונה (למשל כי הראשונה לא עובדת) גם אם הקשה יותר.

 

מתוך נקודת המבט הזו של האפשרות השניה מוטלת עלינו המלאכה לעזור לה לפתור את הקושי שלה. אם אלו החוויות שאתה חווה כמו שתיארת אני בטוח שגם אשתך סובלת ממצב היחסים שלכם במידה מסויימת. איך אתה עוזר לה זו שאלה חשובה בוגרת ולוקחת אחריות ובעיקר שיכולה לייצר שינוי משמעותי בשבילך הרבה יותר מאשר איך אני מגיע למצב שהיא נותנת לי את מה שאני צריך ורוצה.

 

 

וארחיב, אתה אומר שהיא סגורה ומופנמת אין לה חברות לא פטפטנית, אוקיי, בהחלט לא נעים ולא פשוט. מה כן יש לה? מהם הדברים שהיא מחפשת במערכת זוגית? מה מרגש אותה? מה הדברים הטובים שלה שהיא כן נותנת? האם היא פועלת ועושה דברים שונים ואחרים ממך כביטוי לרגשות?

 

אני מניח שמחשבות ושאלות אלו ודומיהן עלו במוחך ואולי אף ניסת לברר אותם, אך אני מנסה לומר שגם אם לא הגעת לתשובה אין זה אומר שאין כזו וגם אם הגעת לתשובה שלא סיפקה אותך זה לא מוכיח שאין משהו מעבר שעוד לא הגעתם אליו. מכיוון שאם תשים לב כיוון השאלות הוא שונה, במקום מה עושים איתה ועם התקיעות שהיא מביאה לחיים, מתעניינם האם ואיך אפשר להכיר אותה ולהיות איתה, המיקוד עובר לדבר איתה ולא עליה, המיקוד עובר לתקשורת ביניכם ולא על הזוגיות שלכם.

 

 

ייתכן שיש לה קושי מהותי להביע את תחושותיה החוצה ואהבה בפרט, השאלה מה אפשר לעשות כדי לגרום לה להרגיש מספיק בנוח בבית ובטוחה להביא את החלקים הפנימיים שלה החוצה?

 

ובהקשר הזה, אם אני אומר לה או משדר לה (מה שאני בטוח שאתה לא עושה אבל אני ממחיש את העיקרון) אני שונא אותך, או מה יהיה איתך אני לא מצליח לקבל ממך כלום, סביר להניח שהיא עוד יותר נסגרת. זה מרחיק אותי מהחיבור איתה אותו אתה מבקש בשבילך ובשבילכם.

 

 

שלא ישתמע מדברי חלילה שהקושי שלך לא לגיטימי או שלאשתך אין בעיה אמיתית, אך כמו שכתבתי קודם אני רוצה לעלות איתך קומה למקום בו השאלה היא לא "מה היא עושה לי ובשבילי?" אלא "מה אני עושה בתוך המערכת הזוגית כדי לקדם שלום שמחה ואהבה ביננו?". ושוב אני בטוח שעשית הרבה אבל ממה שאני מתרשם (ואולי בטעות הרשה לעצמך לסתור אותי או לא לקבל את דברי) עיקר העבודה שלך מולה נבעה מתוך התפיסה שלך את העולם ומערכות היחסים שבו, די ברור שלאשתך יש תפיסת עולם אחרת גם אם מורכבת יותר ולא פשוטה. ולמצוא ולהפעיל את קודי ההפעלה שלה למערכת יחסים נדרש לימוד, סבלנות, הכלה והקשבה עמוקה שעם כח הרצון שלך אני מאמין שתוכל לנסות אותה.

 

 

עניין של שפה

 

 

כתבת שאתה שונא אותה ואני מבין חלקית אולי, שבמחשבה שלך היא זו שמחזיקה את האהבה אלייך בכלי סגור ורק לא נותנת לך ומזה נוצר הרבה כעס, למה היא לא משחררת?ולמה היא לא נותנת לי את מה שאני כל כך שואף לו? להערכתי הזהירה והלא מבוססת מספיק זהו חסך שלה שהיא לא יודעת לבטא הערכה ואהבה ושאר הרגשות שיש לה וזה לא שהיא מונעת את זה ממך, התפקיד שלך כלוקח אחריות, כממוקד בה וכמי שעלה קומה, זה ללמוד וללמד את אשתך את השפה שלה, להקשיב גם אם היא מדברת בלחש. מה הביטויי אהבה וחיבה שלה מה היא רוצה ממך באמת מה משחרר אותה מה גורם לה להרגיש בנוח. ואולי אפילו היא כבר אומרת ומבטאה את הדברים האלו רק בעדינות ובשקט ובדרכה שלה שצריכה לימוד מצידך.

 

 

ייעוץ זוגי

 

 

נקודה נוספת, כתבת שאתה מעל שנה מתייעץ על העניין, אני לא בטוח למה התכוונת בדיוק אך אני הבנתי שאתה הולך להתייעץ עליכם עם גורם חיצוני, אני מציע שאם אתה מרגיש שהדבר גדול עלייך ואתה לא מצליח לנסות לפנות לייעוץ או טיפול יחד איתה ולא לבד. העניין הוא הלמידה שלכם אתכם ולא למידה של כללים ערפיליים שעובדים בדרך כלל אצל זוגות.

 

 

ומה איתה?

 

 

הבנתי וחשתי היטב את הכאב הנורא שלך אבל התקשתי להבין מה היא חושבת ומרגישה? זו שאלה מעניינת זאת אומרת מעבר למיקוד השאלות בהתפתחות הזוגית מולה, כבר כעת היא מרוצה מחיי הנישואין? יש לה ציפיות ודרישות? מה היא מרגישה כלפייך? מה הציפיות הכלליות שלה מחיי נישואין? גם אם היא לא יודעת לומר ישנם תשובות מסויימות לשאלה הזו ונקודת המבט שלה משמעותית לתהליך אותו אתה מבקש לעבור.

 

 

וזו גם ההמלצה שלי לדרך פעולה לנסות לשאול שאלות בכיוונים אחרים. להעמיק את ההכרות עם נפשה פנימה, לאפשר לה לשתף אותך במפתח הלב שלה, לאפשר לכם לשהות באזור של גישוש ארוך של מי אנחנו ומה אנחנו רוצים במערכת הזוגית שלנו, ובאם זה קשה לכם או לא נושא פירות לפנות לעזרה מקצועית יחד. זו אינה בעיה שלך אלא בעיה שלכם. אבל אני מציע שבגלל הכח החזק שהפגנת בשאלה לא לוותר על שלב א' אלא להתעקש על לנסות לחפש את הדרך שלכם ולסלול אותה בכוחות עצמכם.

 

 

לסיום 

 

 

שואל יקר, כתבתי לך מתוך נקודת המבט הצרה שלי מה שאני מציע לך בשביל להקל מעל כאבך, אני יודע שחלק מדברי הם נוקבים ומכוונים אותך לעבודה קשה ולא פשוטה. מנסיון זו דרך ארוכה שמובילה לטוב אמיתי לזיכוך מידות ולחיבור ממלא ומפרה ברמה גבוהה מאד בינכם. זו לא דרך קלה אך גם אם לא מיד היא בהחלט מתגמלת מעצימה ומשנת חיים.

 

 

ניסיתי להקשיב לך כדבעי אך אם טעיתי בפרשנותי את הסיטואציה ואתכם, הרשה לעצמך לערוך ולתקן, ובכל מקרה אני זמין בשבילך גם הלאה באם תרצה לדייק את הדברים.

 

 

שלך

 

צביקה buterman1@gmail.com