אין לי כוח כבר לכלום

מאשימה את עצמי כשאני עצובה

שאלה:

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי,
אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד.
פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה
אני מסתכלת על העולם ולא מבינה מה, לכולם יש כוח לקום בבוקר?
למה רק לי הכל מרגיש עול אין לי כוח לקום , אין לי כוח לאכול,
אין לי כוח להיות בסמינר, אין לי כוח להיות עם חברות, אן לי כוח ללכת למצוא עבודה, אין לי כוח לחשוב על דברים כפיים לחופש, פשוט בא לי רק דבר אחד,
והוא להיכנס למיטה ולישון איזה שנה לפחות

-השאלה קוצרה הפרטים המלאים שמורים במערכת-

תשובה:

בס"דשואלת יקרה ואהובה,

הולכת עם מילותייך העמוקות, הכנות והמטלטלות, שקראתי שוב ושוב. חשה את הסערה והכוחות, ייאוש ותקווה משמשים בערבוביה, עצב עמוק וכאב שאין לו מילים. באומץ ובתבונה נדירים את מגלה מעט את ליבך וחושפת טפח ממנו. את מרגישה שוקעת, טובעת, אך לא נלאית מלחפש חבל הצלה שתוכלי לאחוז בו ולהתרומם לחוף מבטחים. בגבורת נפש את מגייסת כוחות אדירים ומרימה ראש מעל המים. וזה קשה וסוחט ומתיש ומרגיש שכמעט-כמעט נגמר הכוח. רואה אותך בעיני רוחי מתמודדת, מתגברת, הולכת לסמינר גם כשקשה, משתדלת להיות מנומסת ועדינה גם כשלהבות חורכות אותך מבפנים בכעס, תסכול ועצב.

יקרה, נראה שחווית הרבה בשנות חייך הקצרות, וכמה כאב ועוגמת נפש ידעת, ואת עוד ילדה קטנה. אולי היו שם ידיים מושטות בדרך החתחתים שעברת, ואולי חלקם הזיקו, הכאיבו, פצעו. אולי קשה לך כבר להאמין שיש מישהו כאן בעולם שרוצה בטובתך ומייחל לאושרך, בשעה שאת כה כמהה לחלוק את המעמסה אך גם חוששת להיפגע ולהיראות נזקקת וחלשה.

את מסתכלת סביב ותוהה- מנין אנשים שואבים את הכוח? איך הם מצליחים לחיות, לתפקד, לשמוח? והשאלה הזו, יקירה, משמחת אותי מאד.

משמחת?! את שואלת, הרי אני מספרת שאין לי כוח!!! אפילו גרם אחד כדי לחיות! ומה הטעם בחיים האלו בכלל…ומה עניין שמחה לכאן…

כן. אני כואבת ושמחה גם יחד.

כואבת את כאבך העצור, את דמעתך הבלתי נראית, ושמחה על השאלה שמספרת על רצון חיים אדיר שקיים בתוכך. על תשוקה שנמצאת שם, מתחת לכל הכאב, הסבל והמחשבות המייסרות.

את רוצה לחיות! את נלחמת על חייך! ככל שיהיה הקרב קשה, מייסר ופוצע- את לא מוותרת!

תרשי לי לצטט כמה שורות מהשיר היפהפה ששלחת-

..."אני רוצה לאהוב את עצמי

כמו שאני

לשמוח להתעורר בבוקר

בתוך גופי

ולדעת שזה אני

ואני הכי טובה

כמו שאני

שאני תרכובת מיוחדת

במיוחד

ומדויקת עד מאד

ואלוקים לא הפריז בשום דבר

כמו שהוא לא מיעט

בחלק מהדברים

והלוואי שאקבל את עצמי

לא קשור

למידת חולצתי

או

המספר בבנק

או ציוני

או כמות חברותי

רק בגלל

שאני נשמה אלוקית

מיוחדת

ואין עוד אחת כמוני

ולא יהיה

ואפילו המראה

היא רק השתקפות שלי

והיא לא משקפת

את הלב הטוב שלי

את העין הטובה

ואת הרצון לעזור לכל אחד

היא לא משקפת את הקשר שלי עם אלוקים

ואת כל ההתגברויות הקטנות-גדולות

את כל העמידה בפיתויים

את אין ספור הבורות שכמעט נפלתי להם

אבל בסוף יכולתי להם"…

האינך שומעת את שירת החיים המבצבצת בין מילותייך?

את נאבקת, יקירה, בגבורה ראויה להערצה.

את נלחמת מלחמה שאיש עוד לא נלחם מעולם.

והקרב הוא בין שני כוחות סותרים- כוח שמושך למעלה- לחיים, לשמחה ולמשמעות לבין כוח שמושך למטה, לייאוש ולדכדוך.

שני כוחות עוצמתיים אלו שפועלים בתוכך נמצאים בליבו של כל אחד מאתנו. עמוק בנפש מתחולל מאבק איתנים בין הרצון לחיות, להתפתח, לשמוח ולהצליח, לבין הרצון לשקוע, להתמרמר, להתייאש ולוותר.

את מתארת במילותייך את שני הכוחות הפועלים בך, ואיך את נראית ומרגישה כשהרצון להמריא מנצח-

את אוהבת את עצמך ויודעת שיש בך טוב אלוקי אין סופי, וכוח אדיר להתגבר על ניסיונות.

המאבק הזה על החיים ועל הטוב דורש מאמץ סיזיפי וכוחות כמעט על אנושיים. לפעמים המלחמה היא מידי יום ולפעמים בכל שניה מחדש.

מניין שואבים את הכוח, את שואלת?!

יש איזה רעיון שקראתי ומצא חן בעיני-הוא נשמע פשוט אבל באמת הוא עמוק, [ובזכות השאלה המיוחדת שלך הצלחתי להבין אותו עוד קצת…]

והוא מדבר על להסתכל על כל החיים שלנו כאן בעולם בתור שליחות.

הקב"ה שלח אותך ואותי לכאן בטיסה ישירה כדי למלא תפקיד.

הוא מכיר את נשמתי ואת היכולות שלי, את הפוטנציאל הפיזי, הנפשי והרוחני שלי. הוא יודע עלי כל דבר כי הוא יצר אותי, והוא שלח אותי בדיוק למקומות האלה שאני אפגוש בחיים. כן… לפעמים נשלחים למקומות לא קלים, ואפילו מורכבים ומכאיבים. וזו לא טעות, לא הזנחה ולא תקלה. זו לא 'פשלה' שאני כאן עם המחשבות המבלבלות האלה, מתמודדת עם רגעים כל כך מייסרים ורגשות כל כך מציפים… זה בכוונת מכוון. כי מי ששלח אותך יודע, במובן הכי עמוק של ידיעה, שאת יכולה להביא למקומות החשוכים האלו אור, תקווה ומשמעות שאיש מלבדך לא יכול להביא.

יקירה, אף אחד מאתנו לא יודע למה הוטלת למשימה הזו, למה הנשמה היקרה והאהובה שלך נשלחה למשפחה הזאת, להורים האלה, לבית הזה, לסביבה, לסמינר הזה דווקא… למה דווקא את קיבלת את השליחות הזאת? אנחנו לא יודעים למה נשמה אחת נשלחת לפה ולמה נשמה אחת נשלחת לשם, אבל אנחנו כן יכולים לדעת שאף חוויה שהיא, קשה ככל שתהיה- לא יכולה לגנוב ולגזול את המהות העצמית שלנו. המהות של כל יהודי, שהיא חלק אלוק ממעל ממש. זאת מהות שלא ניתנת לשבירה ולביטול.

גם אם יש באדם פצעים, הם לא יכולים לגרום לעצמיות שלו להישבר לרסיסים. אין שום חוויה בעולם שיכולה לגרום לו להיות אין ואפס.

במקומות קשים אנחנו יכולים לומר לעצמנו: אני שליחה! והקב"ה יודע שבכוחי להכניס אור, להכניס תקווה ומשמעות במקומות האלה. את לא מסכנה ולא אבודה חלילה וחס! את שליחה, ולא סתם שליחה, אלא שליחה של בורא עולם ומנהיגו, והמשלח שלך אוהב אותך בלי סוף. הבעל שם טוב אומר שאהבת הקב"ה לכל יהודי עמוקה יותר מאהבת אב ואם לבן יחיד שנולד להם לעת זקנתם…

תחשבי כמה עומק של אהבה יש בקב"ה כלפייך…

כשזוכרים שהוא זה ששלח אותנו, מתמלאים בכוחות לממש את הפוטנציאל שלנו להכניס אור ומשמעות.

אז איך, אני יכולה לשמוע אותך שואלת, איך מכניסים אור ומשמעות בתוך החושך שלי, בתוך חוויות קשות בגוף ובנפש?

יש כמה דרכים מעשיות. אפשר לפרט חלק מהם, כשאת מתוך ההיכרות הבוגרת שלך עם עצמך יכולה לבחור את מה שנראה לך מתאים.

  1. להרפות. להניח למחשבות שמנסות להבין למה זה קורה ומי אני, ולנסות למקד את החשיבה ב "איך אני יכולה לגרום לעצמי להרגיש טוב יותר".
  2. להתחיל להניע פעילות אקטיבית. זה יכול להיות לצאת להליכה, לחדר כושר או אפילו לשטוף את הבית. פעילות גופנית מגבירה הפרשת אנדורפינים שמסייעים בשיפור מצב הרוח. [זה קצת טריקי, כי יש נטייה לחשוב שאם יהיה לי מצב רוח טוב אז… אז זהו, שזה עובד הפוך- קודם מתחילים ואח"כ יש חשק ורצון].
  3. דרך נוספת היא למצוא מישהו תומך לאורך זמן- עדיף מטפלת מוסמכת שתוכל ללוות אותך בתהליך טיפולי, ותוכלי לחלוק אתה את המעמסה הרגשית שאת נושאת אתך מתוך הבנה והקשבה.
  4. אולי כדאי שתראי רופא שישקול אם לתת טיפול תרופתי שעשוי לסייע בשיפור התיאבון.

ולסיום, יקירה, נזכרת שוב בגילך הצעיר, ורוצה להגיד לך בקול: נכון, זה נראה סבל אינסופי, אך הכל עוד יכול להשתנות. את יכולה להיבנות, להשתקם, להתאושש ולזכות לחיים אוהבים ומספקים.

מכירה מקרוב רבות שהיו במצבים קשים, וזכו עם עבודה וסייעתא דשמיא לימים מלאי אהבה, סיפוק ומשמעות.

עוד יקוים בך הפסוק מאיוב

"והיה ראשיתך מצער…ואחריתך תשגה מאד".

אתך מאד,

וכמובן מוזמנת לשתף ולפנות

נחמי

nehamoros@gmail.com

למה הקב"ה ברא ייסורים בעולם

למה הקב"ה ברא ייסורים?

שלום וברכה למרות כל הספרים ומאמרים ועלונים וכו וכו וכו שקראתי בנושא אמונה וקבלת יסורים וכו, אינני מצליח להשקיט שאלה שמנקרת בי קשות וגורמת לי קשיים אמיתיים בקיום מצות. אם

קרא עוד »

כדאי לי לדעת על כל הצעה שמגיעה?

קודם כל תודה רבה לכם על המיזם האדיר הזה…. אני בחורה צעירה שמתחילה עכשיו את תקופת השידוכים בתקווה שהיא תגמר מהר בעז"ה, אבל תכלס לבנתיים כל הצעה שעולה אני מאוד

קרא עוד »

מתבייש לפתוח את הפה

אני בחור לא חברתי, ומטבעי אני מתבייש לפתוח את הפה. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה

קרא עוד »

מתקשה להתחבר לתפילה

כול הזמן אומרים לי להתפלל ולקום בזמן ולא לאחר, וקשה לי מאוד. אני מתפלל כמובן אבל לא כל כך מתחבר לתפילה.  ולא רק זה אלא אני צריך לקום כול יום בשעה

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

תגובה אחת
  1. יהודית הגב

    הי, הזדהיתי כאן עם כל מילה !!!! ונתתן לי הרבה כח להמשיך את היום!! תודה!!! חיזקתן ועודדתן! ותודה לאתר!

השארת תגובה

שאלות נוספות:

תפילה במניין באתר זום

בס"ד האם אפשר להגיד קדיש בתפילה במניין דרך אתר "זום"? תשובה: שלום וברכה,שאלה גדולה וחשובה שאלת. באופן עקרוני עמדת הפוסקים היא שצירוף למניין הוא באמצעות התכנסות פיזית למקום אחד ואין

קרא עוד »
למה הקב"ה ברא ייסורים בעולם

למה הקב"ה ברא ייסורים?

שלום וברכה למרות כל הספרים ומאמרים ועלונים וכו וכו וכו שקראתי בנושא אמונה וקבלת יסורים וכו, אינני מצליח להשקיט שאלה שמנקרת בי קשות וגורמת לי קשיים אמיתיים בקיום מצות. אם

קרא עוד »

האם להעביר את הילד חיידר

בתחילת השנה העברתי את הילד שלי חיידר כי גיסי אמר שהחיידר הנוכחי שלו לא טוב, ושמבחינת לימוד גמרא זה מקום שלא מלמד מספיק טוב איך ללמוד גמרא כמו שצריך. הוא

קרא עוד »
מאשימה את עצמי כשאני עצובה

אין לי כוח כבר לכלום

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי, אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד. פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על

קרא עוד »

מה עושים עם תלות בחבר?

עם הזמן נהיה לי תלות בחבר, שבאמת אני מחובר אליו. אוהב אותו מאוד, יש לי איתו דו שיח מעולה, כיף לנו להיות ביחד. ממש חברים אמתיים וטובים.
אבל עם הזמן גילתי שיש לי בו תלות (כך זה נקרא) מפריע לי שהוא מדבר עם משהו אחר. כשלא תמיד הוא עונה לי, או כל מיני דברים מהסוג הזה.
עד כדי כך כשעברנו כל אחד לישיבה אחרת, הוא התנתק ממני וזה מאוד פגע. אני מנסה להשתחרר ממנו ולא מצליח, אני חיב אותו זה אוויר לנשימה שלי. אמרוי לי שאני צריך יותר הערכה עצמית ועשיתי וזה לא עזר.
א"כ השאלה. מה אני יכול לעשות כדי להשתחרר ממנו, ושלא יקרה לי שוב עם חבר חדש?
תודה רבה רבה מראש

קרא עוד »

יש לי קושי להביע את רגשותי

אני אברך בן 20, יש לי קושי גדול להביע את רגשותי, אני מרגיש מעין חסימה כזאת בכל פעם שאני רוצה לבטא את עצמי בפני אנשים אשתי וכל מי שלא יהיה,

קרא עוד »

חרדה מעבודה

הי אני אישה נשואה בת 26 ואמא לילד. אני לא עובדת כבר שנה ויש לי חרדה מטורפת כל פעם שיש הצעת עבודה. היו עבודות שהצלחתי ללכת יום אחד ועזבתי. ברב

קרא עוד »
חשש מנערוון בתפילה ותחושה לא נעימה

לא מצליח להתחבר לתפילה

אני אברך בן 26, נשוי + 2, לומד תורה כל היום. כל זמן פנוי שיש לי מהאשה והילדים, אוטומטית אני נשאב ללימוד, זה מעניין אותי ומושך אותי, וברוך ה' כמעט

קרא עוד »

לא מצליחה למצוא עבודה מתאימה לי

שלום רב אני כיום בת כמעט 26 נשואה ב"ה ואמא ל 2 למדתי המון לימודים בחיים – מזכירות רפואית ,הנהלת חשבונות,קוסמטיקה ,תפירה ,הוראה – אומנות האמת היא שעדיין לא מצאתי

קרא עוד »

חסימה רגשית במהלך טיפול

שלום! דבר ראשון תודה רבה על האפשרות לקבל מענה בצורה דיסקרטית ומכבדת לפני כחודש התחלתי טיפול רגשי בעקבות אובדן שחוויתי לפני כחצי שנה אני טיפוס מופנם מאוד וכמעט שלא יוצא

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן