אני שמן וזה מדכא אותי

אני שמן וזה מדכא אותי

שאלה:

שלום לכם

מאוד נהנה לעקוב אחרי השאלות והתשובות המחכימות

אשמח להתייעץ אתכם בנושא כאוב שלי. והוא נושא ההשמנה

אני אנסח את זה הכי פשוט. יש לי כרס גדולה שמביישת אותי מאוד.

וכולם מעירים לי ופוגעים בי קשות בכל הזדמנות. אך לרוע המזל אין לי כוחות נפשיים להתמודד עם דיאטה. כלומר. אולי יש כוחות. אבל אני לא מוצא אותם. מאוד קשה לי לעשות כושר.

וקשה לי לחשוב על מניעה מהאוכל שמנחם אותי. הגוף שלי צורח שאני מחסיר ממנו משהו במכוון. הוא רגיל לאוכל שלו והוא לא מוכן לשתף פעולה בגלל שאנשים רעים דופקים לו על הבטן בכל הזדמנות. בקיצור. אני כותב את זה בשעת בוקר כשאין לי חשק ללכת לעבודה ולקום מהמיטה כי אני בדיכאון בגלל שהתחלתי בלילה דיאטה ובבוקר שברתי אותה. ובלילה היה לי קשה להירדם כי חשבתי על כל הארוחות שאני הולך להפסיד בקרוב בגלל הדיאטה. בקיצור עצוב לי מאוד שאני מכור לאוכל. ובלי אוכל אני מתפקד לא טוב. אולי חשוב לציין שאני סובל מדיכאון ונוטל תרופות שבטח לא תורם לי הרבה מצב רוח למלחמה מיותרת זו. ולא צודקת מבחינתי. אשמח לעזרה ראשונה

תשובה:

שלום לךצר לי מאוד על העיכוב במענה לפנייתך הכאובה. היא הועברה אלי כבר לפני זמן מה והתעכבתי הן מפאת מחסור בזמן אך גם בגין הלבטים הרבים איך לענות לך בצורה המניחה את הדעת. לסייע לך ל'שים פס'? לסייע לך לפתוח מולם את הנושא ולומר להם שזה פוגע בך? לנסות להבין אתך מה כל כך פוגע באמירות שלהם? או מה כל כך נורא בלהיות 'בעל כרס'? מאיזה קושי או כאב אתה מחפש נחמה באוכל? האם לתרופות שאתה נוטל יש השפעה על ההשמנה? ועוד לבטים מלבטים שונים.

ההתמודדות עם דיכאון כמעט ולא מותירה אנרגייה נפשית להתמודדויות נוספות. גם בעזרת טיפול תרופתי יעיל, עדיין נותר קושי וחסרה מוטיבציה פנימית. הבשורה הטובה היא, שיכולת דחיית סיפוקים הינה יכולת הנבנית אצל האדם בעזרת אימון ממש כמו בנייה של שריר בחדר כושר. בהתחלה מרימים משקולת קלה יחסית, יום ועוד יום, אחר כך מוסיפים משקל עד שגם המשקל הנוסף הופך להיות קל עבור השריר שהתפתח וכך ניתן להעלות את העומס בהדרגה ולהצליח לבנות שריר חזק שיוכל לשמש את האדם לא רק בהרמת משקולות בחדר כושר אלא אף הנשיאת משאות, באיגרוף ובשלל מצבים. גם הבנייה של יכולת דחיית סיפוקים עובדת כך. אדם שדוחה סיפוק בדבר שקל לו לדחות, למשל הוא מתאווה כעת למיץ תפוזים קר, אבל עיקר ההתמודדות שלו עם דחיית סיפוקים ושליטה עצמית היא בעישון. הוא ידחה כעת את הצורך בסיפוק בעזרת מיץ התפוזים, מחר הוא ידחה את הסיפוק בשעת היקיצה בבוקר ומחרתיים בשעת ההליכה לישון, הוא גם יבצע מטלות ביתיות שהוא דוחה כל הזמן כי לא נחמד לו לעשות אותן וכו' וכו' וכך אט אט תיבנה אצל האדם יכולת שליטה עצמית משמעותית, יכולת של דחיית סיפוקים. כעת, כשהוא יחליט שהוא מפסיק לעשן, יהיה לו הרבה יותר קל מכיוון שה'שריר' הזה כבר ממש מפותח אצלו.

אני לא חושב שיש דרך פלא להוריד את הכרס, גם לא בעזרת ניתוח קיצור קיבה, שכן האכילה משרתת אצלך צרכים נפשים רבים מלבד רעב. אבל יתכן מאוד, שכשתתחיל לחוות הנאה מעצם היכולת שלך לשלוט, לשלוט בדחפים, לשלוט בגוף, יהיה לך הרבה יותר קל להתמודד עם הצורך לאכול אשר בא לנחם מאיזו מצוקה, שכן ההנאה מעצם השליטה תהיה חוויה הרבה יותר ממלאת, הרבה יותר מנחמת.

אם תבנה לך תכנית מסודרת של דחיית סיפוקים ועבודה על רכישה הדרגתית של שליטה עצמית, נראה לי שבתוך כמה חודשים תצליח לטפל ביעילות רבה מאוד גם בנשוא של האכילה.

יתכן שכדאי לך לעבור את התהליך בעזרת איש טיפול אשר ינסה לסייע לך לגעת במקומות הכאב הדורשים את האכילה המנחמת, מגע שעשוי להיות גם מגע מרפא.

אשמח להמשיך ולנסות לסייע במידת האפשר.

גמר חתימה טובה

אליעזר

Elitova10@gmail.com

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

יש לי קושי להביע את רגשותי

אני אברך בן 20, יש לי קושי גדול להביע את רגשותי, אני מרגיש מעין חסימה כזאת בכל פעם שאני רוצה לבטא את עצמי בפני אנשים אשתי וכל מי שלא יהיה,

קרא עוד »
דילוג לתוכן