מי אני בכלל? בשביל מה אני חי?

שאלה:

שלום וברכה! קודם כל תודה רבה על האפשרות לשאול ולהתייעץ. היו ברוכים!
אני בחור ישיבה בן 19. ולאחרונה אני מרגיש שאני מסתובב בעולם חסר מנוח! אין לי מושג מה הכדור הזה שאנחנו חיים בתוכו. מה כל הדברים שאנחנו רואים מסבבינו אומרים? מה התפקיד שלי בתור אדם בתוך כל הטירוף הזה. מי אני בכלל? הרגשתי את זה במיוחד בתקופת העליה לישיבה גדולה. שפתאום אני רואה שמגיע לילה. ואז יום. ועוד פעם לילה. ועוד פעם יום. ופתאום אני חושב מה זה בכלל הגלגל הזה שמסתובב כל הזמן ללא הרף. למה אף אחד לא עוצר לשניה לחשוב למה הוא בכלל מסתובב?
ולכאורה בתור בחור ישיבה בתוככי הציבור החרדי אמור להיות לי את כל התשובות. ואכן יש לי אותם. כלומר בלהסביר אותם לאחרים אני אצטיין. אבל בלחבר אותם ללב אני מרגיש שאני נכשל. במוח אני יכול להבין. אבל מרפא לתחושות המבולבלות זה לא נותן. ופתאום אני מבין שבכל שיעורי ההשקפה תמיד לימדו אותנו להסביר. להתגונן. לתת תשובות. אבל לא נתנו מענה לנו. ללב שלנו.
והחלטתי שאני מקדיש תקופה בחיי להבין את העולם יותר טוב. אבל אין לי מושג מאיפה אני מתחיל!
ואני מרגיש כל כך מטופש ללכת לחזר אחרי דברים שלכאורה נמצאים אצלי ביד!

 

בחור יקר
שמחה גדולה, ממש משמח שהגעת לשאול את השאלה שכל אדם צריך לשאול אותה בשלב מסוים בחיים, כפי הנראה יש לך כושר הפשטה, ולכן שאלת את השאלה הזו באופן מופשט-ממוקד, פעמים רבות אנשים שואלים שאלות אחרות, שהם רק כיסוי לשאלה הזו, השאלה הגדולה והעיקרית בשביל מה כל זה, לשם מה?
רק דבר אחד חסר לי, אתה כותב שלאחרים תוכל להסביר, ורק לעצמך לא תוכל לומר משהו שבאמת מתחבר ללבך, מסקרן אותי מאד לשמוע מה אתה היית עונה לאחרים, ולמה זה לא מתחבר ללבך, כך הייתי יכול למקד את התשובה אליך, ללב שלך… אבל לא אמתין עד שתכתוב לי מה אתה היית עונה, אכתוב מה שנראה לי נכון בסוגיא הזו, ובהמשך אם זה לא יפסק אותך נוכל להמשיך להתכתב ולברר את הסוגיא יחד.
תחילה אני רוצה לעמוד על נקודה חשובה, למקד את ההתבוננות בשאלה הנכונה. ישנם שתי שאלות, יש שאלה אחת, למה ברא בורא עולם את העולם, זו שאלה חשובה, גדולי עולם עמלו ליישב אותה, יש שאמרו טעמים, ויש שסברו שאין לאדם יכולת לדעת מדוע, כך שיטתו של הרמב"ם במורה נבוכים, הרמב"ם סבור שאין לאדם יכולת לדעת מדוע רצה הבורא לברוא את העולם, וזו לא שאלה שאמורה להעסיק אותנו. כאמור יש שחלקו על הרמב"ם וסברו יש בידינו תשובה על כך. זה נושא סבוך שאני מעדיף לא להיכנס אליו אני חושב שבהחלט אפשר להמשיך את החיים לא תשובה על שאלה זו כפי שהרמב"ם סבור שאין בן אנוש יכול לדעת מדוע, לא נראה לי שזו השאלה המטרידה אותך.
אך יש שאלה אחרת דומה, אבל שונה, לא למה ברא הבורא את העולם, אלא אלא מה צריך אותי כאן… מה תפקידו של האדם בכל הסיפור הזה ולאן כל זה מוביל, זו שאלה אחרת מטרידה יותר. זו שאלה שכל אחד אמור לשאול אותה, וכפי שכתבתי השאלה הזו נשאלת לרוב, פעמים רבות עם כיסויים שונים, אך זו שאלה מציקה שאמורה להטריד כל אחד.
אני יסביר אולי עוד את השאלה, אדם חי את חייו, הוא מאושר או שהוא לא מאושר, יש רגעים יותר מאושרים בחייו ויש רגעים פחות, אך בסופו של דבר החיים עוברים, כשבסיומם כל אחד עבר מסע שלם, שבו הוא יצר או לא יצר, קיים מצוות או לא קיים, נולדו לו צאצאים או לא, בסוף כל אחד מסיים את חייו, כשבין אם הוא עשה הרבה ובין אם הוא עשה מעט, בסוף זה נגמר, רוב האנשים לא משאירים חותם מיוחד כאן בעולם, לכאורה, מלבד מה שבמשך המסע הזה של החיים הם בדרך כלל צירפו אל המסע הזה עוד כמה נשמות, וכך קורה עם כל אדם ואדם, משך דורות רבים, כשלא כל כך מובן לשם מה, הכל חוזר חלילה, זו נראה הצגה שלא מסתיימת… כמו גלגל שמסתובב שוב ושוב ללא מעצור, אך לא מובן לשם מה.
נכון אנחנו כיהודים שומרי תורה ומצוות יודעים, שאין כזה דבר אדם שלא השאיר חותם בעולם הנצח, קיום המצוות פועלים את פועלם הנצחי, וכך כל חיי היהודי פועלים בעולם הנצחי, העולם העלום שאיננו חווים ומרגישים אותו, אבל האם כל זה באמת רק לשם אותו עולם עלום? האם כל זה רק לשם נצח? אנחנו יודעים גם מה שאמרו חז"ל "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף" (יבמות סב, א. נדה יג, ב), אך מה המשמעות של זה, האם המשמעות של זה היא שקיום העולם קיים בכדי להספיק להוריד לעולם סך נשמות שיקיימו מצוות ועל ידי היותם כאן הם יזינו את עולם הנצח על ידי קיום המצוות, אבל מה שיש כאן הוא באמת הבל וריק, האם אין משמעות של ממש לעשייה כאן בעולם? האם הכל כאן זה סוג של משחק שאין לו תפקיד בשביל מה שקורה כאן, אלא כל העשייה אינה אלא אם מה שמעבר אלינו?
ובכן, חשוב לדעת שממש לא, יש בהחלט משמעות לחיים כאן, ואמנם העולם הזה הוא פרוזדור, אך הוא קיים ויש לו קיום גם אם הוא פרוזדור. והעשייה שכולה אמנם בעיקר למען נצחיות העולם, אך משמעות ההגעה אל הנצחיות תלויה ועומדת במשמעות של מה שקורה כאן בעולם. ואסביר את דבריי.
בדיוק בשבועות אלו אנחנו עוסקים בחומש בראשית, בו מסופר על הקמת האומה הישראלית על ידי אבותינו הקדושים, כשהסיפור מתחיל עם אברהם אבינו, לפניו היו עוד צדיקים שעבדו את ה', היה את אדם את נח ואת שם וגם את חנוך ומתושלח. אך צדיקים אלו עבדו את הבורא יתברך לעצמם. אברהם אבינו לעומתם, הכיר את הבורא גם לאחרים. הוא פרסם את שם ה', וה' כרת עמו ברית, הברית הזו שהוא כרת עמו, שהיא הברית הקיימת עם העם היהודי עד היום, היא ברית מופלאה בין הבורא לברואיו, היא ברית מופלאה כי לא אמור להיות ברית בין בורא עולם שהוא אין סוף לבין האדם, אך הבורא יתברך כשברא את העולם ברא אותו למען זה שתתקיים ברית כזו, הוא חפץ בזה שהאדם יהיה בן ברית פעיל ביצירת העולם, וכך הוא ברא את העולם באופן שהאדם יצור בו ויתקן אותו. ומאז שאברהם יצחק ויעקב הקימו את העם היהודי, התיקון מתממש אט אט. המלאכה מרובה והיא זקוקה להמון פועלים, פועלים שונים ומגוונים, מגוון רב כל כך, שלשם כך צריכים הרכבות מרובות של קוי אופי, ההרכבות האלו נעשות משך דורי דורות. וכך נעשים הגיוונים הרבים, כל אדם נושא אופי מיוחד משלו, שהבסיס הראשוני שלו הם הכישורים שהוא קיבל בתורשה מהוריו, הסביבה והחינוך שהוא מקבל, ועוד כמה גורמים שונים שיוצרים מכל אחד מה שהוא, וכך במשפחה בת עשרה נפשות יש גוונים רבים כל כך, על אף שכולם נושאים אותם גנים, ההרכבה השונה של הגנים המשותפים, והסביבה והחברה המעט שונה שהייתה לכל אחד, יוצרת מישהו אחר, וכך משך אלפי שנים נוצרים עוד ועוד אנשים, שאין אחד דומה למשנהו, לכל אחד יש אופי אחר כישורים שונים, וממילא יעד שונה, השוני ביעד לא תמיד מורגש, החותמת שנחתמת על ידי השוני הזה לא תמיד תהא מורגשת, אך משך הדורות, נעשים עוד ועוד תיקונים, וכך לאט לאט, על ידי תורמתם של ההמונים, נעשים עוד ועוד שינויים, עוד ועוד תיקונים, כשעל ידיהם העולם מובל ליעד הסופי שלו, למטרה הנכספת של עולם שמתוקן, שתוקן על ידי האדם. התרומה של כל אחד לכל זה לא תמיד מאד ניכרת, אך בסופו של דבר, בעבודה משותפת של כולם ביחד נעשה תהליך של התקדמות אל הגילוי המיוחד שאותו רצה בעולם יברר, גילוי שרצה הבורא שיתגלה על ידי האדם, על ידי תהליכים שיתבררו על ידי עבודת האדם, זה היה רצונו של הבורא, וזה מה שקורה כאן משך אלפי שנים.
כך שאמנם נראה כביכול גלגל חוזר בעולם, והגלגל מתגלגל גלגול אין סופי ללא ראיית מטרה ויעד מסוים, אך באמת העולם מתקדם לכיוון ממוקד מאד. וכל אחד, ממש כל אחד שותף פעיל בהתקדמות הזו, אם מישהו חלילה מפספס את היעד שלו, ולא שומר תורה ומצוות חלילה, תהיה צריכה לבוא נשמה אחרת בעלת אותם קוי אופי, בעלת אותם כישורים, בכדי שהתפקיד שהיה מוטל עליו ייעשה, אין אדם מיותר בעולם!!!
חשוב לדעת את כל זה, כי לא די לקיים מצוות בכדי לקיים את רצון הבורא, בכדי לקיים את רצון הבורא יש על כל אדם לחשוב ולנסות לברר מה השליחות המוטלת עליו דווקא. נכון שללא נביא, אין אדם שיוכל לומר בבירור מה תפקידו, אך אם אדם יאזין בקשב לכישוריו, ליכולותיו, לפעולות שהוא יכול לפעול, לאנשים שזקוקים לו, הוא לבטח ימצא במשך הזמן את התפקיד המיוחל לו. אם הוא יפעל מתוך רצון לעשות, ומתוך האזנה לצרכים של הסביבה שלו שהוא יכול למלא אותם, הוא יקיים את שליחותו גם אם הוא לא ידע לומר בדיוק מה היא. וזו חובתו של אדם בעולם, לנסות לחשוב מה תפקידו כאן, במה הוא יכול להועיל, ולמי הוא יכול להועיל. ככל שאנשים ינסו להאזין יותר אל צו הלב, אל קריאת הנפש שלהם, הם יעשו יותר את תפקידם וכך העולם יגיע אל תיקונו מהר יותר.
אנשים כמוך, ששואלים את השאלה הזו, לשם מה? יענו לעצמם במשך הזמן, לשם מה!!! וכך הם יעשו את תפקידם, לכן שמחה גדולה בשבילי לראות בחורים כמוך ששואלים את השאלה, הוא זה מבטיח עתיד של עוד אדם שלבטח יאזין אל צו הלב שלו, ויעשה את תפקידו המוטל עליו.
אני מציע לך ללמוד את ספרו של הרמח"ל "דעת תבונות" הספר הזה הוא ספר שמה שכתבתי כאן זה מסר שנלמד מתוך דבריו שם, ושם הוא מוביל את האדם לעוד תובנות-תבונות רבות שמבארים מה תפקידו של האדם כאן, ולשם מה ולמה כל הסובב אותנו.
אני רוצה לפני שאני מסיים לדבר על היום הלילה שהזכרת בדבריך כדוגמא לתופעה שזקוקה להסבר, לשם מה? למה שלא יהיה יום כל הזמן, למה צריך לילה ויום. אך תפקיד רב יש ללילה, הלילה הוא זמן של חידלון, זמן בו העולם שוב ממפעליו, אם אדם לא היה חדל לעולם, הוא לא היה יוצר. היצירה מגיע מהזמן של החידלון, בכדי לצמוח יש צורך בזמן שאין צמיחה, אם יש צמיחה ללא הפסק, אין הפנמה של מה שצמח, אין זמן לחשוב לעומק על מה שעשו, אולי לשנות כיוון, אולי יש יכולת לשכלל את העשייה.
המחשבות שלך שעוררו בך את התפיסה שחייב להיות יעד מסוים, שחייבת להיות שליחות מסוימת, אלו מחשבות שהופיעו בזמן שחדלת, אנשים שלא חדלים אף פעם, שעסוקים בעשייה ללא זמן שבו הם עוצרים וחושבים קצת. בדרך כלל עושים הרבה טעויות, ובדרך כלל לא עושים עשייה יוצאת דופן שיש בה בכדי לחדש, שיש בה בכדי למלא חלל שלא מתמלא על ידי אחרים. יש לחידלון תפקיד משמעותי מאד בשביל הצמיחה, וזה אחד מתפקידיו של הלילה.
חשוב לחשוב, אך חשוב לעשות משהו עם המחשבות הללו, אם תתקדם מן המחשבות של "למה?" אל שאלות של "מה?" יהיו המחשבות הללו מחשבות שיצמיחו אותך, ויצמיחו לעולם עוד שליח טוב של הבורא שיביא לעולם תיקון נוסף, וכך יותר מהר נגיע אל המטרה הנכספת של תיקון עולם במלכות ש-ד-י.
בברכת הדרך
שתזכה לדעת את שליחותך ולקיימה בשלימות
בהערכה מרובה
שלמה
sh4101199@gmail.com

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

איך אפשר לעזור לבחור הזה?

  שאלה קצרה אודות בחור ישיבה גדולה שלא מצליח להירדם מיד ומה שמרדים אותו זה ל'ע מחשבות שאינם טהורות אשמח לקבל רעיון טוב להתמודד עם הבעיה אגב, שאלתי אותו האם

קרא עוד »
דילוג לתוכן