האם לקנות פלאפון חכם?

שלום,
ראיתי שאתם עונים לשאלות מורכבות בדיסקרטיות, החלטתי לשאול.
עברתי חיים סוערים ומלאי אתגרים,(הסיפור המלא שמור במערכת)
אבל לא על זה אני רוצה לשאול אלא על משהו שמעסיק אותי כיום.
לאחר שהתחתנתי לפני כמה שנים הבנתי שאני צריך לממן את החיים שלי לבד, אשתי בעלת מקצוע אבל לא היה בנמצא עבודה בשבילה, אני ניסיתי את מזלי בכולל. ללא הצלחה.
במהלך השנים עברנו דירה לדרום, נכנסתי לכולל. כעבור חצי שנה הבנתי שזה לא בשבילי. אני מורגל שאומרים לי מה ללמוד ומתי להגיע, ובכלל השעות היו לא נוחות מבחינת אשתי, היא ללא עבודה הייתה כל היום בבית.
מצאתי עבודה להיות עורך של ספר תורני, ועזבתי את הכולל.
עם הזמן הבנתי שלשבת מול המחשב כ"כ הרבה זמן זה לא בשבילי. אני צריך לדבר עם אנשים, לזוז, לפעול.
כשהוצאתי רשיון, ניסיתי לשכור איזה רכב, אבל הבנתי שאין בנמצא בחברה מסויימת אפשרות שמתאימה לצרכיי, כך התחלתי להשכיר את רכבי עם הזמן רכשתי עוד כדי להשכיר.
כמובן שהיו גם נזקים.
וכאן באה השאלה. כל החיים שלי גדלתי על זה, וקראתי אינספור סיפורים על כך, שהאינטרנט והסמארטפון הם אסון הדור, ככה אני חושב גם היום. אבל בהדגשה, שהאינטרנט הפתוח והסמארטפון ללא הגנה הם אכן נוראים.
עם הזמן הבנתי שבסמארטפון של הדרן אין שום אפשרות לגלוש בתכנים לא ראויים, בדומה לאינטרנט שאני משתמש בו – נטפרי.
אני בהחלט מודע לנזקים שבהתמכרות ולא אומר שלי זה לא יקרה.
יש כמה חברות שמפעילות מצלמות לרכבים, בחברה שעבדתי בה האפשרות היחידה להתקנה היא רק לבעלי האפליקציה בפלאפון. זה מערכת שמתריעה זמן אמת אפילו על מהירות הנהג.
במשך השנים כמעט קניתי פלאפון חכם כמה פעמים. תמיד התאפקתי בסופו של דבר והרגשת הדחיפות עברה. עכשיו לא כבר תקופה שאני חושב על זה כל הזמן, רואה ומכיר אברכים שיש להם מכשיר כזה ואומרים לי תשמע אין בזה כלום…
זה משעמם אותנו, זה סתם שוכב לי בבית, ועוד כהנה. כל המשפחה שלי וגם המורחבת בעלי מכשירים כאלו (פרוצים) ותמיד עמדתי על המשמר. היום לא.
היום אני בוגר ומבין את הסיכונים לא מתכחש להם, ולא מתעלם.
אשתי מסכימה איתי לאחר שכנועים רבים, ושעות של שיחה. כבר ממזמן כבר בפעם הקודמת שרציתי לקנות היא הסכימה איתי, ובסוף התאפקתי ועבר לי. היום לא.
זה לא שאני מתכנן לגלוש שם יום ולילה, אבל אני בהחלט רוצה שיהיה לי את אמצעי התקשרות הזה, ואני יודע שבהתחלה כמו כל דבר חדש ומרגש אני כן יבלה על זה יותר זמן – עד שיעבור…
הרגשתי שאני חייב לשאול מישהו אבל אני לא מכיר אף אחד שמבין את המורכבות וידע לענות לענין, אני מכיר רבנים שמתנגדים מאוד, חרדים מאוד, אין להם את הרקע של החיים שעברתי, אני לא אדם רגיל מהשורה, בנסיונות כן, אבל לא בתפיסת העולם ובהבנה.
אני גם מכיר רבנים שבעצמם מחזיקים כזה מכשיר, ובוודאי שיאמרו לי שאין ממה לחשוש ובפרט שזה 'לצוירך פרנוסע'….
אשמח לתשובה מפורטת.

תשובה:
שלום וברכה שואל יקר.
הסיפור שסיפרת על אודות חייך המרתקים מלווים אותי כבר כמה ימים. תכנית חיים מעניינת מרתקת ומאתגרת מכל הבחינות, וכפי שנראה מדבריך עמדת בכל בגבורה, איש גיבור החייל אתה.
נהדר לקבל שאלה כל כך מפורטת עם כל צדדי הספיקות עד שכמעט ואינני יודע מדוע אתה צריך תשובה כמעט השבת לעצמך, ואני מאמין שאתה יכול להשיב לעצמך, וזו הנקודה שאני רוצה לדבר עליה.
ובכן, לשאול, להתייעץ זה דבר חשוב. פעם הייתי נוכח כשתלמיד חכם דגול התייעץ עם אחד מגדולי ישראל ושאל אותו על אודות המוסד שלו והיכולת לנהל אותו יותר בתבונה, אמר לו אותו אדם גדול "תתייעץ, ככל שתתייעץ יותר תצליח יותר, תתייעץ עם קטנים ממך, עם כל מי שאתה חושב שיכול להבין יותר ממך בנושא המסוים שאתה זקוק ליעוץ וכך תצליח, כך אני עצמי נוהג",
עד כאן דבריו החשובים.
אך מאידך אני רוצה לספר סיפור אחר ששמעתי מכלי ראשון סיפור הפוך לגמרי. אחד מידידי המשפחה שלנו היה רב קהילה גדולה במקום מרוחק, הצטברו לפניו כמה שאלות כבדות משקל שהרגיש צורך בהכרעה של גדול ממנו, במדינה בה הוא היה רב לא היה אדם גדול מספיק בכדי שיכריע לו, הוא ארז את מטלטליו ונסע לאמריקה המרוחקת מאד ממקום מושבו. הגיע למרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל ופרס לפניו את ספיקותיו, ר' משה זצ"ל שמע את הספיקות וכשהוא סיים אמר לו ר' משה "ר' דוד, אתה רב הקהילה שם נכון, צריך שיהיו לך את הכתפיים להכריע לבד בשאלות כאלו אחרת אתה לא ראוי להיות רב, תכריע אתה ולא אני". אותו רב ניסה לשכנע את ר' משה שיכריע לו, הוא סיפר לו שהוא בא ממרחק והוא טרח הרבה בכדי שר' משה יכריע לו, אך ר' משה עמד בשלו ולא רצה להכריע לו, הוא היה סבור שעל הרב להכריע בהכרעה הזו.
הסיפור הזה אמנם הוא סיפור על הנהגה של רב קהילה, ר' משה היה סבור שרב קהילה צריך שיהיה לו כח הכרעה, אחרת הוא לא ראוי להנהיג קהל. ולא נכון שהוא יבקש מרב אחר אפילו גדול ממנו בדברים שלדעת ר' משה יש לו את היכולת להכריע, גם אם קשה לו להכריע.
אבל אני סבור שהסיפור הזה נוגע לכל אחד ואחד. כל אחד אמור להנהיג את עצמו ואת משפחתו, גם אם הוא לא רב. בסוף האדם צריך להכריע את ההכרעות של החיים שלו עם עצמו. גם אם ההכרעות כבדות משקל, את ההכרעה הוא צריך להכריע. זה טוב להתייעץ, זה טוב לשמוע עוד דעה, לא תמיד אדם יכול ללמוד את הסוגיא עד תומה ופעמים רבות אנשים חכמים אחרים יגלו את עיניו בצדדים שהוא לא שם לב אליהם. אבל להכריע, הוא צריך להכריע.
כשאדם מכריע את ההכרעה לעצמו הוא לוקח גם את האחריות של מה שהוא הכריע. יש משהו ברצון לבקש הכרעה ממישהו אחר שגורר את האדם לחוסר אחריות על מעשיו. הוא ביקש שיכריעו לו, לדוגמא במקרה כמו שלך, אדם רוצה לדעת אם כן להתחיל להשתמש בפלאפון חכם או לא להשתמש. הוא ישאל רב ואם לדוגמא הרב יכריע לו שכן, הוא יתחיל להשתמש והחוויה שלו תהיה שההחלטה היא לא שלו, ואם כך גם האחריות על מעשיו הם לא שלו. השתמשות בפלאפון חכם ללא רגש של אחריות, לבטח לא ייטיב עם הזהירות הנצרכת בשימוש בו.
אני פעמים רבות מרגיש שאנשים מגיעים אלי מתייעצים בשאלות כבדות משקל, וכשאני מכריע להם, הם בורחים, הם לא שמים לב, אבל עוד לפני סיום השיחה הם כאילו כבר לא בתמונה, הם משוחררים, הם כמעט צועקים "איזה כיף, על הכתפיים של הרב כל מה שיקרה, אני משוחרר לעצמי…".
אך זה לא רק זה, אדם בוגר אמור להחליט את ההחלטות על החיים שלו. אסור שאחרים יחליטו לו. הוא לא יהיה בוגר אם אחרים יחליטו לו. אנשים אחרים גם אם הם יהיו חכמים ביותר לא יוכלו לגעת בכל צדדי הצדדים של הספק, הם לא יבינו מספיק את הצורך, הם עלולים לטעות ולהטעות.
נכון חשוב להתייעץ, חשוב לשמוע דעת תורה. אבל חוט דק מאד מבדיל בין התייעצות, לבין הטלת האחריות של ההחלטה על מישהו אחר.
אני כותב לך את כל זה ואני חושב לעצמי, למה פעם ראשונה אחרי מאות תשובות לאנשים אני כותב כך, למה תמיד אני עונה ולא כותב לאנשים תענו לעצמכם. ובכן, אתה הצגת שאלה מושלמת, אתה נשמע לפי הכתיבה שלך והצגת הספיקות, אדם שמכיר ויודע היטב את כל הצדדים ואת כל המשמעות של השאלה, ויש לך גם נטייה חזקה לתשובה, אלא מה, שקשה לך לעשות מעשה מכריע, לכאן או לכאן. אני מרגיש שבמקרה זה אני יטעה אם אומר לך את דעתי. אני חושב שבמקרה זה חובתי לעודד אותך להכריע, להבין שאתה לא ילד קטן, שאתה איש בוגר שמבין את ההשלכות של ההחלטה שלך לכאן ולכאן, וממילא בידך, ורק בידך להכריע.
נכון שזו החלטה קשה, נכון שזה משמעותי, זה עלול לשנות הרבה את הבית, אבל אתה צריך להחליט.
וכשאני אומר שצריך להחליט אני מתכוון שצריך להחליט, כי לא להחליט זו גם בריחה מהבגרות הנצרכת להכרעה. כשעומדים על פרשת דרכים צריך להכריע, ואם לא מכריעים, עומדים באמצע על פרשת דרכים ללא תזוזה, זה לא נבון לעמוד ללא תזוזה.
על עצם הנידון אומר לך רק מילה אחת, על המשפט הזה שאתה כותב "רואה ומכיר אברכים שיש להם מכשיר כזה ואומרים לי תשמע אין בזה כלום… זה משעמם אותנו, זה סתם שוכב לי בבית, ועוד כהנה". ובכן, בתוך עמי אנכי יושב, אי אפשר לומר שאין בזה כלום, אי אפשר לומר שזה משעמם, או שזה סתם שוכב בבית. אני לא מכיר מישהו שקנה מכשיר חכם ולא השתמש בו שימוש משמעותי ששינה את צורת החיים שלו. אני לא אומר שבגלל זה צריך לא לקנות במקרה הצורך, אני לא אומר שחייב להיות שינוי לרעה, אני רק אומר שזה משהו מאד משמעותי שצריך להכיר בו, ולחשוב על אודות השימוש בו באופן חכם כך שיהיה כמה שפחות שינוי משמעותי על ידי השימוש בו.
אני מברך אותך שתצליח להחליט את ההחלטה הנכונה. אני יודע מה הייתי מחליט במקרה שלך, אבל אני זה אני ואתה זה אתה, ואתה הוא מי שצריך לעשות את החשבון שלך של שכר מול הפסד והפסד מול שכר. אתה נשמע איש חכם מאד, בוגר מאד ואחראי מאד, ככזה אני בטוח בך שתוכל להכריע לעצמך יותר טוב ויותר נכון ממני את מה שאתה צריך להחליט.
בברכה מרובה
שלמה
sh4101199@gmail.com‏