דרישות כספיות בשידוכים זה ראוי?

שאלה:

שלום רב
בישיבות הליטאיות החשובות נהוג לדרוש בשידוכים סכום נכבד מאוד (600-800 אלף לבחור קלאסי) וחוץ מזה מחפשים בחורות שעובדות עם רווח חודשי גבוה (תכנות ריאת חשבון וכדומה)

א' אולי בחור מפספס את הזיווג שלו כי היא לו בקריטריונים האלו

ב' מה יעשה בחור שההורים שלו דורשים את זה והוא חושב שזה לא נכון לדרוש ככה וחוץ מזה הדרישות האלו רק מרחיקות אותו מלמצוא בחורה שמתאימה לאופי שלו והוא לא רוצה לריב עם ההורים

 

שלום לך ישראל היקר!

ראשית כל הכבוד על האומץ.

אתה נמצא בחברה שקיימת בה נורמה מסוימת, ואתה מעז לאתגר אותה, ולבדוק את נכונותה. היכולת לאתגר תפיסות מקובלות היא יכולת מרשימה מאוד, שלא רבים מסוגלים אליה. רוב בני האדם מיישרים קו עם המציאות המוכרת שלהם, אך רק מי שמעז לשאול, גדל.

אתה מדבר על אחת הסוגיות הכאובות ביותר בציבור החרדי.

אם בעבר הרחוק היה מקובל שגביר העיירה, היה מעוניין להחזיק על שולחנו את חתנו, כדי שיישב ויעסוק בתורה, כיום כל אברך ממיר נדרש להיות גביר ולקנות דירה לחתנו בעצמו.

זה המציאות בה אנו חיים, וכך מתנהלים טובי בניו של הציבור החרדי.

אך גם אם כך כולם נוהגים, זה עדיין לא אומר שזה המעשה הנכון לעשות. ההיסטוריה מלאה בעוולות שהאנשים הכי טובים והכי מוסריים ביצעו, רק משום שזו הייתה הנורמה.

כשערך מסוים שולט בעולם, לא תמיד אנשים מתעוררים לחשוב האם הוא נכון. הנטייה האנושית לחשוב היא, כי אם כך כולם עושים, כנראה שזה מה שנכון לעשות.

אך ההיסטוריה מלאה בדוגמאות שהוכיחו את ההיפך. והקומוניזם, או העבדות, הם רק דוגמאות קטנות לכך.

לינקולן היה מנהיג כוחות צבא הצפון בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית. אחת הסיבות המרכזיות לפרוץ המלחמה, היה התנגדות אומות הצפון להמשך שיעבוד השחורים. העובדה הבלתי נתפסת היא, שללינקולן עצמו היו עבדים.

לינקולן היה אדם מוסרי, אין בכך ספק. אך כשאידיאולוגיה מסוימת שלטת בעולם, לפעמים קשה מאוד לצאת מהקופסא ולבחון אותה מחדש.

הבה נבחן את הנורמה של דרישת סכומים אסטרונומיים מהמחותן, וננסה להבין יחד האם זו התנהגות נכונה, או לא.

אין ספק, כי אל לנו להיחפז ולהסיק כי הדברים נעשים מרוע לב, או מסחטנות. עינינו הרואות, כי גם בחורים איכותיים מאוד בעלי מידות טובות, דורשים כספים בשידוכים.

את הדיון צריך לפתוח בשאלה, כיצד בכלל הגענו למצב, שבחירת אישה הפך לנושא כלכלי. איך אפשר להכניס לתוך הדיון הקריטי של מי תהיה השותפה שלנו לחיים, שאלות של ממון.

יש אמנם סיבות היסטוריות המסבירות כיצד הגענו לשם, אך דומה כי אין באמת הצדקה לרמת החשיבות המופרזת שמייחסים כיום לנושא הסכומים.

קח את זה כנקודה למחשבה…

וכעת, הבה נחזור כשבעים שנה לאחור, ונתחקה אחר יסודות המנהג של דרישת הכספים:

בעבר היה מקובל כי האישה ביצעה בעיקר את עבודות הבית וחינוך הילדים, והגבר היה יוצא לפרנס את משפחתו.

לאחר השואה התפתח מצב בו היה חשש שלומדי התורה הולכים וכלים, ולכן גדולי התורה יצרו מציאות מהפכנית מאוד עד לאותה תקופה. הם יצרו מציאות חדשה, שבה הגבר עוזב את תפקידו המסורתי כמפרנס, ומתרכז אך ורק בלימוד תורה.

המצב שנוצר הוא, כי בניגוד לעבר שעול הפרנסה היה בעיקר על כתפי הבעל, כיום עול הפרנסה מוטל בעיקר על כתפיה של האישה.

עד כאן הדברים התנהלו יפה. האישה מתוך רצון של הקרבה ומסירות, הסכימה לקחת את העול הכבד של פרנסת הבית, כדי לאפשר לבעלה לעסוק בתורה.

בשלב מסוים המציאות הזו החלה להשתבש. מחירי הדיור החלו לעלות, והבחור חשב שחלק מההסדר שאשתו מפרנסת את הבית, כולל גם לשאת בעול רכישת הדירה. זה לא היה מצב סביר, מפני שהעול הדרוש כדי לקנות בית היה לפעמים למעלה מכוחותיה, אך כך הדברים התנהלו.

כשמחירי הדיור ממשיכים להאמיר, כפי המצב של היום, זה כבר הופך לניצול של ממש. לאשה אין באמת דרך לשלם עבור דירה, והעול הכבד נופל על הוריה.

הסכום הדרוש כיום כדי לרכוש דירה בישראל, שווה לעשרות שנות משכורת מכובדת. אבסורד לחשוב כי יש מי שמחוייב לשלם סכום כזה או מרביתו, רק כדי שישאו את בתו לאישה.

כאמור, זו אינה שחיתות או ניצול מכוון, אלא תוצאה של המשך המצב הישן, וחוסר מחשבה.

חייב לציין כי גם גדולי הרבנים בדורנו, אמרו כי לו היה בכוחם היו מבטלים מנהג זה. בקרב הקהילות החסידיות נהוג כי מרבית השידוכין מפילים את העול על ההורים שווה בשווה, ואצל הספרדים אף לא קיים מנהג זה. ההורים משלמים את החתונה וקצת שכירות לתחילת החיים, ושאר העול נופל על הזוג הצעיר.

ההגיון הכלכלי בכך הוא ברור: במקום שיפול על הזוג עול חתונתם של 5-6-7-8 ילדים, נופל על עצמם רק העול שלהם. וכך בתוך כמה שנים הם מצליחים לקנות דירה, וכל אחד מילדיהם ידאג לעצמו כפי שהם דאגו.

אין הגיון בכך שזוג הורים צריכים לדאוג לכל ילדיהם, ובמיוחד במצב שבו הורי האישה משלמים את מרבית הסכום.

וכעת בחור יקר עומדות בפניך שתי אפשרויות:

אתה נמצא בצומת דרכים, שבה יש לך אפשרות לבחור בין ללכת אחר העדר, כמו כולם. או ללכת אחר צו מצפונך. אחר מה שנראה בעיניך כצודק וישר.

חשוב לדעת, כי גם אם תבחר ללכת כפי הנוהג המקובל, אין זה אומר שאתה לא בסדר. נדרשים כוחות אדירים כדי ללכת נגד העדר, ולא בטוח שיש לך חובה לעשות זאת. הליכה אחר האמת הפנימית שלך במקרה הזה היא זכות ולא חובה.

מי שהולך בדרך הישר לא מפסיד, ואני משוכנע כי אם תחליט שאתה לא דורש כספים בשידוכים, לא תפסיד.

זה המעשה הנכון לעשות, ואני בטוח כי הזמן יעשה את שלו, וזה רק עניין של זמן עד שהתובנה הפשוטה הזו תחלחל לכלל הציבור החרדי.

אתה זכית, ואתה מצליח לראות מבעד לתקרת הזכוכית, ולהבחין בכך שהמעשה הנוהג כיום בעולם אינו ראוי.

יש לך את הזכות המיוחדת ולבחור לעשות את המעשה הנכון, ולמרות שהוא אינו המעשה המובן מאיליו. אני בטוח כי לטווח הארוך לא תפסיד. ממעשה טוב באמת, אי אפשר להפסיד.

בנוגע להתנהלות עם ההורים:

הוריך הם האנשים שחפצים בטובתך יותר מכל אחד אחר בעולם. אני בטוח כי עם תקשורת פתוחה, ועם שיתוף, תגיע עימם להבנה הדדית. גם אם הם לא מסכימים איתך, בסוף אם תסביר להם באופן מעמיק את דרכיך, בטוחני כי הם יגלו אוזן קשבת לדבריך.

בנוגע לחשש לאבד את זיווגך:

אנו יהודים מאמינים בני מאמינים ויודעים כי הזיווג הוא משמיים. אם אדם מתנהל באופן מקובל והגיוני, אין שום סיבה להטיל בו דופי שכזה. אם התנהלותך היא לא באופן של בררנות יתר, אין לך כל סיבה לחשוש. חשוב לציין: כי אפילו אם תבחר להתנהל בדרך כל הארץ, ולדרוש כספים, זו עדיין דרך מקובלת, ואל לך להיכנס לחששות מעין אלה.

מאחל לך שתמצא את זיווגך בקלות ובמהירות, ומזמין אותך לשוב ולפנות בכל עת שתחפוץ

דניאל

yesichena1976@gmail.com

 

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות:

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »

אני זקוק לכך שיהיו תלויים בי?

שלום לכם! אני בן 19 והייתי חברותא בוגרת של בישיבה שהיה לו קושי להיתרחק מהבית, עזרתי לו המון והשקעתי בו ממש הרבה בכל השנה, מתישהו התחלתי לשים לב שזה קצת

קרא עוד »

יש לי דחף גדול לעשן-מה לעשות?

אני בחור ישיבה בן 23, יש לי רצון עצום כבר כמה שנים לעשן סיגריות כל החברים בישיבה מעשנים וזה מאד נורמלי בסביבה שלי. אני כל הזמן חורק שיניים ומתגבר בכוח

קרא עוד »
הילדה שלנו משקרת

הילדה שלנו משקרת

אנו שמים לב שבת הזקונים שלנו, בת 10, במקרים רבים אינה דוברת אמת. הילדה מבולגנת מאוד ולא דואגת לסביבתה, ותמיד כששואלים אותה האם היא עשתה דבר מסויים, היא טוענת שלא.

קרא עוד »
מאשימה את עצמי כשאני עצובה

אין לי כוח כבר לכלום

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי, אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד. פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »
Scroll to Top
דילוג לתוכן