בשביל מה אני עדיין נשוי?

קודם כל תודה על האפשרות להתייעץ בצורה אנונימית.

אני נשוי 15 שנה ואב לחמישה

מאז נישואיי יש חוסר תקשורת משווע בייני לבין אשתי ,

הלכנו להרבה יועצים וכו' עברנו הרבה תהליכים לא אפרט כי ארוכים המה

בכל אופן בעיקר הנקודה הקשה לי היא שרעייתי לא מוכנה לעבוד ולסייע בפרנסה

היא קונה מה שצריך מבחינתה ולא מעניין אותה אם יש כסף או לא

היא לא חושבת שהיא בזבזנית

אבל המצב הוא שיש לנו חובות כבדים ואין לנו דירה ויש לנו שכירות מכבידה

על אף שאני עובד ומשתכר במשכורת מכובדת .

מה שאני מרגיש שאני חיי איתה סתם

אני עובד קשה ומתייגע ובקושי חי

אין לי זמן לעצמי כלל

הסיבה שאני ממשיך זה בגלל הילדים

יועץ שהיינו אצלו אמר לי להתגרש אבל לא היה לי את האומץ לכך

אני פשוט מתוסכל מאוד

שלום לך יהודי יקר,

קראתי בעיון רב את שאלתך הכואבת,

15 שנות נישואים הם פרק זמן ארוך ומשמעותי. עברתם יחד כברת דרך ארוכה מאוד כפי שאתה מתאר. אתם מתמודדים עם אתגר קשה של תקשורת לא טובה. ועם קושי כלכלי לא פשוט. אתה לוקח על עצמך את עול הפרנסה ביגיעה רבה. ומקריב הקרבה גדולה עבור הילדים.

לפני הכל אני מוכרח לשתף אותך בהערכתי העצומה למסלול הזה שאתה עושה. בעיני, זה ממש לא מובן מאליו, ההשקעה הגדולה שלך בזוגיות, הפנייה ליועצים והחיפוש המתמיד אחר מסלול ודרך שתהיה טובה ונכונה יותר עבורכם. אתה מושקע בזה בהרבה מאוד שעות, אנרגיה, וכוחות נפש. כאשר יחד עם זה אתה מתמודד בעוז ובגבורה עם קשיי פרנסה. גם עם ההכנסה השוטפת להביא אוכל לפי הטף, וגם עם החובות המעיקים והמטרידים. ניכר בדבריך שאתה מפקיר את עצמך לגמרי במסירות יוצאת דופן למען רווחתם ושלומם של חמשת ילדיך הנפלאים.

קטונתי לחוות דעה ולומר דברים מוחלטים, או עצות מכריעות, מה נכון לכם ומה טוב עבורכם. בתשובתי כאן אני רוצה בעיקר להעלות כיווני מחשבה, אולי חלקם ייכתבו בצורה בוטה, אני אבקש מראש את מחילתך, ואומר בצורה ברורה, קח לך אך ורק את מה שיתאים עבורך.

קראתי את התיאור שלך על מציאות חייך. הרגשתי שאתה מספר לי על התלבטות קשה שיש לך עם עצמך שמתסכלת אותך מאוד. מצד אחד, אתה מרגיש צורך חזק לשמור על הנישואין ולהמשיך למרות הכל בגלל הילדים. ככל שזה היה תלוי רק בך היית כבר עוזב. לאחר שבדקתם הכל, ניסיתם כבר מכל כיוון אפשרי. הלכתם ליועצים רבים ועברתם תהליכים, ועדיין אתם במצב של חסר משווע בתקשורת ביניכם. ומצוקה כלכלית שמכבידה מאוד. אבל אתה מסכים לסבול את הכל כדי להגן על הילדים. אך מצד שני, יש בך קול שאומר לך שהצעד הנכון הוא לפרק את החבילה. היועץ ההוא יעץ לך כך בעבר. אילו היה לך יותר אומץ אולי היית עושה את הצעד הזה גם היום.

אני רוצה להזמין אותך לחשוב על זה בצורה יסודית ועמוקה. מהלך של גירושין הוא צעד משמעותי מאוד, ויש לו בהחלט השלכות רבות גם עליך באופן אישי, וגם על הילדים. אבל חשוב לראות שגם למעשה הפאסיבי להישאר בתוך זוגיות לא טובה ומעיקה יש השלכות רבות, גם עליך באופן אישי וגם על הילדים. כאשר אתה מקבל החלטה להישאר בתוך זוגיות כזו, ובפרט כאשר אתה לוקח על עצמך את הסבל הזה בגלל הילדים. חשוב להתבונן ולבחון שאכן הצעד הזה מצדיק את עצמו. שהוא באמת המעשה הנכון עבורם.

ישב אצלי בקליניקה בעבר יהודי יקר, שהוריו החזיקו זוגיות קשה שנים רבות בשביל הילדים. ובאמת אחרי שהילדים גדלו ונישאו הם התגרשו. הוא מתאר את הסבל והמצוקה שלו כילד, שגדל בבית שאין בו שמחה, שלוה, רוגע, ובעיקר אין ביטחון. הם חיו בצל מאבקים ומריבות, עם חשש ודאגה מתמדת מה יהיה  עם ההורים. כאדם בוגר כיום הוא מודע לרצונם הכנה לדאוג לטובת הילדים, ואף מעריך אותם על כך. אך לתחושתו טוב יותר היה אילו היו נפרדים כבר אז. יותר קשה להיות בן להורים גרושים שחיים יחד בבית…

איני יודע האם דבריו נכונים וצודקים אפילו ביחס לבית שהוא גדל בו. וברור לי לחלוטין שהדברים אינם נכונים לכל מצב. אבל אני כן רוצה לתת זרקור ולהאיר את הזווית הזו והתחושות הללו של הילדים. ולחדד את המחשבה בעניין. האם באמת הבחירה להישאר במצב הקיים זה הדבר הטוב והנכון עבור ילדיך. שאל את עצמך, האם אתם מצליחים למרות הקשיים הזוגיים לספק להם הורות טובה דיה. האם ברור לך שהבחירה הזו להישאר היא באמת עבורם. לילדים כידוע יש חיישנים מאוד רגישים, הם מזהים את המתח בין ההורים, את הריחוק והכעס, הם מזהים כשאבא עצבני וחסר חיות. והם מתמודדים. לעיתים הם גם עשויים להיות בודדים מאוד ומלאי חששות ופחדים. וחשוב להבהיר, כי בהחלט יתכן גם שהילדים שלכם גדלים בצורה טובה, בריאה ושמחה. אך כן נראה לי נכון להיות מודעים ולראות את התמונה כפי שהיא. זה מאפשר לקבל החלטות מושכלות עד כמה שניתן.

נקודה נוספת אני רוצה להעלות ביחס לזה. בעיני, נשמע מאוד דרמטי לומר 'אני מוותר על איכות חיים, על זוגיות, ועל שלוות הנפש, עבור הילדים שלי'. נראה לי שזו מסירות נפש עצומה ויתור עצמי מאוד גבוה. שיש בו סכנה גדולה גם לפגיעה עצמית מבחינה נפשית. ובאופן ישיר גם פגיעה ביכולת לתת לילדים את מה שהם זקוקים לו.

הנקודה הזו, מתחברת לשאלה הקודמת. והיא חשובה בעיני ביותר.  אתה כותב, שאתה עובד מאוד קשה ובקושי חי. האחריות שלך והעול הגדול שאתה מחזיק על הכתפיים שלך לא מאפשר לך מנוחה.

האם נראה לך שאפשרי להמשיך לחיות כך? האם אתה לא חושב שההתמסרות המוחלטת שלך, דווקא פוגעת ביכולת שלך לתפקד טוב יותר ובצורה נינוחה ורגועה. הקשיים המשפחתיים והעומס היומיומי מאוד שוחקים. וכאשר התא המשפחתי לא מספיק מתגמל ונותן משוב, זה מאוד מתסכל מעייף וסוחט.

אני חושב שאם תצליח לפנות זמן לעצמך, זמן למנוחה ולהתאווררות, זמן שהוא נטו בשבילך. לא בשביל הילדים ולא בשביל אשתך, רק אתה בעבורך. לבד ובשקט שלך, בדאגה לעצמך, אולי בילוי עם חברים, או כל דבר אחר שעושה לך טוב. אתה תהיה יותר נינוח ורגוע מבחינה נפשית, גם פנוי להעניק ולתת לילדים, וגם לנהל את מערכת היחסים עם אשתך. מה דעתך על זה?

*

לגבי המחסור באומץ לעשות צעדים לא פשוטים. האם אתה רוצה לתת לחשש והפחד לפעול לגזור עליך מצב של סבל ומצוקה, וחיים שאתה לא חפץ בהם? נדמה לי, שככל והבעיה זה שאין אומץ, אפשר ללכת לאנשי מקצוע שילוו אותך ויעזרו לך לעשות את התהליך הזה באומץ ובגבורה.

אך ככל שאתה מחליט שנכון עבור הילדים ועבורך להישאר בזוגיות. אתה משאיר את המצב הקיים מתוך בחירה. ולכן נכון וראוי שזו תהיה בחירה מודעת ובחירה מרצון. בחירה שרואה את כל המעלות של המצב כרגע. גם עבורך וגם עבור הילדים. אתה בודאי יודע לענות לעצמך על השאלות הללו. מה המסגרת הזוגית שלכם כיום תורמת לך, אלו נקודות בקשר שלכם עושה לך טוב כיום. מלבד שלל העניינים הטכניים כמו, כביסות, בישולים, ארגון הבית, קניות הביגוד לילדים, רופאים, קשרי משפחה ושכנים. חלוקת הנטל עם אדם נוסף וכו' וכו'. ופשוט שגם לבדידות יש מחיר וקושי. כאשר יש מישהו לדבר איתו, לחלוק איתו, לשוחח, להחליף דעות, וכן כן, גם משיהו לקטר איתו או לכעוס עליו… גם בזה יש לנו צורך.

היכולת להותיר מאחור את ההמלצה של היועץ ולקבל החלטה היום. מדוע אתה נשאר בתוך הקשר. מה המעלות שלו עבורך. מה אתה מקבל ממנו. מה גורם לך לבחור בקר הזה למרות הקשיים. בגלל החלקים האחרים שהם טובים ורצויים. אולי זמנים שונים שהם טובים יותר. אולי  מטענים וכוחות שיש לך ולאשתך להעניק לילדים. ואולי גם החלקים בה באישיות שלה שאתה כן מתחבר ואוהב. נכון שיש חלקים שמכבידים עליך וקשים עבורך מאוד. כמו בעיות התקשורת וההתנהלות הכלכלית. אבל יחד עם זה אולי אתה יכול להתבונן גם בחלקים אחרים שאותם אתה מעריך/ מחבב/ רואה/ מקבל. תבחר אתה את מה שמתאים לך. ובזה אתה בוחר, את זה אתה רוצה. ולכן המסגרת הקיימת עבורך היא בכל זאת רצויה משום שבכל זאת היא נותנת לך.

*

מרוצת החיים, העומס, הטרדות, ההרגלים, ודפוסי ההתנהגות שלנו, מכניסים אותנו עם הזמן לאיזה שבלונת חיים, שלא בהכרח נכונה וטובה עבורנו, ולא כך היינו רוצים לחיות. הזוגיות והקשיים שלה מתקבעים בצורה מסוימת, והקשרים עם הילדים מתקבעים באופן אחר. ויש הרגשה כאילו כך הם החיים וזהו זה.

עצירה של המרוץ הזה ושינוי אפילו קטן של המסלול עשוי מאוד להשפיע.

אני רוצה להציע לך לנסות לקחת מרחק ולהתבונן על היחידה המשפחתית הגדולה הזו שבניתם יחד.  תנסה לראות את המערכת הגדולה הזו מבחוץ. היא מורכבת מהרבה מאוד פרטים וחלקים קטנים. שביחד מתנהלים כגוף גדול. נכון שהתחושה הכללית שלך ביחס למערכת הזו, זה חוסר שביעות רצון ותסכול. אך בוא תנסה להתעמק בחלקים הקטנים שמרכיבים את הגוף הגדול הזה. ולראות ולהצביע על הדברים הרבים שאתה כן אוהב שם.

אני יכול למצוא שם, את יכולת ההשתכרות המכובדת שלך, את המסירות שלך לילדים, ואת האחריות והמאמצים שאתה משקיע. אתה בודאי תוכל להצביע על מעלות מיוחדות של הילדים, על שעות יפות בצוותא, על תכונות טובות שאתה יכול לראות באשתך אולי, ועוד ועוד.

גם אם המבט הכללי לא משביע רצון עבורך, אל תשכח שאתה אדם בפני עצמך, עם הרבה מאוד מעלות, יכולות, וכוחות. ויש לך הרבה מאוד אזורים בהם אתה פועל, עושה, ומצליח.

לכל החלקים האלו והפרטים שאתה רואה אותם מאירים בתוך כל הסבך. נכון למצוא את הדרך והאפשרות לתת להם מקום בבית. לטפח אותם ולהעצים אותם. חשוב להבין, שגם אם קשה ומורכב לעשות שינויים גדולים בתוך מערכת החיים הגדולה. אפשר לנסות להתחיל בחלקים הקטנים. הרבה פעמים שינויים קטנים יכולים להיות מאוד משמעותיים בהשפעה שלהם. אתה מחזיק עיסה גדולה ומנסה לפורר ממנה פירורים קטנים. כל דבר קטן שאתה עושה בבית שמייצר אוירה טובה ושמחה. מועיל ומשפר. גם את התחושה הכללית וגם את התחושה האישית שלך עם עצמך, שלך עם הילדים. וגם שלך עם אשתך.

*

וכאן אני רוצה להתייחס גם לנושא הכלכלי. יש לך ציפייה מאשתך שהיא תהיה שותפה בהכנסות, שתצא לעבוד ותסייע בפרנסה. ולפחות שתהיה יותר אחראית בהתנהלות שלה עם ההוצאות. שאלתי את עצמי, האם אתה יכול להבין את הקושי שלה לעבוד ולפרנס? מה חוסם אותה, מה מונע ממנה לעבוד ולפרנס? האם לא איכפת לה החובות? אני חושב שהשאלות הללו חשובות. כי התשובות לשאלות הללו יכולות לסייע לך לחוש אמפטיה כלפיה. להבין את המניעים שלה, את המועקות, ואת הקשיים. בלי להכיר ולדעת, אני נוטה לחשוב שהיא לא פועלת נגדך בעניין הזה. לא מחפשת את הדרך להציק לך ולהכביד עליך. אלא ככל הנראה דואגת לעצמה באיזשהו אופן. האם אני צודק?

ברור לי, שאתה חולק על ההתנהלות שלה, ויש לך ביקורת כלפיה, וציפייה שהיא תפעל באופן אחר. האם מלבד השמעת הביקורת הזו, ניסיתם פעם לחשוב יחד מה יכול לעזור לה לעבוד ולפרנס? האם היא זקוקה לעזרתך בנושא הזה? האם יש משהו שאתה יכול לעשות כדי לתמוך בה ולסייע לה?

אני לא חושב שנכון לי לתת רעיונות ופתרונות טכניים, כי  בטח אתם יודעים מה מתאים לכם ומה מעשי ואפשרי עבורכם. ובכל זאת אני אשאל, האם יש מציאות שאתה מקבל ממנה את האחריות המלאה על ההוצאות. אתה מחזיק אצלך את הכרטיס אשראי? ומסכם איתה על סכום מזומן שהיא מוציאה לצרכיה ולצרכי הילדים כפי הבנתה?  האם יש אפשרות של ישיבה בצוותא (אולי ביחד עם איש מקצוע) לתכנון ההוצאות שלכם. מה מוציאם, מתי, וכמה. יש כמה ארגונים שעוסקים בזה, ומסייעים גם בהסדרת חובות וכדומה.

*

ולסיום אני רוצה לומר לך, כי זוגות רבים שחיים בקשר טוב וקרוב, מתמודדים ביניהם עם  קונפליקטים לא פתורים. זה הנושאים שנשארים תמיד בוויכוח. או נושאים שתמיד מייצרים מצוקה. הזוגות האלו, לומדים עם הזמן איך לנהל את המריבות שלהם. איך מעלים לדיון את נושאים השנויים במחלוקת. מתי אסור להעלות אותם לדיון. ואיך מקבלים החלטות ומתנהלים בבית כאשר יש ויכוח וחוסר הסכמה. והעיקר, איך ניתן לקיים זוגיות קרובה אחרי שהנושאים השנויים במחלוקת קיבלו את המענה שלהם.

האם אתה חושב שלאחר שנים שאתה ביחד, ומכירים כבר את כל הפינות הללו שמייצרים את הקצרים בתקשורת, ואת הזמנים שבהם העניינים הכלכליים מטרידים ומציקים. האם אתם יכולים ללמוד איך 'לנהל את הסכסוך', מה הגבולות, מתי מסיימים, ואיך. באיזה צורה יתקבלו החלטות והכרעות. האם יש לכם קשר עם איש מקצוע שיכול לכוון אתכם לזה?

אני רוצה לאחל לך מכל ליבי, שיהיה לך את האומץ לבחור במסלול החיים הנכון לך, לזוגתך, ולילדכם. לראות את הטוב ולבחור בו בחירה שלימה. בברכת גמר חתימה טובה ושנה טובה שתביא עבורך שלווה ושמחה גם במשפחה ובבית וגם בגזרה הכלכלית.

אברהם פ.