אני חיה בשני עולמות שכל אחד ממנו יש משקל רב בתוכי

שאלה:

אולי תהיו מקום מפלט עבורי לכניסה לחיים טובים יותר.
אני בת סמינר חרדית לגמרי (לפחות מבחינה חיצונית) משתדלת כל כך להראות מצד אחד צנועה ומצד שני טוב (הרבה בנות בטוחות שזה לא אפשרי).אבל כמו הרבה נערות שגרות בבתים שהטכנולוגיה חוגגת בו הן באינטרנט, סרטים, סדרות וכווו……אני חיה בשני עולמות שכל אחד ממנו יש משקל רב בתוכי מצד אחד זה הרוחניות, בניה מצד שני בורחת לעולם שכולו גועל אחד גדול אבל מושך אותי ואני אומרת את זה בדגש חזק כי אין מקום יותר נמוך מאיפה שהגעתי ואני לא אומרת את זה כדי להתגאות או להתנשא, כי אני פשוט לא מאמינה שהגעתי למקום הזה. אני לא רוצה את זה. אבל איך אפשר? אני תופסת את עצמי בשיניים בכל כך כאב ואז שאני לא מצליחה כועסת על עצמי ונכנסת לדיכאון ומרורים. וכל זה שההורים לא יודעים ועכשיו אני נוגעת בנקודה רגישה כל כך שהיא החתונה. אז תביני שאחרי כל  זה (הסרטים) אני עוד צריכה להקים בית ויש לי כל כך הרבה שאיפות. איך אפשר אני לא מוכנה לזה לא נפשית (ועוד אחרי כל מה שראיתי) ואולי גם לא רוחנית .ואחרי כל זה אני יודעת שאם רוצים אז אפשר ואבא לא ייתן לבן אגוזים שהוא לא יכול לפצח אותם . אני עברתי הרבה דברים בחיים (פגיעות וכווו..) קיבלתי טיפול הדרך לשינוי לא צלחה (לא היה כימיה)  היה הרבה הקשבה אבל לא כלים להתמודדות אני רוצה להשתנות…
אני רק צריכה כלים.
מבחינתי להגיע לעוד טיפול, זה אבוד מראש.
אולי יש דרך אחרת?
כותבת לך בבכי מר בתקווה גדולה לשינוי.
תודה מראש זה לא ברור מאליו.
תודה , תודה ושוב תודה ענקית. —

שלום יקרה,

אהובה בגוף, נפש ורוח.

איייי

כל כך קשה לחיות בין שמים לארץ.

תמיד בערבוב, שייכת לעפר ולאור בו זמנית.

ברשותך נקח פסיעה אחת קטנה, הצצה למחוזות העניין הזה, על פי הרמח"ל בספרו "דרך השם" שעליו אני ממליצה כמפה לחיים:

האדם הוא היצור היחיד שנברא בתערובת הזו של חומר שפל, ורוח גבוהה.

כל שאר הנבראים הם או חומר (חי, צומח, דומם) או רוח (מלאכים).

רק באדם יש תופעה של "מפליא לעשות" – ערבוב שנראה בלתי אפשרי, כמו שמן ומים.

החומר- סופו להפסד

הרוח- נשארת לנצח.

החומר – נברא לשרת, רק לזמן מוקצב של עולם העשיה.

החומר נברא כדי לתת לנו, בני האדם (ולאחר גלגולי בחירה שונים – לזרע ישראל בלבד) את אפשרות הבחירה. בשימוש הנכון בחומר, הוא מתקדש.

כלומר: כשאת מברכת על המזון הכשר שאת אוכלת,

קורים שני דברים:

  1. החומר יוצא מגדרו הנפסד, ומתעלה לדרגה של נצח
  2. הנשמה שלך מאירה בעצמה, מתוך כך שהחומר שימש למטרה גבוהה יותר.

החלק המופלא כאן, הוא שעולם העשיה מוגבל (120 שנה לאדם, 6000 שנה לעולם.)

לאחר מכן יש שכר נצחי לפי המדרגה שקבעת לעצמך בעולם הזה, לנצח – של נגמר לעולם. עונג שלא נמאס ולא נגמר…

מי שלא מתענין בכך, באמת יכול להרשות לעצמו לחיות חיי חומר ותו לא.

אך את מרגישה את המשיכה של הנשמה למעלה

והחומר מושך לכיוונו למטה,

וזו קריעה לנפש, כפשוטו.

המטרה שלנו כרגע היא לצמצם את הפער, להפסיק להלקות בשוט כי הוא נראה כמתחסד, אך באמת רק מעמיק את הפער והתסכול.

האמת הפנימית היא, שלכל דבר יש מקום, לכל דבר.

חשבי לרגע, מה הסרטים נותנים לך? מה את מרוויחה מהם?  איזה ערך יש להם עבורך? מה הם מעוררים בך לטובה? או משכיחים ממך? או מניעים אותך לפעולה טובה?

אין ספק שיש אישזהו ערך, גם אם הוא יוצא דרך צינורות ביוב. נסי לתת שם לחלק שעושה לך טוב, שמושך אותך.

אני בטוחה שכל הכוונות טובות. ללא ספק!

רשמי לפנייך את כל הרווחים שלך, הסיבות שבגללן את נמשכת.

כעת ראי אם יש פסול בכוונות, ברצון שמאחורי המעשים.

זו רשימת המשאלות האמיתית שלך.

ויש להן מקום קדוש.

"זה לעומת זה ברא אלוקים, טוב לעומת רע". כל כוונה ותשוקה יש לה אפיק חיובי וערוץ שלילי.

אין עניין למגר, יש מטרה לנתב.

מה שנותר לעשות, הוא להכיר בכוונות הללו (חיבור, תשוקה, שלמות, הנאה, עניין,) לאפיקו הראוי.

את לא תמצאי "עסקת חבילה" של פעילות מסוימת שבה יש הכל,

יתכן שגם תצטרכי להשתמש באיפוק כי לא הכל אפשר עכשיו ומיד.

אבל החיים הללו מכילים את כל החלקים- בחלקים. פיסה אחר פיסה, תוכלי לבנות פאזל של נתיבים חיוביים לכל הצרכים והמשאלות.

מכיון שאיננו בשיחה, אני יכולה לכתוב לך כאן רק קריאת כיוון,

אבל אני מקווה שתמצאי בו שינוי כיוון שמיטיב איתך.

תשובה כוללת שינוי כיוון, החלטה שמהיום אני אחרת. אלו השלבים של וידוי, חרטה/עזיבת החטא.

אבל הטעות היא שצריך להפסיק. לא זה הענין, אלא לחפש את השורש שממנו החטא יונק-

ולהפנות אותו להתמלא ממעיינות החיים – זהו השלב המוגדר כקבלה לעתיד.

בכך את משלימה את כל רבדייך- גוף, נפש ורוח,

ומושכת אחר הרוח את גופך ונפשך, שיזכו לחיות בעולם החולף בתחושה של התקרבות לטוב, של ראויה לטוב,

ומתוך העמל הזה- לאור אינסוף בעולם הבא.

בעלך יזכה באחת שיודעת איך לשוב באמת אל המקור ולנתב אותו, איך לסלוח מבלי לטייח או להכות בשוט, איך לחבר את כל החלקים לאור הנשמה.

שלך בהערכה אמיצה,

שפרה

רוצה לבכות ולא מצליחה

אני לא מצליחה לבכות. איך בוכים? זה לא שעברתי דברים מדי קשים רק שאני תמיד אומרת שאח"כ אני יבכה ובסוף זה אף פעם לא קורה. אשמח אם תסבירו לי איך

קרא עוד »

שאיפות גבוהות בלימוד תורה

כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון. למדתי גם כי רציתי

קרא עוד »

מה עושים עם תלות בחבר?

עם הזמן נהיה לי תלות בחבר, שבאמת אני מחובר אליו. אוהב אותו מאוד, יש לי איתו דו שיח מעולה, כיף לנו להיות ביחד. ממש חברים אמתיים וטובים.
אבל עם הזמן גילתי שיש לי בו תלות (כך זה נקרא) מפריע לי שהוא מדבר עם משהו אחר. כשלא תמיד הוא עונה לי, או כל מיני דברים מהסוג הזה.
עד כדי כך כשעברנו כל אחד לישיבה אחרת, הוא התנתק ממני וזה מאוד פגע. אני מנסה להשתחרר ממנו ולא מצליח, אני חיב אותו זה אוויר לנשימה שלי. אמרוי לי שאני צריך יותר הערכה עצמית ועשיתי וזה לא עזר.
א"כ השאלה. מה אני יכול לעשות כדי להשתחרר ממנו, ושלא יקרה לי שוב עם חבר חדש?
תודה רבה רבה מראש

קרא עוד »

אני מקנא בחברים שלי בישיבה

אני לומד בישיבה קדושה בירושלים, ולפעמים כשאני רואה בחור שואל קושיות ומעלה סברות, אני מרגיש מאוכזב מעצמי ואני מרגיש שזה קנאה. אני מתפלל לה' שיוציא ממני הקנאה וזה עוזר, אבל

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

התמודדות בימי קורונה כאמא

איך אפשר לשמור על שגרה, כשהמצב ממש לא שגרתי איך אפשר להישאר רגועים במצב כזה. מה אני עושה אם נגזר עלי בידוד? מה עושים עם הילדים, כשאני צריכה להעסיק אותם

קרא עוד »

לאחרונה קשה לי ללכת לכולל

ישיחנה שלום! רציתי לשאול…. אני אברך סטנדרטי לומד בכוללים יום שלם התחתנתי לפני 5 שנים וב"ה יש לנו שני ילדים. רציתי לשאול אתכם כזו שאלה אני נמצא כעת בבעיה בחודשים

קרא עוד »

חסרה לי שמחת חיים

שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט

קרא עוד »

אני לא מתחבר ללימוד הגמרא

אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים

קרא עוד »

חוששת על ההורים שלי

אני הבת הקטנה במשפחה והרוב כבר נשואים נשארתי עם אח שגדול ממני בכמעט 8 שנים והוא גם לא הרבה בבית ההורים שלי כבר מבוגרים ואני מאד מפחדת שיקרה להם משהו

קרא עוד »

רוצה לדעת לכעוס

גדלתי בבית עם הרבה לחץ, מתח וכעס. בתור ילדה הייתי נבהלת, נלחצת, משתתקת וננעלת בתוך עצמי. היום אני מרגישה שאני לא יודעת לכעוס. אני ממש מפחדת לכעוס, מפחדת לתת לזה

קרא עוד »

חסימה רגשית במהלך טיפול

שלום! דבר ראשון תודה רבה על האפשרות לקבל מענה בצורה דיסקרטית ומכבדת לפני כחודש התחלתי טיפול רגשי בעקבות אובדן שחוויתי לפני כחצי שנה אני טיפוס מופנם מאוד וכמעט שלא יוצא

קרא עוד »

מה עושים עם תלות בחבר?

עם הזמן נהיה לי תלות בחבר, שבאמת אני מחובר אליו. אוהב אותו מאוד, יש לי איתו דו שיח מעולה, כיף לנו להיות ביחד. ממש חברים אמתיים וטובים.
אבל עם הזמן גילתי שיש לי בו תלות (כך זה נקרא) מפריע לי שהוא מדבר עם משהו אחר. כשלא תמיד הוא עונה לי, או כל מיני דברים מהסוג הזה.
עד כדי כך כשעברנו כל אחד לישיבה אחרת, הוא התנתק ממני וזה מאוד פגע. אני מנסה להשתחרר ממנו ולא מצליח, אני חיב אותו זה אוויר לנשימה שלי. אמרוי לי שאני צריך יותר הערכה עצמית ועשיתי וזה לא עזר.
א"כ השאלה. מה אני יכול לעשות כדי להשתחרר ממנו, ושלא יקרה לי שוב עם חבר חדש?
תודה רבה רבה מראש

קרא עוד »

דרישות כספיות בשידוכים זה ראוי?

שלום רב בישיבות הליטאיות החשובות נהוג לדרוש בשידוכים סכום נכבד מאוד (600-800 אלף לבחור קלאסי) וחוץ מזה מחפשים בחורות שעובדות עם רווח חודשי גבוה (תכנות ריאת חשבון וכדומה) א' אולי

קרא עוד »
הילדה שלנו משקרת

הילדה שלנו משקרת

אנו שמים לב שבת הזקונים שלנו, בת 10, במקרים רבים אינה דוברת אמת. הילדה מבולגנת מאוד ולא דואגת לסביבתה, ותמיד כששואלים אותה האם היא עשתה דבר מסויים, היא טוענת שלא.

קרא עוד »

מתבייש לפתוח את הפה

אני בחור לא חברתי, ומטבעי אני מתבייש לפתוח את הפה. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה

קרא עוד »

תפילה בבית הכנסת בשבת

לאור המצב במדינה. ולאור ההנחיות שאין להתקבץ יותר מ-10 אנשים במקום אחד.כיצד עלינו לנהוג לעניין תפילות השבת בבית הכנסת?בית הכנסת שלנו די גדול. ויש אפשרות לשמור מרחק של 2 מטר

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן