יש דברים שקשים לי בציבור שלנו

שאלה:

יש נקודה שמאוד מפריעה לי. ראשית רציתי להודות לכם. על מה שפעם עניתם לי כאן תשובה מאוד חכמה.תודה.ועכשיו לענינינו: אני בן 30.גדלתי בבית של תורה במרכז ירושלים.חונכתי בתת וישיבות טובות.ובה עד היום ובעה עד 120 אני אברך כולל. גאה בדרכינו דרך התורה.אבל אני מרגיש שאנחנו החרדים מאוד מאוד נפגעים מכל איזה משפט שאמרו לנו שאיזה חילוני אמר.(שהרי אין לנו ככ אינטרנט. ולא מסתכלים חו בעיתונים שלהם. וכו.) ואם כבר -אנו חושבים שלנו מותר הכל.לשנוא אותם.לדבר ולרכל עליהם.ואפי לקלל אותם.שהם כמו בהמות.וזה כאילו ברור ופשוט שאסור להם לגור לידינו.ולהיכנס לאיזורינו…. נכון שאנו לא רוצים את הפריצות וכו.אבל גם להם יכולות להיות טענות לכאורה לכאורה צודקות. כמו שלא נעשה להם הפגנות ולא נסגור להם את הכבישים בשבת וכו. ושאם מישהו או כמה אמרו משהו אז גם לנו מותר לשנוא ולרכל עליהם ולעשות חילול ה חו.
ואי אפשר שלא לדבר על הקורונה. ש מה שפשוט לרוב הדתיים והחילונים שלא רוצים לסכן אף אחד. ויותר ממושמעים בעניין.ונעזוב סיפורים.בינינו הם באמת הרבה יותר שמים מסכות ולא מתפלספים. וזה שפה שם רואים כמה חברה שלא שמים או ששומעים על מועדונים שפעלו בעיצומם של הסגרים -אז זה כמה צעירים. ולא הרבה מהם.ואילו לנו -כל אחד מסיבה אחרת לא כולם.אבל אחוזים גבוהים וקהילות שלימות מצפצפים.. אלה בגלל ההיגיון שלהם. אלה בגלל השנאה שלהם למדינה…….. ואלה בגלל האדמור שלהם.. בלי לזלזל בשום רב.אבל אני חושב לדעתי הקטנה שרב יכול לפסוק לתלמידים שלו בעניינים אישיים ולא בדברים שנוגעים לאחרים.שהרי הם הדביקו הרבה אנשים.וגם אם נגיד שלא הרבה נפטרו ב"מ אבל מה עם כל אלה שככ סבלו מהקורונה.אם זה בגלל בידוד.ואם הפסדים ממוניים.ואם כאבי תופת וחולשות וכו וכו. אישתי למשל ככ ככ סבלה מהקורונה באיזור טו בשבט.ועד עוד חודשים ארוכים מאוד היא סבלה מכאבים וחולשות נוראיות.והיא צעירה. בשנות ה 20 לחייה.אז כמה אנשים מבוגרים סבלו? וכא איך שעבר את זה.
ומה עם זה שאנו כל הזמן אומרים שאנחנו מקדשים את החיים? ודואגים שלא יתקצר לשום יהודי אפילו אלפית שנייה מהחיים? אפילו זקן בן 200. צמח!! ה ישמור. אז מה קרה לנו?
ויש עוד נקודות חולשה שלנו.גם אצלינו יש הרבה אנשים מושחתים מאוד. ולמרות שגם אצלהם יש הרבה מאוד אנשים טובים אנחנו כל הזמן עושים לעצמינו שטיפות מח שאצלינו זה שיא המיעוט.ואצליהם הטובים בטלים במיליארד…..
ולא דיברנו על נושא הניקיון.שאצליהם הרבה יותר ברור גם לילדים ובעיקר ליותר גדולים שלא זורקים זבל ברחוב(לא שקיות זבל..)
ועוד דבר וזה רק דוגמה. אמנם אמיתית.למשל באיזור המרכז יש קורקינטים ציבוריים ואף אחד לא חושב להרוס אותם. ואם הם היו באיזור חרדי כל מיני אנשים וילדים ובני נוער היו משחקים בהם. ובודקים בדיוק איך זה עובד ובקיצור תוך יומיים היו הורסים אותם. (ושאף אחד לא יספר לי סיפורים.אני גדלתי במרכז ירושלים, וראיתי דבר או שניים בחיים.) ואם יש ערוגות פרחים יפות ליד מתקני שעשועים או ליד בניינים אין להם מצב לשרוד יותר משבוע…ואילו אצלהם..
אני לא בא חו לקטרג.אלא להבין.מה הולך פה. למה אף אחד לא מבין מאיפה פתאום התפרצה כאן שנאת חרדים!!!!!!!????
ואין לי שום דבר נגד עצמינו החרדים. רק שזה מה שאני רואה.אתם רואים את הדברים אחרת? תודה."מאיר"..

תשובה

שלום וברכה
האמת שכתבת כמה טענות יחד, ולא הצלחתי למקד בדיוק את הנקודה שמפריעה לך בין כל מה שהעלית, אך אנסה לדבר על כל דבר בנפרד. ואקוה שהבנתי נכון למה אתה מתכווין בדבריך.
בתחילה אתה כותב שאנחנו החרדים נזעקים על כל מילה רעה שנאמרת עלינו, וכשאנו חווים אפליה אנחנו גם נזעקים. ולעומת זאת אנחנו מרשים לעצמנו לדבר עליהם רע, וגם לא לתת להם להכנס אלינו. בקיצור אנחנו מפלים אותם לרעה מדברים עליהם רע, ואם כן מה אנחנו רוצים מהם.
קשה לי לענות על השאלה הזו, כי אני גר בבני ברק, וכל שבוע מגיעים קבוצות גדולות של תיירים חילונים שמגיעים לראות את האווירה החרדית לקראת שבת קודש, התיירים לא תמיד מגיעים בלבוש הולם, לא תמיד הם מכבדים אותנו, לפעמים המדריך שלהם מסביר על הציבור החרדי דברים לא כל כך נכונים ושם את החברה החרדית ללעג וקלס, ובכל אופן זה ממשיך, כך כל שבוע מאות תיירים באים לראות ולא ראיתי מעולם שצעקו עליהם וסילקו אותם. לא ראיתי שלט שכתוב בו כאן נכנסים רק חרדים. לא קרה!!! יש שלטים המבקשים להתנהג בצניעות, נכון. לשם כך הקמנו מקומות המיועדים למגורים לחרדים בכדי שנוכל לנהל חיים דתיים, שלא יפריעו לנו לשמור על הקדוש והיקר לנו. ברור שאם מישהו נכנס בשבת קודש ומחלל את השבת, יהיה מי שיצעק עליו. האם נכון לצעוק או לא, זה כבר ענין של אסטרטגיה, אך ברור שמי שבא ומחלל שבת במקום חרדי, פוגע ברגשות הציבור ומתנהג באופן לא ראוי. כשנזעקו על אפליה של חרדים זה היה בעקבות אפליה שלא קשורה לדת. אני לא דורך הרבה בתל אביב, מעדיף לא להגיע למקום הזה, וכבר פעמיים קרה שצעקו עלי, "חרדי מלוכלך תלך מכאן", ולא, לא עשיתי מעשה שדורש צעקה, הלכתי במדרכה בשקט עם בני הקטן, לא ליכלכתי ולא דיברתי בקול, וגם לא הנחתי שם למישהו תפילין… כשראתה את זה תיירת מחו"ל, היא אמרה לי שבחוץ לארץ היא עדיין לא ראה מקרה כזה…
נכון אמנם שמובן שמאד מפריע לחילונים שאנחנו שומרים תורה ומצוות והם חוששים שנכפה עליהם את שמירתה, הציבור החרדי גודל וגודל וזה מאיים על החילונים, הם חוששים שהארץ תיהפך ותהא יותר ויותר עם צביון דתי, אני מבין את החשש שלהם, לכן מה?
ביחס לדיבור על אודותיהם, זה בהחלט לא בסדר אם מישהו מדבר מה שלא צריך לדבר. אני אישית כלל לא חושב שיש ענין לדבר רע, ודאי לא להכליל. אך לבטח זה נכון שכיהודי דתי אני חושב שמי ששומר תורה ומצוות חי חיים יותר מוסריים ויותר הגונים. הא זה אומר שכל חילוני הוא מושחת? חלילה. האם זה אומר שכל מי ששומר תורה ומצוות הוא מוסרי, גם לא לצערי. אך בהחלט ב"ה הציבור שלנו טוב יותר,שמירת תורה ומצוות מקנים לאדם ערכים, וגורמים לאדם שלא ילך שולל אחר תאוותיו, וכך התא המשפחתי נשמר, ממילא איסורי עריות נשמרים. כל התענוגות המוגזמות וההשתוללויות הנגרמות מחמתם כמו סמים אלכוהול וכל מרעין בישים ב"ה אצלנו במצב רחוק מאד מאד ממה שקורה שם. האם זה אומר שכל חילוני מסומם? ממש לא. האם כל חילוני לא שומר על התא המשפחתי שלו? ממש לא, יש כאלו שכן שומרים על התא המשפחתי כראוי ונאמנים למשפחתם כראוי. אך אין ספק שהמצב בציבור החרדי טוב בהרבה.
ובכן, כיהודי דתי-חרדי, שמאמין בתורה ובמצוותיה, ומבין שהתורה והמצוות מובילים את האדם להיות ערכי יותר מוסרי יותר, וקדוש יותר, אין לי ספק שהציבור החרדי שונה בהרבה מהציבור החילוני.
האם צריך לדבר על כך ולחדד את זה בכל עת? ממש לא. אך בהחלט יש מקרים בהם יש צורך לדבר על זה. מובן גם שאם יידוע להם שאנחנו מדברים כך זה מפריע להם.
וגם מובן שהם מדברים עלינו, אין לי טענה על חילוני שלא מבין מדוע אנחנו לא הולכים לצבא, או מדוע כולנו לא הולכים לעבוד, או כל דבר אחר שהם לא מבינים. אך ודאי שכשהם מדברים עלינו יש צורך להגן ולהשמיע את דעתנו.
כמובן שצריך לא לדבר, זה לא מועיל לכלום, ואילולי היית שואל לא הייתי כותב את כל מה שכתבתי עד כה. מי שאומר לילדיו שכל חילוני הוא אדם רע, עושה דבר מאד לא ראוי, ראשית, כי זה לא נכון. וגם כי ילדיו בהמשך יגלו שזה לא נכון. וזו לא הדרך, לא בגלל זה אנחנו שומרים תורה ומצוות.
כלפי היחס לקרונה, יש באמת לייחד את הדיבור. ובכן, הנושא של ההחלטה על הדרך הנכונה בהתנהלות מול מגיפת הקורונה, מורכב מאד מאד. כאחד שטיפל קצת בנושא זה אני יכול להעיד, שקיים קרע עצום, בין הממשלה לעולם הדתי. וההיכרות לצרכיהם של יהודים דתיים משמעותי מאד. ואסביר את דבריי. הרי ברור לכל, שאילו היו עוצרים את המדינה כולה לזמן של חודש, בו היו סוגרים את כל רשתות המזון והיו עושים סגר מוחלט ממש הייתה המגיפה נעצרת לחלוטין. לא עושים זאת, למה? כי סגירה של הציבור בבתים גם כן גובה סיכונים רבים. ובכן, בכדי להחליט מה לעשות צריך לא לסגור את הכל, אלא לדעת לנהל סיכונים, לדעת במה הסיכון יותר גדול, מה יגרור בעקבותיו סכנות יותר גדולות. צריך לזכור שמצבם הנפשי של האנשים חשוב מאד, מדובר בחיי אדם. מצבם הכלכלי גם חשוב מאד, זה גובל בחיי אדם. לא רק הקורונה גובה הרוגים, דיכאון, וניוון של שהייה בבית, ונזקים כלכליים גם גובים נפשות רבות. חלק מהנזקים לא מידיים אלא בטווח ארוך יותר אבל הם בהחלט קיימים.
צריך להכיר את צרכי הציבור הדתי/חרדי היטב בכדי לדעת לנהל את הסיכונים בציבור הזה. אדם דתי שהתפלה בבית הכנסת היא חלק בלתי נפרד מחייו, הליכה לשיעור יומי היא חלק בלתי נפרד מחיי, כשלוקחים לו את זה, נשמטת הקרקע תחת רגליו. שמיטת קרקע תחת רגליו של אדם גוררת סכנה נפשית!!! קיום סיכונים לנוער גובה אסונות. אינני מדבר רק על סכנות של דת אני מדבר גם על סכנות נפשיות. צריך לזכור דבר נוסף, כשמדברים על כך שסגירת מוסדות הלימוד עלולים לגרור עזיבת דת ר"ל, זה גם נושא נפשי, כי אנשים שכל אמונתם היא המשכיות צאצאיהם לתורה ומצוות, כל חייהם תלויים בזה, אם הנוער יהיה בסיכון דתי הדבר יגרור חלילה גם סכנות בנפש להוריהם ולכל הסביבה. כאוס, גורר אבידות בנפש. אך לא זו בלבד, אבידות רוחניות הם גם כן מוגדרים בהלכה כאבידה נפשית, מותר לחלל שבת על נפש של יהודי שהולכת לאבדון רוחני ר"ל.
עכשיו אני שואל אותך, האם גדולי ישראל יכולים לסמוך על כך שמנהלי המדינה יקחו בחשבון את כל מה שכתבתי לך. אני יכול להעיד כאחד שניסה לטפל בכמה נושאי דת בתקופת הקורונה, נושאים שהיה אפשר לטפל בהם בקלות, ונתקלתי בדלתיים סגורות, באזנים אטומות שלא ערים ולא רוצים להיות ערים לצרכים מינימליים של הציבור הדתי.
אילו ההתנהלות של הממשלה בנושא הקרונה הייתה מוסכמת על כל המומחים הייתי מבין מה הטענה הגדולה, אבל יש מומחים גדולים שחולקים על התנהלות הממשלה. כעת למשל יש ממשלה חדשה, והנה היא מבינה אחרת ומתנהלת אחרת.
אני כותב את כל זה בכאב גדול, כי באמת אנחנו חיים במדינה יהודית, והקרע הזה לא היה אמור להיות קיים. אבל לצערי הוא קיים. וחרף האשמות על הציבור החרדי, אני יודע קצת היסטוריה, ואני יכול לומר לך שהאשמות מוטלות על כתפיהם של ראשי הציונות, שהם רצו בקרע הזה, וגרמו לו. צריכים לנסות לטפל בזה כמה שיותר ולנסות לאחות את הקרע זה לא טוב שהוא קיים. אבל זו המציאות.
עכשיו, אינני יודע בדיוק איך החליטו אותם רבנים שאתה כותב עליהם את ההחלטה שלהם בנושא הקורונה. במבט לאחור, אנחנו יודעים שהוראות הממשלה היו יותר מופקעות, זה שלא נתנו לנו לקיים מניינים אפילו בחצרות הבתים ידוע היום כטעות גמורה. הסגירה ההרמטית שנעשתה בחג הפסח בשנה שעברה הייתה מוגזמת, יתכן שהסגירה המוגזמת הזו גררה בעקבותיה את כל הכאוס שקורה היום, כאשר בעקבות החמרה מיותרת בזמן שבקושי היה מגיפה, נמאס לציבור והוא מזלזל דווקא בזמן הקשה יותר בו היה צריך להחמיר.
אכן, יש כמה קהילות מצומצמות שזלזלו בכללים לגמרי, אותם אני באמת לא מבין, אבל אם תשים לב, מדובר בקהילות מצומצמות, ההוראה הכללית של גדולי ישראל זה היה להיזהר. האם הם תמיד יסכימו למה שהממשלה תסכים, התשובה היא לא ולא. כי לממשלה חשוב לדון על קבוצות ספורט יותר מאשר לימוד התורה ותפלה. כי לממשלה אין ידע על צרכיו המינימליים של הציבור החרדי. ולכן יש לנו הנהגה שמחליטה במושכל מה לשמוע לכל הממשלה ומה לא.
הגיע הזמן לומר בפה מלא, כל מיני לבלרים משועממים משפיעים לרעה ומשמיצים את גדולי ישראל ואת הציבור החרדי, אילו היו יודעים כמה זמן עמלים מנהיגי האומה ובכמה כובד ראש הם מחליטים על ההתנהלות, היו רוכשים את הכבוד האמתי המגיע לציבור שלנו ובעיקר לגדוליו.
נכון שיש קבוצות מצומצמות שמתנהגות בחוסר אחריות והם גם כן גורמות לנזק אדיר, אבל אתה כנראה מכיר את המגזרים וכנראה אתה יודע מה שהציבור החילוני לא יודע, שמכעט כל גדולי ישראל מורים באופן חד משמעי להיזהר מאד.
יש עוד נקודה שחשוב מאד לשים אליה לב. חלק מההחלטות לגבי הקורונה משתנות בין אדם מאמין לאדם שאינו מאמין. ואתן דוגמה אחת, החשש מנזקים עתידיים של הקורונה, שלא יודעים עליהם עוד. האם נכון לחשוש מהם או לא. האם לא נכון לקחת את כל הבחורים בישיבות ולסוגרם בתוך הישיבה ושידביקו אלו את אלו, ועל ידי כך הם יחוסנו ויוכלו לנהל לימודים כרגיל, וגם בכך יהיה פחות סיכון לקבוצות הגיל המבוגרות כי על ידי ריבוי צעירים מחוסנים יהיה יותר גישה לזקנים, וחשש פחות להדבקות במשך הזמן. יש מומחים גדולים שסבורים שזו הדרך הנכונה. הסיבה לא לעשות זאת נובעת בעיקר מחשש שלא לא מודע, שמא יש נזקים עתידיים של הקורונה, שמא הקורונה בכלל לא יוצרת חיסון למי שנדבק ממנה. אחוזי הסיכון האלו לא גבוהים. מדובר בחששות רחוקות מאד. כיום למשל יודעים שמחלימי קורונה יותר מחוסנים מאלו שהתחסנו.
כל יום אני שומע על עוד אדם זקן שאיבד את צלילותו, או שלקה בניוון שלא ניתן להשיבו, בעקבות הסגר והבדידות. זקנים מתים מדכאון מרוב בדידות. האם אפשר לסמוך על הממשלה שכל צעדיה והחלטותיה נכונים לצערי לא!!!
זה מצער, כי קשה מאד לחיות במדינה בה יש ציבור גדול כל כך, שמתעלמים ממנו, שלא מוכנים להבין שהוא חלק בלתי נפרד מהמדינה, וכל הזמן המחשבה רק איך לצמצם אותו ולהכריח אותו להיות חלק מהחילוניות, כשהעם בחר במפלגות ובאישי ציבור שאין להם יכולת נוספת חוץ מלרדוף חרדים, כשמתקיימת ממשלה שלא עושה מאומה מעבר להעברת חוקים של רדיפת דת. מה תרצה שיהודי חרדי יביע סולידריות לנוכח ממשלה כזו?
וכעת לנושא הניקיון. ב"ה המשפחות החרדיות מקיימות את רצון ה' שלא לתוהו ברא את העולם אלא לשבת יצרה. משפחות בורכות ילדים עם תנאי מחייה דחוקים. ממילא קשה יותר להתרגל לחיות חיים סטריליים. וכי אפשר להשוות בית בו גדלים שמונה ילדים לבית בו יש אולי שניים? אני גדלתי בשכונה חילנוית מאד, אני מכיר מה קורה שם, ודאי שבבית ריק יותר קל לשמור על הניקיון.
מעבר לכך, אדם בטבעו זקוק לתת גם לחלק הנפשי שלו-לנשמה, מענה מסוים. כיון שכך הוא מקנה לעצמו ערכים מסוימים שהוא על ידם מרגיש מוערך כלפי עצמו. אדם שאין לו דת ולא ערכים אחרים, שומר יותר בנאמנות על ניקיון ועל עוד דברים דומים.
ב"ה אני מכיר משפחות רבות מרובות ילדים שהבית שלהם מצוחצח. שהניקיון נשמר שם כראוי. אך באמת לא אלו הם הערכים העומדים ברומו של עולם…
לגבי הקורקינטים, אינני יודע על מה אתה מדבר. לא נראה לי שילדים היו משחיתים קורקינט של אדם. השמירה על ממון הזולת לאות ולמופת בציבור שלנו. הקורקינטים האלו קיימים בבני ברק, עומדים להשכרה, אין מי שנוגע בהם, הם לא מתקלקלים ולא קורה להם כלום.
לגבי שמירה על גינות ופינות נוי, נכון צריך להתחזק בזה, אך שוב ריבוי הילדים והצורך לתת להם לנפוש גורם שקשה לשלוט על כל זה. לא חושב שציבור חילוני שומר יותר, הם פשוט פחות זקוקים לזה, הם סגורים בבתים מול המסכים, מזמן הם שכחו מה זה להשתולל בחוץ על גינות נוי.
ברכה מרובה
שלמה

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

הציבור שלנו אכן גומל חסדים?

שלום אני בחור ישיבה, ב"ה מאוד מרוצה ומחזיק מהמגזר שלנו, ומאוד מאמין בטוב ובעדינות הנפש שהתורה נותנת. יש לי שאלה שמאוד מקשה עלי, הרי אנחנו מלאים חסדים ב"ה, נותנים צדקה

קרא עוד »

למה מתפללים על חולה שיתרפא?

  אם אנחנו מאמינים שהשם יתברך הוא רק טוב עושה לנו רק מה שבאמת טוב בשבילנו, אז למה בזמן שמישהו חולה חס וחלילה אנחנו מתפללים עליו? הרי לכאורה אם הקב"ה

קרא עוד »

חסימה רגשית במהלך טיפול

שלום! דבר ראשון תודה רבה על האפשרות לקבל מענה בצורה דיסקרטית ומכבדת לפני כחודש התחלתי טיפול רגשי בעקבות אובדן שחוויתי לפני כחצי שנה אני טיפוס מופנם מאוד וכמעט שלא יוצא

קרא עוד »
דילוג לתוכן