אני אמורה לקבל מרות מבעלי?

לשון הרע נוטל כל הזכויות

שאלה:

שלום רציתי לשאול.
אני בחורה בשידוכים ומישהו האיר את עיני שיכול להיות שקשה לי לקבל מרות. לדעת שיש מישהו מעלי שהוא שולט ולא תמיד אני הקובעת. זה פגש אותי בחיים בתקנון, אי קבל פקודות כמו שהם וכו.
עכשיו, כשאני בעז"ה הולכת לבנות בית נאמן בישראל, איך אוכל להתארס ולהתחתן בנחת, ולדעת שאני אוכל להיכנע לבעלי ולא להיות רשעית שקובעת ומחליטה? לתת לו את המקום שלו של בעל הבית ולהיות אישה כשרה עושה רצון בעלה?

 

 

שלום שואלת יקרה,

 

את שואלת שאלות חשובות, ועצם העובדה שאת מעלה את הסוגיה, חושבת עליה וגם מתאמצת לחפש לה תשובה,

מעידה על כך שאת ערנית, לא מאפשרת לעצמך להיגרר אוטומטית לתוך דפוסים ונכונה להשקעה ולשינוי.

כל אלה הם נתונים נפלאים להתחיל איתם את חיי הנישואין.

 

בואי נתחיל עם ההבנה של המושג מרות.

מרות בהגדרה המילונית הינה: שלטון, סמכות עליונה, אדנות

וההגדרה הזו שייכת להקב"ה  בלבד.

נכון הדבר שילדים חייבים להישמע להוריהם, ותלמידים לרבותיהם- כחלק מהחינוך שלהם,

במטרה לבנות את היכולת הנפשית של קבלת מרות. וזו היא חובה חד משמעית.

יחד עם זה, חשוב לשים לב שכאשר ילד גדל והופך למבוגר ברשות עצמו הוא כבר אינו תחת מרות איש.

בתור בוגר הוא חייב תמיד בכבוד הוריו ורבו וזוהי חובה כבדה מאד, אך לא באותה צייתנות בה היה מחוייב כילד. וודאי שאין להם שלטון או אדנות עליו. (כל הגדרים ההלכתיים מבוארים באופן מדויק.)

כך שהדברים שהביא אי מי לתשומת ליבך ביחס לקושי בקבלת מרות- הם אכן חשובים וראויים לתשומת לב ולכן כדאי לך לבדוק את כוחות הנפש שלך ביחס לקבלת עול מלכות שמיים.

 

ומכאן לקשר שלך עם בעלך לעתיד-

אישה אינה תחת מרות בעלה.

אין לו שלטון עליה וגם לא אדנות, והסמכות העליונה בחייה נשארת התורה גם כשהיא נשואה.

 

"איך אוכל לדעת שאני אוכל להיכנע לבעלי ולא להיות רשעית שקובעת ומחליטה? "

 

בשאלתך את מעמידה את הכניעה לבעלך כמידה משובחת ואת המציאות בה את מחליטה וקובעת- כרשעית,

ואולי כדאי להתבונן קצת יותר לעומק במהות הקשר בין איש לאשה.

הקב"ה נתן ביד האיש את כח ההנהגה של הבית ובאשה את כח היצירה והביצוע.

 

הנקודה החשובה ביותר להכיר בה היא כי המושג הנהגה רחוק כרחוק מזרח ממערב מהמושג רודנות.

הנהגה באה ברצון המונהגים. לא בהשתלטות המנהיג.

מנהיג- מטרתו להביא את ההולכים אחריו למקום הטוב ביותר עבורם. לא עבורו.

מנהיג תמיד קשוב לכל מה שקורה, חשוב לו להקשיב, לקבל מידע, דעות ולשמוע על רגשות .

כל אלו הכרחיים למילוי תפקידו. לא מנחית פקודות מנותקות מהמציאות.

 

מתוך ההבנה הזו, את יכולה לראות מציאות שבה הדברים הם לא שחור לבן.

או שהוא המחליט ואני נכנעת או שאני קובעת ואז אני רשעית.

 

מערכת של נישואין היא מערכת של שיתוף פעולה.

ב"ה כשתנשאי לבחיר ליבך- את תמצאי את הדרך לדון ולדבר איתו על נושאים חשובים,

לנהל שיחה שמביאה לידי ביטוי את דעותייך, את רגשותייך, את הצרכים שלך,

כמידע חשוב בקשר שלכם.

להאזין לכל מה שהוא מעלה בשיחה, בקשב ובכבוד,

להכיר בכך שאנחנו שונים זה מזה- ולוותר לחלוטין על שיפוטיות.

 

כשלשיח בריא כזה מצטרף האמון שלך בהקב"ה שנתן לו את התפקיד להנהיג את צורת הבית,

והאמון שלך בבעלך שהוא יכול למלא את תפקידו נאמנה-

 

רוב המקרים יגיעו לכלל החלטה מוסכמת שיש בה שלום ורוגע ולא מחיקה של צד אחד.

מקווה שהדברים הניחו את דעתך בנקודה זו.

 

אני שומעת בדברייך את החשש והזהירות- האם אדע להתנהל באופן הטוב ביותר בנישואי? מה אני יכולה  היום לעשות בנידון?

לעצם החשש והמחשבה האלה- יש מקום מסוים.

את יכולה להסיר דאגה מליבך- אינך רשעית וגם לא תהפכי לכזו,

יחד עם זה בהחלט כדאי שתהיי ערנית לשתי נקודות חשובות ומנוגדות:

 

  1. הבעל קיבל תפקיד של הנהגת הבית- ולא של שלטון אישי באשתו, בדברים שקשורים אליה בלבד.

ולכן הכניעה המדוברת היא לא מחיקה עצמית, היא לא אובדן החירות האישית שלך – אלא הליכה אחר דרכו. קבלה ויצירה של של צורת הבית שהוא רוצה.

דברים שאינם צורת הבית אלא קשורים אלייך אישית- נתונים לשיקול דעתך, וודאי שיש בהם מקום לויתור, להתחשבות, להתאים את עצמך- במידה שאת בוחרת.

לא מכורח דרישת הזולת.

 

 

  1. את הולכת לחיות לצידו של אדם נוסף.  וכמו שציינת בשאלתך- אכן, לא את תמיד תהיי הקובעת.

חשוב לזכור שהדעות שלו- גם אם את לא מסכימה איתם, הרצונות שלו- גם אם הם זרים לך, הצרכים והרגשות שלו-

הם בעלי משקל וראויים לכבוד לא פחות משלך.

הם עובדה קיימת שצריך לקחת בחשבון ולא חומר לעיצוב ולשינוי.

ללמוד לקבל, להתנהל, ולבחור בתוך המציאות הזו.

כל זה- עוד לפני התפקיד שלו כבעל הבית, רק מעצם היותו אדם. אדם נפרד ושונה ממך.

 

 

לשאלתך- איך אוכל לתת לו את המקום שלו של בעל הבית ולהיות אישה כשרה עושה רצון בעלה?

היום כשחיי הנישואין הן חלום עתידי, הלב והמח מציירים אותם בקוים ובצבעים של תמונה.

בעל הבית- והאשה הכשרה.

במציאות לעומת זאת, נישואין הן בראש ובראשונה קשר של אדם עם אדם.

ב"ה כשתחיי עם בעלך לעתיד הייתי מציעה לך לא לעסוק כלל בלתת לו מקום- אלא בלהכיר במקום שיש לו מעצם מי שהוא.

להיות סקרנית, לגלות מי הוא באמת, מה הוא אוהב, מה הוא חושב ומרגיש, מה חשוב לו, להתפעל ממעלותיו ולשים בפרופורציה את חסרונותיו.

הייתי ממליצה לך להעביר את מרכז הכובד מהשגת התואר "אשה כשרה" אל הפעולה עצמה, ולהתרכז בלהביא את המיטב שלך אל הקשר,

תשתדלי לגלות את מה שעושה לו טוב, שעושה לך טוב, את מה שמקרב או מרחיק אתכם, את מה שמשרה אוירה של קרבה או חלילה להיפך,

תשתפי את בעלך במחשבות, רגשות, חלומות,, תתני לו הזדמנות לדעת אותך ולהיות משמעותי עבורך.

 

אלו הדברים שבונים קשר, בונים בית.

והם שונים לחלוטין מזוג אחד למשנהו.

אין באמת צורה אחת של "איך זה אמור להראות ולהתנהל"  שנכונה לכולם.

כל זוג בונה את הקשר המיוחד שלו. ומה שנכון ומועיל לזוג אחד- עלול להיות שגוי ומזיק לזוג אחר.

העיסוק בניסיונות להיכנס לתוך תבנית מסוימת, המדידה שלו ושל עצמי- האם אנחנו תואמים את התמונה הדמיונית שיושבת לנו בראש-

הוא עיסוק מזיק ומרחיק, ובעיקר- מסיח את הדעת מהמקום של ההשקעה האמיתית לעולם של דמיון.

 

זה הזמן להשקיע בתפילה שתזכי לבעל ירא שמיים ובעל מידות טובות,

ושתבורכי בחכמת נשים איך לבנות את הקשר ביניכם בצורה היחודית הנכונה לכם.

 

מאחלת לך חיים של אהבה ואחוה ושלום ורעות,

זלטי

 

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

נקרעת בין אבי לאמי

אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה

קרא עוד »

לא מבין את הגמרא!

ישיחנה שלום! רציתי לשאול…. אני לומד בישיבה גדולה שעור א, ולא מצליח ללמוד לא מבין גמרא וכולי עד היום הצלחתי לסחוב ולשחק את עצמי כבחור בסדר בישיבה קטנה אבל כיום

קרא עוד »

איך להביע מחאה?

שלום וברכה מה לעשות עם פרסומי השחץ שעל האוטובוסים של חברת דן, האם נכון לפנצ'ר את הגלגלים של האוטובוסים בעקבות הפרסומים הללו? זה מה שבא לי לעשות ואני לא יודע

קרא עוד »

בשביל מה אני עדיין נשוי?

קודם כל תודה על האפשרות להתייעץ בצורה אנונימית. אני נשוי 15 שנה ואב לחמישה מאז נישואיי יש חוסר תקשורת משווע בייני לבין אשתי , הלכנו להרבה יועצים וכו' עברנו הרבה

קרא עוד »
דילוג לתוכן