האם קשר עם ילד דחוי בחברה יזיק לבן שלנו?

שאלה:

שלום וברכה
בני בן ה-10 הינו ילד טוב חכם וחברותי , ומצטיין בלימודים .
בתקופה האחרונה הוא התחבר לילד שדחוי בחברה שמגיע מרקע משפחתי קשה , ולדבריו הוא ראה איך שמציקים לו סתם ומתעללים בו וצוחקים עליו ולכן חבר אליו כדי לרומם אותו ולהכניס אותו לחברה . בעקבות כך הוא משוחח עמו רבות והולך איתו לת"ת הלוך וחזור , וממש צמוד אליו רבות .
כהורים ברצוננו לדעת איך אנו צריכים לנהוג כלפי קשר כזה , כיון שהוא די מרתיע אותנו שהוא לוקח את זה קשה ונהיה כפסיכולוג שצריך להקשיב לבעיות של חבירו ( בנוסף חששנו מדברים לא ראויים שיכול לרכוש ע"י קשר זה והבנו מהמלמד שאין ממה לחשוש ובעיקר בעקבות כך שהילד הינו פתוח איתנו ומשתף אותנו בקורה איתו ) ונצמד מידי הרבה לילד דחוי בחברה .
כמובן שאנו שמחים על טוב ליבו של בננו שלא מסוגל לראות עוולות ומביט על כל דבר באופן חיובי וכן הוא ער למצוקות של הזולת , אך השאלה איך עלינו לנתב קשר כזה ?

————–
תשובה:

שלום לכם הורים יקרים ואכפתים.

ראשית, ערנותכם ומידת המעורבות והמסירות שאתם מגלים בחיי בנכם ראויות להערכה. העובדה שהוא פתוח אתכם מספרת שהשיתוף שלו פוגש אוזניים קשובות שנכונות להאזין, לחשוב וללבן.

ילדכם בן ה 10, שהוא חכם, מצטיין בלימודים, בעל מידות טובות ואף חברותי, המקבל ככל הנראה משוב חיובי רב על התנהגותו הטובה, מתחבר עם ילד שעל פניו ההיפך ממנו. נמצא בשולי החברה, סופג לעג וזלזול, ובביתו שלו אין מי שיקשיב ויתמוך. מציאות זו מדאיגה אתכם, ומעוררת שאלות- האם זהו רק טוב לב? האם הילד החברותי והמוכשר, אינו נמשך מטה אחרי חברו, מבחינה חברתית ולימודית? ואולי מנקרת המחשבה 'מה הוא בכלל מוצא בו, הוא לא יכול למצוא לו חברים טובים אחרים, מבתים טובים?'

כשנתייחס לסוגיית החברות, ראוי שנבין תחילה שבבסיס כל חברות עומדת משאלה אגוצנטרית. כל קשר עושה עבורנו שירות כלשהו, ואף אם נוספים עליו בהמשך מרכיבים של מחויבות, נאמנות והענקה אמתית- 'חסד של אמת' קיים רק בדרך אחרונה. רוב החסדים הם יחסים הדדיים של תן וקח, הענק וקבל, וטוב שכך. עולם פנימי וחיצוני על ידי חסד ייבנה.

הסיבות שבשלן אנו נמשכים לאדם אחד ולא מוצאים טעם בידידות אחרת, הן לעיתים סמויות מן העין. המשותף בין כולן הוא שכל קשר ממלא משהו בתוכנו. משלים איזה חלק חסר, מאפשר הזדהות עם מרכיב שפחות מקבל מקום והכרה. מעניק הזדמנות לחוות אתגר התפתחותי שאולי טרם התנסינו בו.

חברות על בסיס התנדבותי חד צדדי אינן מחזיקות מעמד. כשהילד היקר שלכם מוצא טעם בידידות עם חברו, יש לכך סיבות נפשיות פנימיות. אפשר להעלות השערות בנוגע לתרומה האפשרית עבורו, ויתכן שלעולם לא נדע. השערה יכולה להיות כמו, 'גם לילד חכם, טוב וחברותי יש חלקים רגישים ופגיעים. יתכן שהוא מזדהה עם חלקים אלו באישיותו של החבר. הידידות הזו מהדהדת עבורו מקומות עדינים הזקוקים להגנה, שאולי אינו יכול לבוא אתם במגע בדרך אחרת. באופן דומה, ניתן לשער שהנתינה לחבר, והחוויה שלו את עצמו כתומך- מחזקות את הדימוי העצמי שלו כילד חזק ומסוגל'.

במערכות יחסים בריאות, אנו נותנים ומקבלים. בנכם נותן משהו בידידות הזו, אך ודאי שהוא גם מקבל. אחרת באופן טבעי הקשר היה מתרופף ולא היה מוצא בו עוד טעם. על פניו הוא משמש בתפקיד הנותן, וכאן מתעוררת הדאגה האם אינו נותן יותר מדי, האם הנתינה אינה על חשבונו הוא ואז יש כאן קשר לא שוויוני של ניצול. ההבחנה היא פשוטה- אם הילד שמח ומדבר במאור פנים על החבר, אם התפקוד שלו בזירה החברתית והלימודית לא נפגע ואפילו משתפר, וכך גם מצב רוחו- יש כאן קשר בריא ותורם לשני הצדדים, גם אם כלפי חוץ הוא לא נחשב מספיק 'נוצץ'.

עם זאת, כמו בכל ידידות, יש מקום לערנות. אם היא תופסת את כל תשומת הלב עד שלא נשאר מקום לחברים אחרים, כאשר זה לא סגנון החברות של הילד בדרך כלל, [ילדים רבים מאמצים לעצמם חבר טוב אחד בלבד וזה מספיק בהחלט] כדאי לכוון אותו להרחיב קצת את המעגל בדרך שתיתן הכרה ולגיטימציה לחברות הקיימת, ותחשה של אמון שאתם סומכים עליו שהוא יודע לבחור לעצמו חבר טוב. זאת לצד ההמלצה להיות מעורב עם הבריות: "שמתי לב שאתה וחיים חברים ממש טובים. איזה יופי! אתם ממש הרבה ביחד. זה בטח תורם לשניכם. אתה יודע, תמיד כדאי שיהיו עוד כמה חברים. אפילו לא ממש טובים כמוהו, תשחקו יחד רק פעם- פעמיים בשבוע, אבל חשוב שיהיו. כדאי להכיר עוד ילדים וליהנות מעוד קשרים".  יתכן שההכוונה הזו תספיק, ובנכם ירחיב את המעגל כך שהחברות תקבל פרופורציה טבעית.

אם אתם בכל זאת מודאגים, כדאי להשאר עם יד על הדופק, ובעת הצורך לפנות לעזרה מקצועית.

בברכת רוב נחת יהודית,

נחמי nehamoros@gmail.com

נקרעת בין אבי לאמי

אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה

קרא עוד »

תפילה בבית הכנסת בשבת

לאור המצב במדינה. ולאור ההנחיות שאין להתקבץ יותר מ-10 אנשים במקום אחד.כיצד עלינו לנהוג לעניין תפילות השבת בבית הכנסת?בית הכנסת שלנו די גדול. ויש אפשרות לשמור מרחק של 2 מטר

קרא עוד »

משבר בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב

קרא עוד »

מה עושים עם תלות בחבר?

עם הזמן נהיה לי תלות בחבר, שבאמת אני מחובר אליו. אוהב אותו מאוד, יש לי איתו דו שיח מעולה, כיף לנו להיות ביחד. ממש חברים אמתיים וטובים.
אבל עם הזמן גילתי שיש לי בו תלות (כך זה נקרא) מפריע לי שהוא מדבר עם משהו אחר. כשלא תמיד הוא עונה לי, או כל מיני דברים מהסוג הזה.
עד כדי כך כשעברנו כל אחד לישיבה אחרת, הוא התנתק ממני וזה מאוד פגע. אני מנסה להשתחרר ממנו ולא מצליח, אני חיב אותו זה אוויר לנשימה שלי. אמרוי לי שאני צריך יותר הערכה עצמית ועשיתי וזה לא עזר.
א"כ השאלה. מה אני יכול לעשות כדי להשתחרר ממנו, ושלא יקרה לי שוב עם חבר חדש?
תודה רבה רבה מראש

קרא עוד »

אני מקנא בחברים שלי בישיבה

אני לומד בישיבה קדושה בירושלים, ולפעמים כשאני רואה בחור שואל קושיות ומעלה סברות, אני מרגיש מאוכזב מעצמי ואני מרגיש שזה קנאה. אני מתפלל לה' שיוציא ממני הקנאה וזה עוזר, אבל

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

התמודדות בימי קורונה כאמא

איך אפשר לשמור על שגרה, כשהמצב ממש לא שגרתי איך אפשר להישאר רגועים במצב כזה. מה אני עושה אם נגזר עלי בידוד? מה עושים עם הילדים, כשאני צריכה להעסיק אותם

קרא עוד »

אלול ואנא אני באה?!

שלום הרב האמת שממש קשה לי אפילו לכתוב את הדברים. אני מרגיש ממש ריקנות ודווקא עכשיו באלול. תמיד כשרק הוא התקרב השתדלתי לשמוע הרצאות, להתחזק, להתקרב. והשנה משום מה?! ואני

קרא עוד »

קושי גדול עם תפילות

אני בן 26 והחיים שלי מלאים חוויות ברוך השם. רוב הזמן אני עסוק ושמח. אני מתחיל עם זה כיוון שחשוב לי להדגיש שאני לא במצב של דיכאון, וזה הבעיה שלי.

קרא עוד »
מאשימה את עצמי כשאני עצובה

אין לי כוח כבר לכלום

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי, אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד. פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על

קרא עוד »

מתבייש לפתוח את הפה

אני בחור לא חברתי, ומטבעי אני מתבייש לפתוח את הפה. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה

קרא עוד »

חוששת על ההורים שלי

אני הבת הקטנה במשפחה והרוב כבר נשואים נשארתי עם אח שגדול ממני בכמעט 8 שנים והוא גם לא הרבה בבית ההורים שלי כבר מבוגרים ואני מאד מפחדת שיקרה להם משהו

קרא עוד »

תפילה בבית הכנסת בשבת

לאור המצב במדינה. ולאור ההנחיות שאין להתקבץ יותר מ-10 אנשים במקום אחד.כיצד עלינו לנהוג לעניין תפילות השבת בבית הכנסת?בית הכנסת שלנו די גדול. ויש אפשרות לשמור מרחק של 2 מטר

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »
הילדה שלנו משקרת

הילדה שלנו משקרת

אנו שמים לב שבת הזקונים שלנו, בת 10, במקרים רבים אינה דוברת אמת. הילדה מבולגנת מאוד ולא דואגת לסביבתה, ותמיד כששואלים אותה האם היא עשתה דבר מסויים, היא טוענת שלא.

קרא עוד »

אמונת חכמים בימי קורונה

מעולם לא הייתח 'חזק' באמונת חכמים. אף פעם לא היה לי ספק שרבנים יכולים לטעות (במיוחד כשמספקים להם נתונים חלקיים). אבל תמיד הבנתי שהרבנים הם בעצם אנשים גדולים, רק שלפעמים

קרא עוד »

לא מצליחה למצוא עבודה מתאימה לי

שלום רב אני כיום בת כמעט 26 נשואה ב"ה ואמא ל 2 למדתי המון לימודים בחיים – מזכירות רפואית ,הנהלת חשבונות,קוסמטיקה ,תפירה ,הוראה – אומנות האמת היא שעדיין לא מצאתי

קרא עוד »

חסרה לי שמחת חיים

שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן