גישה נכונה ללימוד תורה של בעלי

שאלה:

שלום וברכה,
בעלי אברך כולל ולאחרונה התחלתי להרגיש יותר ויותר שהלימוד שלו לא ממש איכותי רק מזה שאני מרגישה עליו שהוא לא ממש מסופק למרות שהוא לא מסכים איתי והוא טוען שהוא בסדר גמור! במיוחד בתקופות של סגר זה הכי מתסכל לראות שפשוט בעלי יכול להעביר ימים שלמים כשהוא יושב על הספה וגולש באינטרנט (כשר כמובן) או קורה איזה עיתון ואם אני לא מציעה לו לקום ולעשות דברים הוא פשוט לא יזוז משם אלא יקום רק לדברים חיוניים כמו תפילות באיזשהו שלב (קורה שהוא קולט מאוחר מדי אבל לא תמיד),אוכל וכו' . אין לי ספק שלגלוש באינטרנט אפילו לתכנים כשרים זאת לא הדרך להיות תלמיד חכם למרות שאני מסכימה שצריך את זה קצת במינון!
אני חייבת כן לציין שהוא עוזר המון המון בבית ועושה הרבה דברים מעצמו! בפועל אחרי שניסיתי כל כך הרבה דברים אני לא רואה שהשינוי המיוחל מתקרב! במיוחד מה שהכי מפריע לי זה שאין לו תוכניות מסוימת בלימוד תורה בחיים וקצב ההספקים בכולל שלו לא משהו בכלל! אני לא רואה איפה נהיה בעוד 10 שנים אם הוא לא יקבע לעצמו יעדים ברורים בלימוד וחבל כי השנים האלה לעניות דעתי קריטיות ל"פיתוח אישיות" בלימוד תורה ובכלל! זה מצב שכואב לי כי למה שנחיה בחיים מצומצמים כמו אברכים אם לומדים רק מתי שחייבים? גם כן, איך יתכן שאין לבעלי את הזעזוע הגברי הטבעי מהגיל שלו : "בוא נחליט מה רוצה אני רוצה להיות ולא רק מה בא לי לעשות!". אשמח להכוונה בנושא זה חשוב לי מאד, כיוון שאני מרגישה שלחפור על זה עם בעלי מהווה פגיעה רצינית בכבוד ובמקום שלו כגבר
שאולי לפעמים אני נוטה למלא במקומו.

תשובה:
שואלת יקרה,
באמת מתסכל.
את אכפתית, מוכנה לעשות הרבה, מנסה לדרבן בעדינות, לכבד, לתת מרחב
ולא רואה את התזוזה המיוחלת..

רוצה לראות את בעלך עולה בתורה,
ובמציאות הוא מתנהל אחרת מאוד מהדרך בה נראה לך צריך ללכת כדי להגיע למטרה חשובה שכזו.

ועכשיו
אני מנסה להבין
מה בעצם השאלה?
האם את רוצה לדעת איך לגרום לבעלך לתפוס כיוון רציני בלימוד?
או שאת שואלת איך מתמודדים עם המצב?

כי על שאלה הראשונה אין לי שום דרך לענות…
לא מכירה דרך לגרום לאנשים לעשות משהו אחרת ממה שהם רוצים.
כל קבוצות הנחיות ההורים מלאות באימהות יהודיות צדיקות שמוכנות לעשות הכל
ובלבד שהילדים יילכו בדרכי הוריהם, דרך התורה.
ולעולם ההדרכה הבסיסית היא-
"תפנימו הורים יקרים: לעולם לא תוכלו לבחור במקום ילדיכם…"
אחרי זה יהיה דיבור איך לעורר בילדים את הרצון, איך ללוות אותם בדרך ולהעצים את החיבור אליה.

אבל- אין איזה מקש שאם נלחץ עליו- הזולת ישתנה

כי בורא העולם בחר את האדם כך שיש לו בחירה…
ובמקרה שלך, יקרה
בה מדובר בבעלך
אז הניסיון לגרום לו "להתרצן" וכד'
הוא גם גובל בטעות בהבנה בכלל לשם מה את נמצאת כאן, כרעיה.

יש איזושהי חשיבה שבחורה מתחתנת כדי להיות עזר כנגדו בלימוד תורה
זה נכון אבל זה לא כל התפקיד שלה.

לאישה יש תפקיד להיות עזר לבעלה בכל מקום בו הוא נמצא וכל תפקיד שה' קבע לו (ולא תמיד יודעים מראש בדיוק מהו)
לדאוג לו לבית חמים, לאוכל טוב , לתת לו כבוד והרגשה שהוא המוביל והחשוב
אחד הדברים שמכרסמים קשות בשלום בית של זוג
זה תחושת עליונות של האשה בה היא אומרת לעצמה:
"אני כזו צדיקה ועושה הכול, והוא עדין X"
גם אם היא מנסה בכל הכוח לא להגיד לו כלום כלום. באמת.
עדין השדר בו האישה מרגישה ש"זה לא הנער אליו התפללתי"
מחלחל עמוק ואוכל כל חלקה טובה
גם בחוויה של הבעל שמרגיש כישלון
וגם בחוויה של האישה שמאבדת את הגב החזק- המישהו לסמוך עליו שיוביל אותה בטוב.
כי כשבסתר לב לא מעריכים אז גם אי אפשר לתת אמון
וזה מרגיש כאילו היא, האישה, צריכה להיות כל הזמן על המשמר.
במקום לתת לבעלה להוביל ולדאוג ולשום כל בני הבית, כולל הצד הרוחני.

ולכן אני עוברת תשובה של שאלה ב':
"איך מתמודדים עם מצב בו הבעל לא באמת יודע מה הוא רוצה מעצמו והוא חסר מוטיבציה להזיז את עצמו?"
האם הבנתי נכון את השאלה?

יש כמה שלבים:
א. מעצימים בפה ובלב מה שהוא כן עושה
זה לא מובן מאליו שהוא עוזר המון בבית!!
כל רגע שהוא לומד זה נצח, במיוחד במיוחד אם זה לא בא לו בקלות.

באופן כללי, אני יכולה להגיד לך שרוב הצד הגברי- תורני
בתקופת הקורונה חווה קושי להמשיך להתמיד בלימוד כבימים רגילים
ואפשר להגיד ששעה בימי הקורונה אולי אפילו שווה "סדר" לימוד שלם.

ב. עוברים מתרס לצד שלו
במקום "אני רוצה שתגדל בתורה אבל אתה לא זז"
אז" בעלי היקר והצדיק, אני כאן בשבילך…
אני רואה את המאמץ הגדול אבל גם רואה שלפעמים זה ממש קשה לך
ולא "עושה" לך את זה…
האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי שיהיה לך קל וטוב יותר?"

לא תמיד מתאים להגיד את כל זה פנים מול פנים

אבל בגישה זו השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך.

מה קרה למוטיבציה של בעלי?
מה עושה לו טוב?
גלישה מרובה באינטרנט היא סימן מובהק לחוסר תעסוקה וסיפוק.
מה יכול למלא לו את הצורך בסיפוק?

אני מקווה בשבילך התשובה תהיה משהו בכיוון של
חברותא טובה, צורת לימוד שונה, מילות הערכה ועוד.

אבל תדעי שיכול להיות שדווקא לימוד גיטרה יעורר אותו לחיים
ויוציא אותו מה"כמעט" כלום" שהוא עושה בחיים.

אולי יהיה לו טוב ללמוד עם בחורים צעירים
אולי לשפץ ולצבוע כמה דברים בבית…

אני יודעת שלא לתשובה כזו פיללת…

אבל תזכרי שתפקידך הוא לא לשים מטרות לבעלך,
אלא אך ורק לעזור לבעלך להגיע למטרות האישיות שלו בחיים.

ואם אין לו שום מטרה
אז צריך לחזור לבסיס ולהעצים כל דבר שישמח את ליבו בדרך כשרה
ולתת לו השתמש בכישורים שה' נתן לו בדרך טובה

אדם מסופק הוא אדם שמתקדם,
הוא אדם עם תחושות של "אני יכול ומסוגל"
ומשם מגיעה המוטיבציה והרצון להתקדם עוד ועוד
בכל תחום בחיים

ג. לוקחים בחשבון שיכול להיות שהמבנה הנפשי של בעל שונה מאוד מאוד משלך
את משימתית, יודעת תמיד מה את רוצה מעצמך ומחייך
החיים בעבורך הם רצף של יעדים שצריך לסמן עליהם "וי"
והא טיפוס זורם יותר , פחות אוהב להתחייב.
מה שבא ברוך הבא

שוב, אם זה הבנאדם- אף אחד לא ישנה אותו…
הדבר היחידי אותו אני יכולה להמליץ לך בכל פה
ודווקא בגלל שאת משימתית
זה להרשות לו להיות אחרת ממך
לעצום עיניים ולהוריד אחריות

ככל שאת תרפי ותתני לו להוביל את עצמו,הוא יתפוס את עצמו
וכנ"ל הפוך- ככל שתנסי לדרבן אותו
הוא ישקע עמוק יותר בכורסה שלו

אני יודעת שזה קשה…
זה הזמן להתפלל לה' על "שנהיה אנחנו וצאצאינו…" ביתר כוונה.
כי להשלים עם מה שה' רוצה ממני זה זכות גדולה מאוד.

כל כך הרבה נשים חיות עם התסכול הזה
שנובע בעיקר מחוסר הבנה בשביל מה בכלל מתחתנים
ומה תפקיד של אישה בכל המערכת

זה גם יהיה בשבילך "חדר כושר" איך לקבל באהבה וללא תנאי
את הילדים המתוקים שבעזרת ה' עוד תגדלו בשמחה
כי זו הדרך היחידה באמת לגדל אנשים בלי לפגוע בערך העצמי שלהם, ובלי להרוס את מערכת היחסים איתם.

תזכרי, אישה היא לא המשגיח של בעלה. וזה בעיקר מתבטא בעמדה הנפשית שלך מולו. התפקיד שלך זה להיות אשתו. לא לבדוק לו הספקים בלימוד, לא להתערב במה שהוא לא התייעץ איתך בעניין התורה שלו. תוציאי את זה לחלוטין מתחום האחריות שלך, זה שלו בלבד.

 

מאחלת לך שתצליחי להתמקד בחוזקות של בעלך
ולעזור לו להוציא אותן אל הפועל

וככה גם לנפשך תבוא המנוחה והשמחה…

בהצלחה!
חיה

אני לא מתחבר ללימוד הגמרא

אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »

מה המעלה בנישואין עם אברך?

שלום הרב. מדוע ישנה חשיבות ומעלה להתחתן עם בן תורה? וכן מה הטעם שלומדים תורה? הרי מה יעזור ללמוד "שור שנגח…" אם אין לי שור? זה רק דוגמא. אני אשמח

קרא עוד »

אין לי מטרה בחיים

אני חי לבד, ומשעמם לי, אני עובד כל היום. ונמאס לי מהשיגרה ומהכל בעצם. אני מרגיש מבוזבז כי אני יודע שיש לי הרבה מה למכור. אבל אין לי למי. הייתי

קרא עוד »

הציבור שלנו אכן גומל חסדים?

שלום אני בחור ישיבה, ב"ה מאוד מרוצה ומחזיק מהמגזר שלנו, ומאוד מאמין בטוב ובעדינות הנפש שהתורה נותנת. יש לי שאלה שמאוד מקשה עלי, הרי אנחנו מלאים חסדים ב"ה, נותנים צדקה

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

חסרה לי שמחת חיים

שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט

קרא עוד »

מתקשה עם מצות כיבוד הורים

שלום רב רציתי לשאול כשאני מגיע לבית בשבתות לפעמים אני רב מעט עם ההורים שלי, ויש בינינו חוסר הבנה הדדית. אפילו שאני רוצה לכבד אותם, לא תמיד אני מצליח כל

קרא עוד »

שאיפות גבוהות בלימוד תורה

כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון. למדתי גם כי רציתי

קרא עוד »
אני שמן וזה מדכא אותי

אני שמן וזה מדכא אותי

שלום לכם מאוד נהנה לעקוב אחרי השאלות והתשובות המחכימות אשמח להתייעץ אתכם בנושא כאוב שלי. והוא נושא ההשמנה אני אנסח את זה הכי פשוט. יש לי כרס גדולה שמביישת אותי

קרא עוד »

רוצה לבכות ולא מצליחה

אני לא מצליחה לבכות. איך בוכים? זה לא שעברתי דברים מדי קשים רק שאני תמיד אומרת שאח"כ אני יבכה ובסוף זה אף פעם לא קורה. אשמח אם תסבירו לי איך

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »

הציבור שלנו אכן גומל חסדים?

שלום אני בחור ישיבה, ב"ה מאוד מרוצה ומחזיק מהמגזר שלנו, ומאוד מאמין בטוב ובעדינות הנפש שהתורה נותנת. יש לי שאלה שמאוד מקשה עלי, הרי אנחנו מלאים חסדים ב"ה, נותנים צדקה

קרא עוד »

משבר בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב

קרא עוד »

תפילה במניין באתר זום

בס"ד האם אפשר להגיד קדיש בתפילה במניין דרך אתר "זום"? תשובה: שלום וברכה,שאלה גדולה וחשובה שאלת. באופן עקרוני עמדת הפוסקים היא שצירוף למניין הוא באמצעות התכנסות פיזית למקום אחד ואין

קרא עוד »

בני מייחל למתיקות בלימודו

ללא ידיעתו של בני בן ה18 שמעתי אותו מתפלל ,הוא ממש בכה שאין לו מתיקות בלימוד ולמה לו חיים ,יצויין שבני צדיק גדול עבד ה' בכל מאודו,מאד כאב לי ,איך

קרא עוד »

מתבייש לפתוח את הפה

אני בחור לא חברתי, ומטבעי אני מתבייש לפתוח את הפה. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה

קרא עוד »

תפילה בבית הכנסת בשבת

לאור המצב במדינה. ולאור ההנחיות שאין להתקבץ יותר מ-10 אנשים במקום אחד.כיצד עלינו לנהוג לעניין תפילות השבת בבית הכנסת?בית הכנסת שלנו די גדול. ויש אפשרות לשמור מרחק של 2 מטר

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן