לא מתעניינת בשידוכים ולא רוצה להתחתן עכשיו זה אומר שיש לי בעיה?

שאלה:

שלום וברכה
רציתי לשאול
אני בת 23
בעוד שרוב (אם לא כל) בנות גילי ( מי שאני מכירה… עסוקות מאוד בשידוכים ומשתוקקות להתחתן – אני לא כ"כ…
ואין סיבה שלא…..
אין לי משהו נגד אבל לא משהו בעד וזאת הנקודה
פשוט לא רוצה להתחתן ("אין לי מושג למה)
לא יודעת אם "לא רוצה" זה ההגדרה הנכונה לא יודעת בדיוק איך לקרוא לזה
אני רואה כמה חברות שממש ממורמרות ש/הם עדיין רווקות אפילו שהם הרבה זמן בשידוכים הם נפגשות וכו מדיינות מה כן מה לא
ואני – רחוקה כ כ מכל זה…..
אין לי משהו אני מאוד עסוקה בו אני עובדת בעבודה פשוטה
אני יודעת את כל הדברים היפים דברים נשגבים קוראת הרבה ושומעת הרצאות אני בחורה מאוד חכמה ועמוקה ….
אבל זה לא משפיע עלי וזה מוזר כי אני אחת שיודעת לעבוד על עצמי בהרבה תחומים
בכא מרגישה שיש לי כ"כ הרבה להשתנות לפני הצעד הגדול הזה של חתונה….
מרגישה ממש חוסר בשלות להכיל כזה קשר
אני רואה הרבה בנות שנשואות באושר ויש להם תינוקות – לא ככ מדבר אלי
לא מצליחה לדמיין את עצמי בכל מיני סיטואציות
לא יודעת מה אני רוצה (אולי קצת מה לא….) אבל אין לי איזושהי תבנית מסוימת אני רוצה שבעלי יהיה ככה וככה והיה גם (אם יש משהו אז הוא מאוד כללי שלא חושבת שיש מישהי שלא רוצה ככה ) זה ה"לפני" החתונה,
הדבר היחידי שכן זה על תהליכים שנעבור עם עצמנו ביחד (אבל זה נראה לי חלומות כאלה גדולים שלא יתגשמו לי.. אפילו שאני מאוד רוצההההה.) אז למה שאני לא יעשה את זה לבד?
משהו בהתנהלות שלי מאוד משדר שחתונה זה לא בראש ענייני .
לא מצליחה לשנות גישה כי זאת האמת האמיתית שככה אני מרגישה
הפחד הגדול שלי זה להגיע לגיל מבוגר (נקרע לי הלב לראות רווקות מבוגרות…. זה עושה לי ממש רעעע)
אכפת לי הכי מזה שזה לא ככ מעניין אותי
מקווה שהסברתי את עצמי טוב כי לי זה מאוד מסובך

תשובה

שואלת יקרה,
ראשית, סליחה מעומק הלב על העיכוב בתשובה שלי, תלאות הזמן וכו'.
סיימת את מכתבך במשפט מודגש, והיה ניכר מדברייך כי כרגע המענה שאת זקוקה לו צריך להתמקד בשאלה : "למה לא אכפת לי שלא אכפת לי " (ניסוח שלי😊)?
במילים אחרות את אומרת: לא רק שאני כביכול לא עומדת בציפיות של החברה ממני, אלא אני אפילו לא מרגישה רע בשל כך, אפילו טוב לי, במצב הזה , שכולם מגדירים אותו כנורא ואיום או ככזה שאין להישאר בו יותר מדי.

תראי, אני מניחה שיש דרכים רבות לענות על השאלה שלך, תלוי כמובן בהשקפת העולם של המשיב, אבל אני כן יכולה לתת לך כיוון כללי, שנראה לי שכל אחד שניחן בהיגיון בריא ופשוט יכול להסכים. אם משהו מעורר בי כל כך הרבה אמוציות, פחדים, חששות וסימני שאלה – אז כנראה שיש לכך סיבה מספיק טובה וכדאי לחפש אותה.

"חתונה"- בואי נדבר על זה רגע… מה היא מסמלת עבורך? חתונה היא דבר גדול, שינוי משמעותי בחיים, כניסה של אדם נוסף לחיי, בניית משהו משותף, נתינת אמון, אחריות, נאמנות, מחויבות… כרגע מה שעשיתי זה ענן אסוציאציות שעלו לי אישית בראש שאני חושבת על המילה הזו.

ומדוע דווקא אלו עולים לי? משום שאני ב"ה כבר נישאתי, וההקשרים שעלו לי מגיעים מניסיון חיי, אני יודעת מהי חתונה, מהם חיי נישואים עבורי וכד'. אבל את? את בשלב של קודם. של טרום. הדרך היחידה שלך ללמוד ולדעת על כך הוא מצפייה והתבוננות באחרים סביבך שכבר עשו זאת- הורים, אחים, חברות וכו'.

ובכן, ייתכן שכאשר את מסתכלת סביבך, התמונה לא מרנינה, אולי ההקשרים שהמילה הזו מעוררת הם בעיקר הקשרים של עול כבד, שחיקה, מחויבות שהיא מעל לכוחותיי וכן על זה הדרך.

אז ראשית, הייתי ממליצה לך, לשבת רגע ואפילו לרשום על דף, את כל מה שהמילה הזו מעוררת בך ולנסות להבין מדוע ומה גורם לכך. שנית, פעמים רבות כאשר אנחנו "צריכים" להרגיש משהו, הנשמה שלנו, שהיא חופשיה ואינסופית במהותה, מתנגדת לכך, כאילו עושה "דווקא". האינסטינקט הבריא שלנו, הוא רצון להרגיש בעצמנו , להרגיש דרך המהות הפנימית שלי ולא דרך מה שאחרים אומרים לי שאני "אמורה" להרגיש.
ייתכן, ואפילו סביר מאד, שעמוק בתוכך, את כמהה ורוצה זוגיות, בעל ומשפחה, רק שאולי טרם היה לך את הזמן והפניות להרהר בכך משום שאת עסוקה בלהדוף את קולות הרקע סביבך שמנחים ומדריכים אותך ומרחיקים אותך יותר ויותר מה"אני" שלך. לפעמים הקולות החיצוניים הם לא מישהו ספציפי שעומד ואומר לי משהו אלא אוסף של דעות, אמירות נחרצות וכד' שנאמרו לי לאורך השנים בשיעורים, הרצאות ועוד ויצרו לי חומה בין החוץ לפנים שלי.
אז איך מבררים מה הרצון שלי ? דבר ראשון, מפסיקים לרצות 😊 כן , כן, זה נשמע מצחיק, אבל לפעמים צריך שניה לכבות את המחשב ולאפס מחדש. קחי לך חודש שבו את לא רוצה ולא מתעסקת ולא חושבת על הנושא (קל לדבר, אה? אבל שווה לנסות) התמקדי בדברים שעושים לך טוב, ואז שובי לבירור מחודש, ממקום נקי, בלי לחץ ובהילות, בנחת. אחד הטכניקות לבירור מהותי הוא לשאול את השאלה : "למה". לשאול אותה שוב ושוב עד שכבר לא נותר לי מה לענות ושם יכולים להעלות תובנות חדשות.
לדוגמא, למה אני רוצה להתחתן?
כי אני רוצה זוגיות.
למה אני רוצה זוגיות?
כי אני רוצה מישהו , לא רוצה להיות לבד
למה אני לא רוצה להיות לבד?
וכן הלאה… נסי לעשות זאת עם כמה שאלות … אפשר גם לשאול על דרך השלילה: למה אני לא רוצה להתחתן?
דבר נוסף שדיברת עליו ואני רואה בכך חכמה ובגרות רבה מצידך הוא שאין לך "רשימת מכולת" לגבי התכונות הנדרשות מבעלך העתידי. מעולה! הידד! חסכת לעצמך הרבה כאב ראש ולב.
משום שבסוף אנו חיים עם בן אדם. ובני אדם הם מטבעם, ייצורים דינאמיים, מתפתחים ומשתנים כל הזמן, ורשימות טבען שמשתנות. מה פחות משתנה? מהות של בן אדם, חוסן של בן אדם, אינטלגנציה רגשית וכד'. לכן, נכון יותר לחשוב במונח של: מה הציפיות שלי מחיי הנישואים שלי (שיהיו מלאי עומק/ התפתחות/ צחוק/ השקעה בילדים…)ופחות: מה הציפיות שלי מבן הזוג? לאחר שאדע מהן הציפיות שלי מחיי נישואים, ראשית, אני אבין יותר טוב גם את החלק שלי בעניין, שהרי לטנגו, כידוע צריך שניים, ויהיה לי קל יותר לדייק ולזהות איזה מועמד יכול להתאים לכך.
בכל מקרה, זכרי שרצון, הוא יישות בפני עצמה, אי אפשר לזמן אותו בכח או להכריח שיבוא, הוא רק בורח וחומק יותר. ככל שמשחררים אותו, כך הוא מתברר לו יותר בנחת ובהירות. השתדלי לנטרל כמה שניתן (זה לא תמיד פשוט) את קולות הרקע, את החברות המתארסות והמתחתנות, את הרעשים מבחוץ, התרגלי להקשיב לקול הפנימי שלך, כמה זה חשוב וקריטי לסמוך על עצמנו, ולא רק בעניין השידוכים אלא בכ"כ הרבה צמתים ותחנות בחיים, אם תשכילי לפתח ולשכלל את השריר של הקשבה פנימה- זהו רווח נקי וגדול להמשך החיים, זה בונה בך חוסן פנימי להתמודד בצורה מושכלת עם כל אתגר והחלטה שתגיע לפתחך, כי העולם מלא בכל כך המון רעש ודיעות וכל אחד אומר משהו אחר, ונורא קל להתבלבל וללכת לאיבוד בתוך כל זה. אם תצליחי עכשיו להתחבר לקול הפנימי שלך, שיהווה לך סוג של מצפן פנימי, חוט שדרה שמנחה ומוביל אותך – אזי כל הדרך הייתה שווה!
ומשהו לסיום, התפילה, במהותה הראשונית ביותר נועדה כדי שאנו בני אדם נברר את רצוננו הפנימי. חשבי על זה, שאני פונה לבקש מהבורא משהו, אני חייבת לברר עם עצמי מדוע אני רוצה אותו. אני מבקשת כסף? מדוע אני צריכה כסף וכו', וכך על ידי דיאלוג ביני ובין הבורא אני מגלה עוד ועוד רבדים של הרצון והכוונה האמיתיים והעמוקים שלי.
מאחלת לך מסע מצמיח, מלמד, מעשיר! שתזכי לבנות את ביתך מתוך מקום של חיבור פנימי לנשמתך ורצונך הפנימי! אם משהו עדיין לא מובן , אני כאן בשביל לעזור!
נועה

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות:

כל הזמן אני מפחדת מפיגועים

בתקופה האחרונה מאז הפיגועים יש לי כל הזמן מחשבות על פיגועים ודימיונות מה קורה כאשר אצא מהבית אז …. אני ברחוב ולאן בורחים אם חס וחלילה יש פיגוע, ככה מלא

קרא עוד »

יש לי שיעמום ומועקה מהלימודים

שלום! אני נערה בת 19, לומדת במסלולים באחד מהסמינרים הטובים מסלול בתחום ההוראה. ככל שעובר הזמן (מתחילת שנה) אני מרגישה יותר ויותר – לא יודעת כל כך איך לקרוא לזה-

קרא עוד »

משבר בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב

קרא עוד »

אז תכלס, איך מפסיקים לעשן?

קודם כל תודה רבה על התשובות שנקראות בשקיקה… בתוך בחורי ישיבה מעשן אשמח כן לדעת איך מפסיקים לעשן. למדתי בישיבה קטנה שהיה בה לחץ חברתי גבוה והבחורים שם היו מעשנים.

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »

שאיפות גבוהות בלימוד תורה

כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון. למדתי גם כי רציתי

קרא עוד »
Scroll to Top
דילוג לתוכן