גישה נכונה ללימוד תורה של בעלי

שאלה:

שלום וברכה,
בעלי אברך כולל ולאחרונה התחלתי להרגיש יותר ויותר שהלימוד שלו לא ממש איכותי רק מזה שאני מרגישה עליו שהוא לא ממש מסופק למרות שהוא לא מסכים איתי והוא טוען שהוא בסדר גמור! במיוחד בתקופות של סגר זה הכי מתסכל לראות שפשוט בעלי יכול להעביר ימים שלמים כשהוא יושב על הספה וגולש באינטרנט (כשר כמובן) או קורה איזה עיתון ואם אני לא מציעה לו לקום ולעשות דברים הוא פשוט לא יזוז משם אלא יקום רק לדברים חיוניים כמו תפילות באיזשהו שלב (קורה שהוא קולט מאוחר מדי אבל לא תמיד),אוכל וכו' . אין לי ספק שלגלוש באינטרנט אפילו לתכנים כשרים זאת לא הדרך להיות תלמיד חכם למרות שאני מסכימה שצריך את זה קצת במינון!
אני חייבת כן לציין שהוא עוזר המון המון בבית ועושה הרבה דברים מעצמו! בפועל אחרי שניסיתי כל כך הרבה דברים אני לא רואה שהשינוי המיוחל מתקרב! במיוחד מה שהכי מפריע לי זה שאין לו תוכניות מסוימת בלימוד תורה בחיים וקצב ההספקים בכולל שלו לא משהו בכלל! אני לא רואה איפה נהיה בעוד 10 שנים אם הוא לא יקבע לעצמו יעדים ברורים בלימוד וחבל כי השנים האלה לעניות דעתי קריטיות ל"פיתוח אישיות" בלימוד תורה ובכלל! זה מצב שכואב לי כי למה שנחיה בחיים מצומצמים כמו אברכים אם לומדים רק מתי שחייבים? גם כן, איך יתכן שאין לבעלי את הזעזוע הגברי הטבעי מהגיל שלו : "בוא נחליט מה רוצה אני רוצה להיות ולא רק מה בא לי לעשות!". אשמח להכוונה בנושא זה חשוב לי מאד, כיוון שאני מרגישה שלחפור על זה עם בעלי מהווה פגיעה רצינית בכבוד ובמקום שלו כגבר
שאולי לפעמים אני נוטה למלא במקומו.

תשובה:
שואלת יקרה,
באמת מתסכל.
את אכפתית, מוכנה לעשות הרבה, מנסה לדרבן בעדינות, לכבד, לתת מרחב
ולא רואה את התזוזה המיוחלת..

רוצה לראות את בעלך עולה בתורה,
ובמציאות הוא מתנהל אחרת מאוד מהדרך בה נראה לך צריך ללכת כדי להגיע למטרה חשובה שכזו.

ועכשיו
אני מנסה להבין
מה בעצם השאלה?
האם את רוצה לדעת איך לגרום לבעלך לתפוס כיוון רציני בלימוד?
או שאת שואלת איך מתמודדים עם המצב?

כי על שאלה הראשונה אין לי שום דרך לענות…
לא מכירה דרך לגרום לאנשים לעשות משהו אחרת ממה שהם רוצים.
כל קבוצות הנחיות ההורים מלאות באימהות יהודיות צדיקות שמוכנות לעשות הכל
ובלבד שהילדים יילכו בדרכי הוריהם, דרך התורה.
ולעולם ההדרכה הבסיסית היא-
"תפנימו הורים יקרים: לעולם לא תוכלו לבחור במקום ילדיכם…"
אחרי זה יהיה דיבור איך לעורר בילדים את הרצון, איך ללוות אותם בדרך ולהעצים את החיבור אליה.

אבל- אין איזה מקש שאם נלחץ עליו- הזולת ישתנה

כי בורא העולם בחר את האדם כך שיש לו בחירה…
ובמקרה שלך, יקרה
בה מדובר בבעלך
אז הניסיון לגרום לו "להתרצן" וכד'
הוא גם גובל בטעות בהבנה בכלל לשם מה את נמצאת כאן, כרעיה.

יש איזושהי חשיבה שבחורה מתחתנת כדי להיות עזר כנגדו בלימוד תורה
זה נכון אבל זה לא כל התפקיד שלה.

לאישה יש תפקיד להיות עזר לבעלה בכל מקום בו הוא נמצא וכל תפקיד שה' קבע לו (ולא תמיד יודעים מראש בדיוק מהו)
לדאוג לו לבית חמים, לאוכל טוב , לתת לו כבוד והרגשה שהוא המוביל והחשוב
אחד הדברים שמכרסמים קשות בשלום בית של זוג
זה תחושת עליונות של האשה בה היא אומרת לעצמה:
"אני כזו צדיקה ועושה הכול, והוא עדין X"
גם אם היא מנסה בכל הכוח לא להגיד לו כלום כלום. באמת.
עדין השדר בו האישה מרגישה ש"זה לא הנער אליו התפללתי"
מחלחל עמוק ואוכל כל חלקה טובה
גם בחוויה של הבעל שמרגיש כישלון
וגם בחוויה של האישה שמאבדת את הגב החזק- המישהו לסמוך עליו שיוביל אותה בטוב.
כי כשבסתר לב לא מעריכים אז גם אי אפשר לתת אמון
וזה מרגיש כאילו היא, האישה, צריכה להיות כל הזמן על המשמר.
במקום לתת לבעלה להוביל ולדאוג ולשום כל בני הבית, כולל הצד הרוחני.

ולכן אני עוברת תשובה של שאלה ב':
"איך מתמודדים עם מצב בו הבעל לא באמת יודע מה הוא רוצה מעצמו והוא חסר מוטיבציה להזיז את עצמו?"
האם הבנתי נכון את השאלה?

יש כמה שלבים:
א. מעצימים בפה ובלב מה שהוא כן עושה
זה לא מובן מאליו שהוא עוזר המון בבית!!
כל רגע שהוא לומד זה נצח, במיוחד במיוחד אם זה לא בא לו בקלות.

באופן כללי, אני יכולה להגיד לך שרוב הצד הגברי- תורני
בתקופת הקורונה חווה קושי להמשיך להתמיד בלימוד כבימים רגילים
ואפשר להגיד ששעה בימי הקורונה אולי אפילו שווה "סדר" לימוד שלם.

ב. עוברים מתרס לצד שלו
במקום "אני רוצה שתגדל בתורה אבל אתה לא זז"
אז" בעלי היקר והצדיק, אני כאן בשבילך…
אני רואה את המאמץ הגדול אבל גם רואה שלפעמים זה ממש קשה לך
ולא "עושה" לך את זה…
האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי שיהיה לך קל וטוב יותר?"

לא תמיד מתאים להגיד את כל זה פנים מול פנים

אבל בגישה זו השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך.

מה קרה למוטיבציה של בעלי?
מה עושה לו טוב?
גלישה מרובה באינטרנט היא סימן מובהק לחוסר תעסוקה וסיפוק.
מה יכול למלא לו את הצורך בסיפוק?

אני מקווה בשבילך התשובה תהיה משהו בכיוון של
חברותא טובה, צורת לימוד שונה, מילות הערכה ועוד.

אבל תדעי שיכול להיות שדווקא לימוד גיטרה יעורר אותו לחיים
ויוציא אותו מה"כמעט" כלום" שהוא עושה בחיים.

אולי יהיה לו טוב ללמוד עם בחורים צעירים
אולי לשפץ ולצבוע כמה דברים בבית…

אני יודעת שלא לתשובה כזו פיללת…

אבל תזכרי שתפקידך הוא לא לשים מטרות לבעלך,
אלא אך ורק לעזור לבעלך להגיע למטרות האישיות שלו בחיים.

ואם אין לו שום מטרה
אז צריך לחזור לבסיס ולהעצים כל דבר שישמח את ליבו בדרך כשרה
ולתת לו השתמש בכישורים שה' נתן לו בדרך טובה

אדם מסופק הוא אדם שמתקדם,
הוא אדם עם תחושות של "אני יכול ומסוגל"
ומשם מגיעה המוטיבציה והרצון להתקדם עוד ועוד
בכל תחום בחיים

ג. לוקחים בחשבון שיכול להיות שהמבנה הנפשי של בעל שונה מאוד מאוד משלך
את משימתית, יודעת תמיד מה את רוצה מעצמך ומחייך
החיים בעבורך הם רצף של יעדים שצריך לסמן עליהם "וי"
והא טיפוס זורם יותר , פחות אוהב להתחייב.
מה שבא ברוך הבא

שוב, אם זה הבנאדם- אף אחד לא ישנה אותו…
הדבר היחידי אותו אני יכולה להמליץ לך בכל פה
ודווקא בגלל שאת משימתית
זה להרשות לו להיות אחרת ממך
לעצום עיניים ולהוריד אחריות

ככל שאת תרפי ותתני לו להוביל את עצמו,הוא יתפוס את עצמו
וכנ"ל הפוך- ככל שתנסי לדרבן אותו
הוא ישקע עמוק יותר בכורסה שלו

אני יודעת שזה קשה…
זה הזמן להתפלל לה' על "שנהיה אנחנו וצאצאינו…" ביתר כוונה.
כי להשלים עם מה שה' רוצה ממני זה זכות גדולה מאוד.

כל כך הרבה נשים חיות עם התסכול הזה
שנובע בעיקר מחוסר הבנה בשביל מה בכלל מתחתנים
ומה תפקיד של אישה בכל המערכת

זה גם יהיה בשבילך "חדר כושר" איך לקבל באהבה וללא תנאי
את הילדים המתוקים שבעזרת ה' עוד תגדלו בשמחה
כי זו הדרך היחידה באמת לגדל אנשים בלי לפגוע בערך העצמי שלהם, ובלי להרוס את מערכת היחסים איתם.

תזכרי, אישה היא לא המשגיח של בעלה. וזה בעיקר מתבטא בעמדה הנפשית שלך מולו. התפקיד שלך זה להיות אשתו. לא לבדוק לו הספקים בלימוד, לא להתערב במה שהוא לא התייעץ איתך בעניין התורה שלו. תוציאי את זה לחלוטין מתחום האחריות שלך, זה שלו בלבד.

 

מאחלת לך שתצליחי להתמקד בחוזקות של בעלך
ולעזור לו להוציא אותן אל הפועל

וככה גם לנפשך תבוא המנוחה והשמחה…

בהצלחה!
חיה

מתבייש לפתוח את הפה

אני בחור לא חברתי, ומטבעי אני מתבייש לפתוח את הפה. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה

קרא עוד »
הילדה שלנו משקרת

הילדה שלנו משקרת

אנו שמים לב שבת הזקונים שלנו, בת 10, במקרים רבים אינה דוברת אמת. הילדה מבולגנת מאוד ולא דואגת לסביבתה, ותמיד כששואלים אותה האם היא עשתה דבר מסויים, היא טוענת שלא.

קרא עוד »

מאשימה את עצמי כשאני עצובה

שלום וברכה! איזה כיף שיש למי לפנות בכל פעם שמתעוררת איזשהיא בעיה/שאלה ולקבל תשובה ממשיבים מוצלחים, יעילים ורגישים!!! אז ככה: אני בת 20 ויש לי זמנים -יותר נכון ימים שבהם

קרא עוד »

יש לי פחד מוות!

ישיחנה שלום! רציתי לשתף…. אני בחורה בת 18 ואני סובלת מפחד נוראי שפוקד אותי רוב היום אני מתעוררת איתו והולכת לישון איתו פחד ממות. אני פשוט מפחדת מזה מאוד אני

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

יש לי פחות חשק לקיים את המצוות

שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש.  יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור

קרא עוד »

קשיים בקשר עם הבת הקטנה שלי

שלום ותודה לאתר הנפלא. יש לנו בת בת 8, חכמה ומקסימה שמרווה אותנו נחת ב"ה. לאחרונה היא התחילה לומר שוב ושוב באוזננו: "אתם לא אוהבים אותי". יצויין שהבית שלנו לרוב,

קרא עוד »

מתבייש לפתוח את הפה

אני בחור לא חברתי, ומטבעי אני מתבייש לפתוח את הפה. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »

חסרה לי שמחת חיים

שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט

קרא עוד »

איך נפטרים מתלות באחרים ובסביבה?

שלום, מאז שהייתי קטנה אני רגילה שסובבים סביבי, קיבלתי מענה אדיב ומהיר ו"זכיתי" בעקבות כך לכינוי 'ילדת תפנוקים'. אך, הבעיה העיקרית שנוצרה זו התלות. תלות בהורים, תלות בחברה וכו'. אני

קרא עוד »

חוששת על ההורים שלי

אני הבת הקטנה במשפחה והרוב כבר נשואים נשארתי עם אח שגדול ממני בכמעט 8 שנים והוא גם לא הרבה בבית ההורים שלי כבר מבוגרים ואני מאד מפחדת שיקרה להם משהו

קרא עוד »

למה מתפללים על חולה שיתרפא?

  אם אנחנו מאמינים שהשם יתברך הוא רק טוב עושה לנו רק מה שבאמת טוב בשבילנו, אז למה בזמן שמישהו חולה חס וחלילה אנחנו מתפללים עליו? הרי לכאורה אם הקב"ה

קרא עוד »
מאשימה את עצמי כשאני עצובה

אין לי כוח כבר לכלום

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי, אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד. פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן