קודם כל אתם עושים עבודת קודש של ממש אני אישית קורא בהשתוקקות את הדיברי חוכמה שכתובים פה אשריכם זה לדעתי זיכוי הרבים מסוג שאין שני לו,
אז ככה יש לי חבר כבר בערך שנתיים לא אשקר שאיתו היציאות מסוג אחר סקלה אחרת לעומת שאר יציאות או מפגשים עם חברים אחרים כיף איתו ויש איתו יותר פתיחות ושיחות קולחות יותר , לפני רק חשוב לציין אני בחור ישיבה גדול ממנו בשנה ואני מאוד נהנה איתו וגם לימודית הייתי לומד איתו די הרבה כי הייתי מרגיש שזה עוזר לו לימודית כי הוא בחור שמתקשה בלימוד הגמרא אע"פ שכן יש לו מחשבה מאוד יצירתית ומעניינת דימיונית כזאת שזה אגב דומה לשלי והרבה מוסר היינו מתחזקים ולומדים יחד אני מרגיש איתו בקשר שלנו אפשר להגדיר כמו קשר טוב שיש בין אח גדול לאח קטן יעני אני הגדול והוא הקטן אבל כמובן קשר טוב ולא ממקום של גאווה כי גם אני למדתי ממנו הרבה במריבות ובכל מיני סיטואציות אחרות בקשר ממנו וכמובן בורא עולם, בתפנית נוספת יש לו גם אח מטופל נפשית שהתחברתי אליו גם כן כך שיצא לי גם להכיר טוב את משפחתו אפילו המורחבת והרגשתי שאני מוסיף די הרבה בתור דמות באופן כללי כמובן שבקשר שלי עם אחיו באתי ממקום אחר והכל עשיתי בטקט ובשימת לב שאיני גונב לו את הקשר שלו האח הגדול עם אחיו ולא התבלטתי יותר מידי רק ליד האח הקטן שהיה שואל אותי לדעתי הייתי מדבר איתו ומעודד אותו והרגשתי שאני שליח גם שלו שמשפתו מוגדרת דתית יש לי קוים אדומים איתו אני עצמי בעל תשובה מסודר היום בישיבה חרדית מצויינת ולכן אני די מחושל ולא מתלהב ולא מרגיש נגרר אלא יותר כמו שליח וזה מרגיש לי שכן עובד כמו שצריך ועולים ומתעלים ואוהבים ונהנים עד עכשיו הכל סוכר , בבין הזמנים הנוכחי וכן בהיכרות לאורך טווח ארוך אני מסתכל ורואה א' שחברי הוא די קטנוני וזה די חבל לי כי ציפיתי שנלמד בחברות שלנו להיות גמישים וזורמים ולא כבדים על קטנות וזה נראה לי כאילו משהו פה לא עובד ואולי גם לא יעבוד והחברות לא תעזור לו בדבר זה דוגמא אחת שאני זוכר לאחרונה הוא היה בטיול משפחתי בטבריה ואני עשיתי בליל שישי הזמנת חברים אלי הביתה כדורגל מנגל וקריוקי גם כמובן שירי חיזוק ועלייה כמין זיץ והתקשרתי אליו להזמין אותו והוא לא יכל לבוא. והזמנתי אחרים והוא עצמו נפגע כי הרגיש נבגד כביכול לא שלא הוזמן אלא שאני נהנה גם בלעדיו בבין הזמנים ברמה כזאת שלא דיבר איתי כמה ימים רק בסוף הצלחתי להוציא ממנו וזה נראה לי תלות לא בריאה בכלל ודי מפחידה גם הייתי אומר כי חברים נהנים הכל טוב ויפה והסברתי לו זה שאני נהנה אם אחרים מה זאת אומרת נכון שאתה מוגדר חבר טוב שלי אז איתך אני יותר אהנה סקלה אחרת מה שנקרא אז אם אחרים פחות אבל מה זה לכעוס עלי בגלל דבר כזה מה אנחנו זוג נשוי? הוא גם כעס עלי שדיברנו על השבת שאחרי כמה ימים לפני שיבוא אלי והוא נפגע כי שכחתי ואמר אני רואה שאני לא מספיק חשוב לך אמרתי לו שלא זה בורא עולם אני בנאדם וזכותי לשכוח דברים לפעמים אבל אתה צריך לדון אותי לכף זכות ולא לכף חובה הוא לא קיבל וטען שזה גם בורא עולם שהוא דן אותי כך.
סליחה שהארכתי, שאלתי היא כזאת לטובתו, אני מרגיש שאני מסוגל, אם אני יחתוך את הקשר כמובן בצורה הכי יפה שאפשר זה יעזור לו יותר להתקדם ולפתור את הבעיה של הקטנוניות שלו ולהתבגר שנשמע מזה שהוא אומר אתה תישכח אותי כאילו הוא מרגיש נחיתי קצת, או שלא ולהמשיך אם הקשר או לייצב אותו באופן כזה או אחר וזה יעזור לו יותר? וגם כלפי אשמח לדעת אם קשר כזה בריא לי ואם אפשרי מאיזה דברים צריך להיזהר? תודה רבה לכם
בחור יקר,
כיון שפתחת את השאלה שלך בדברי תודה ובברכה נרגשים על זיכוי הרבים של 'ישיחנה', ועל זה שאתה שואב מכאן הרבה דברי חכמה ועצות לחיים. אז אני אנסה לכוון את התשובה שלי בכיוון כזה כך שיהווה לקוראים הרבים איזה שהיא הבנת עומק בטיבם וטבעם של קשרים חברתיים שונים.
קצת בנושא של "תלות חברתית". אותה ציינת שהיא קצת מפחידה אותך, אולי בגלל שאתה מרגיש שזה מגביל אותך יותר מדי חונק אותך, או אולי כי אתה חושש ומפחד שזה יגיע לאיזורים לא רצויים כאשר כבר לא תהיה לך שליטה מלאה על הנעשה. כך או כך, מה שדי ברור זה שאתה מרגיש שהחברות הזאת מחייבת אותך יותר מדי, ואתה לא בדיוק יודע איפה או כיצד לסמן את הגבול. למשל סביר להניח כי אחרי המקרה הזה עם החברים שהזמנת בליל שישי אתה תזהר מאוד שמקרה כזה לא יקרה שוב, וזה גורם לך לחשוב פעמיים אם בכלל כדאי להמשיך את הקשר הזה.
חשוב להבין כי התלות המסוימת שנוצרה כאן, היא מתפתחת לא רק בגלל ה'קטנוניות' כלשונך של החבר שלך, אלא גם בגלל כל צורת ומבנה הקשר הזה מיסודו.
זה נראה שהקשר הזה בנוי על הרצון שלך להעניק לתת להשפיע לעזור לתרום ועוד, כנראה שזה האופי שלך לאהוב להטיב לזולת, אתה גם כנראה מאוד רגיש ואיכפתי, ואף הרחבת את מעגל הקשר הזה אל המשפחה של החבר, האח הלקוי נפשית וכלל המשפחה שלו. לאט לאט התקבע דפוס הקשר הזה עוד ועוד בעמדה הזאת שאתה הוא הנותן והחבר הוא המקבל, בניגוד לקשרים חברתיים סטנדרטיים בו כל אחד גם תורם גם נתרם גם נותן וגם מקבל פעם ככה ופעם ככה.
בדברים שלך נראה שאתה רואה לפניך שתי אופציות, אופציה אחת היא לחתוך את הקשר ביניכם באופן מלא, ואופן אחר הוא להמשיך את הקשר הלאה. אני רוצה להציע אופציה שלישית. לא לחתוך את הקשר אבל גם לא להמשיך אותו, אלא לבנות קשר חדש איתו ומסוג אחר לגמרי.
קשר כזה שיהיה בו גם את הצרכים שלך את הרצונות שלך ואת הדברים שחשובים לך. מה שהפך את הקשר הזה ללא מוצלח היא לא רק התלותיות של החבר בך, אלא גם העובדה שבעצם זה שאתה לא מביא לתוך הקשר את העצמיות שלך זה עצמו מייצר את התלותיות ואת הקטנוניות.
הקשר מהסוג הנוכחי הוא סוג קשר כמו אמא ותינוק, בו התינוק צריך כל הזמן את האמא הוא מרגיש אותה עבורו כמו חפץ לסיפוק הצרכים שלו הוא בכלל לא מבין שהאמא היא יצור בפני עצמו עם צרכים עם רגשות ועם רצונות בפני עצמם. … ואם היא לא מספקת לו את הצרכים הוא מיד מתמלא בכעס ובתוקפנות, בעיקרון זה קשר שיכל להיות מאוד מעיק עבור האם רק שהענין שהאמא גם מזדהה עם זה ומשלה את עצמה שהיא והוא זהו דבר אחד… כאשר התינוק גדל לאט לאט הוא מתחיל להבחין שגם לאמא יש רצונות משלה וצרכים משלה ושלא תמיד הם עומדים בקנה אחד עם הצרכים שלו. ההבנה הזאת היא חשובה מאין כמוה גם עבור התינוק, כי רק בשלב הזה הוא מבין שהוא והאמא הם שני ישויות שונות, וכמו שאני אדם בפני עצמו גם היא אדם בפני עצמו ואז נוצר קשר מסוג אחר קשר בין שני אנשים נפרדים ושונים.
חשוב גם להבין כי קשר מסוג כזה, הוא לא טוב לא עבורך אבל גם לא עבורו. גם עבורו קשר כזה משמר אצלו תפיסה מאוד תינוקית על עצמו, ותפיסה מאוד קטנונית על העולם. כאילו הוא זקוק מאוד לאיזה שהיא דמות, והוא לא יכול אפי' רגע אחד בלי העובדה שאתה זמין עבורו ונכון למלאת את כל מה שחסר לו.
אתה הזכרת בדברים שלך גם קשר זוגי. אז נאמר על זה גם כן כמה מילים, גם קשר זוגי לא צריך להיות תלותי בצורה כזאת הוא צריך להיות מושתת על זה שיש כאן שני אנשים שונים לגמרי שרוצים להיות ביחד ולתת אחד לשני ולהעניק אחד לשני אך בשום אופן לא למחוק את עצמם האחד בשביל השני.
אפשר לראות את האירוע הזה כאיזה שהיא הזדמנות עבורך לתרגל בניית קשר טוב ובריא, על מנת שבהמשך החיים בעה"י תוכל לבנות קשרים יציבים בריאים מהנים ומספקים, ולא תישאב לאיזורים בעיתיים כאלו בו אתה מרגיש שהקשר התחיל אמנם בצורה טובה אבל לאט לאט הוא נעשה חונק ומעיק יותר ויותר…
מה שאני הייתי מציע לך לעשות זה לייצר סוג כזה של קשר, בשלב הראשון לדאוג לא למחוק את הצרכים שלך בתוך הקשר הזה, כלומר כאשר הוא צריך או רוצה או אפי' מבקש משהו שהוא לא מתאים לך, אתה מבטא את זה בגלוי ואומר 'אני כעת ממש עסוק ולא כל כך מסתדר לי לצאת איתך…' וכדומה.
אל תבהל מגילויי תוקפנות שלו או מהאיומים שהוא לא מדבר איתך כמה ימים וכו', תבין שאלו סך הכל "כאבי גדילה" שלו, כמו תינוק שבוכה כאשר אמא שלו לא הגיעה באותו רגע שהוא נהיה רעב… ושלאט לאט הוא יבין כי באותו זמן לא היית פנוי אליו וזה בסדר גמור, ואתה ממשיך לאהוב אותו ולחבב אותו, ושאתה לא נבהל מהתוקפנות ומהכעס שלו. תבין שיכולת העמידה שלך מול גילויי הכעס והזעם הזה בלי להיבהל בלי להיגרר אך גם לא באדישות, זהו הקשר האמיתי והקרוב הרבה יותר קרוב מההישאבות וההתרוקנות שלך אליו ועבורו.
בשלב שני אתה גם מחפש איפה אתה יכול לקבל ממנו בתוך הקשר הזה, איפה אתה יכול להיזקק אליו, איזה איכויות אתה יכול לקבל ממנו, ובטוח שישנם כאלה גם אם כעת אתה לא רואה אותם…
לאט לאט אתה תראה איך שהוא יוצא מהקטנוניות שלו, והוא נהיה יותר ויותר 'בוגר' כביכול, הוא פתאום יגלה שהוא גם מסוגל להשפיע עליך ולא רק אתה עליו…
בשם אחד הגדולים ראיתי פעם שאמרו, איני יודע אם בדרך פשט או בדרך דרוש, שהמצווה של גמילות חסדים משמעותה היא 'לגמול' את האדם מהחסד, כלומר לגמול אותו מהצורך שלו בחסד של השני כל הזמן. כלומר לפעמים נדרש לעזור לזולת ולפעמים העזרה היותר גדולה לזולת היא לגרום לו לעזור לעצמו ולא להיות צריך לעזרה של השני…
בברכת הצלחה מרובה,
ישראל מאיר
