התמודדות בימי קורונה כאמא

שאלה:

איך אפשר לשמור על שגרה, כשהמצב ממש לא שגרתי

איך אפשר להישאר רגועים במצב כזה.
מה אני עושה אם נגזר עלי בידוד?
מה עושים עם הילדים, כשאני צריכה להעסיק אותם ובפרט כשאני מתגוררת בדרום?
ובכלל, מה עושים עם חרדות?
אמא מודאגת

—התשובה פורסמה גם באתר אחר—-

תשובה:

אמא יקרה,אני רוצה להתחיל דווקא ממך: עוד לפני הכובע האימהי, אם נזיז את כולם הצידה,

את בבידוד עכשיו.

תנסי לשאול את עצמך בפשטות את יכולה בע"פ ואת יכולה בכתב, את יכולה גם עם מישהו:

מה שלומך?

איך זה להיות בבידוד? מרגישה בודדה? טוב לך? קשה לך? מאתגר לך?

כדי לשמור על רוגע ושגרה ולעזור לך להיות בשביל ילדיך חשוב שיהיה לך קודם כל את המקום לעצמך…

לך, יש שיגרה בתוך הבידוד?

מה את עושה?

מה סדר היום שלך?

מי תומך בך רגשית?

את מכניסה לשגרה דברים שאת אוהבת?

את יכולה לדבר בטלפון עם אנשים שנעים לך לדבר איתם?

האם את מרשה לעצמך להרגיש את כל ההשלכות של המצב המבודד הזה?

להתאבל על מה שאת מפסידה, להרגיש גם את מה שלא נעים,

ובתוך כל זה, יש לך המון הזדמנויות שאנשים שטרודים ביומיום לא מקבלים:

את יכולה לפגוש את עצמך, לחזק את הקשר שלך עם עצמך, עם בעלך ועם ילדיך

ובעיקר בעיקר, עם הקב"ה ששם אותך במצב הזה כרגע, כי הוא רוצה ממך משהו אחר, אולי לעצור, אולי להרפות, אולי לשים לב לדברים שבשוטף את פחות שמה לב אליהם..?

לכן כשלב ראשון הייתי מציעה שתפני את תשומת הלב שלך לעצמך ובלבד.

תנסי לראות מה שלומך, איך את מרגישה, ומה יעזור לך. תפנקי את עצמך במה שאת יכולה ואחרי שאת מרגישה מספיק מעודדת ועם כוחות נעבור לילדים שלך.

ותזכרי את המשפט הזה: אמא טובה באמת, היא מי שמסוגלת קודם כל להיות טובה לעצמה, לראות מה עובר עליה ולתת מענה לצרכים שלה. רק כך (רק! כך!) היא תהיה פנויה באמת מבחינה רגשית לילדיה.

לגבי הילדים: אני לא יכולה לקבוע את סדר היום שלכם, כי אני לא מכירה אתכם ולא יודעת מה טוב לכם. אצל כל משפחה זה משתנה ולכן את הפרטים הטכניים נסכם שאני משאירה לך.

מה כן?

את כותבת שהילדים שלך הם עם רקע של חרדות ושהמצב הזה דורש לפנות לפורום מקצועי כדי לחפש עצות מה לעשות איתם, שהרי לבד-את לא מסוגלת… (סליחה אם קצת הגזמתי)

חשוב להבין שהתפיסה שלך עליהם יכולה לגרום לך לחשוב: אוי, מסכנים, אני צריכה להעסיק אותם, לקנות להם.. לפצות אותם.. הילדים מרגישים מה אמא חושבת עליהם וכמה היא מרחמת, וכשאנחנו מגיעים כך, זה פחות מאפשר העצמה ויכולת להתמודד. מה דעתך לעשות סוויטש וכשבאה מחשבה מהסוג המרחם, להחליף אותה במחשבה כזו: איזו הזדמנות יש להם לגדול! להתמודד! להסתדר ולהוכיח לי שהם מסוגלים! ולשדר להם את זה…

פעמים רבות, אימהות נוטלות על עצמן תפקידים באופן מיותר לחלוטין… למשל, תפקיד המעסיקה/מרצה/מפצה/מגוננת/….

ואולי זו ה-הזדמנות להתפטר מהם ולגלות שילדייך לומדים להסתדר ולגדול יופי?

נסי ותראי מה קורה…

מעבר לכך, אני שומעת פחד סמוי שהמצב שלך כרגע יכניס אותם לחרדה.

איך מתמודדים עם חרדות?

פוגשים אותן. לא בורחים או נמנעים מהם, כך באופן הדרגתי מתמודדים ונחשפים לדבר שממנו חרדים. כמובן לא למצבים שהם באמת מסוכנים (שאז החרדה היא טובה) למשל, בזמן אזעקה להיכנס למקלט, אך מעבר לכך-ישנן שרשראות שלמות של פחדים שגוררים פחדים ושהם מיותרים לחלוטין.

למשל, לתת לילד לישון עם ההורים מחשש לאזעקה (או חושך, או חלומות רעים..) זה מעשה שמפחית חרדה לזמן קצר (ואולי נוח להורים..) אבל מלמד אותו שאכן יש ממה לפחד ובפעם הבאה הוא יפחד יותר…

מה שצריך לעזור לילד (ולעצמנו…) הוא להתמודד ולהביט לפחד בעיניים ואז מה קורה? הפחד נרגע. למשל, להיות עם הילד לזמן קצר בחדר וללמד אותו בהדרגה שלא קורה כלום (הרי אמא אמרה, אמא לא באמת נכנעת לפחדים שלי!) וכך הוא לומד להתמודד תוך זמן קצר מאוד עם הדבר שממנו פחד.

מה שחשוב הוא לסמוך עליו מבפנים, שהוא יתמודד… הילדים שלנו מנסים אותנו, הם ינסו להראות שהם מבועתים, ואנחנו כמעט ונרצה להיכנע למחשבה ש"מסכן, איך הוא פוחד,.. אולי האו באמת לא מסוגל?"… אבל כמה שאמא היא חזקה באמת, ולא מפחדת, זה עובר לילד שלה, הוא מרגיש שאמא משדרת לו: כן, אתה מסוגל, וזה אפשרי, אתה לא "ילד חרדתי כי אתה גר בדרום" ולא ילד פחדן ורגיש ועם קשיי קשב וטראומות שבגללן אתה לא מסוגל יותר… להיפך, אלא "ילד אמיץ שלומד להתמודד בגבורה עם אתגרים שילדים אחרים בגילך לא היו יכולים לדמיין" המהפך החשיבתי הזה לא מגיע ביום אחד, הוא דורש לפעמים ליווי מקצועי, כי לרוב אנחנו נכנעים לפחד של הילד בגלל הפחדים של עצמינו… אבל זה הכיוון ההתחלתי…

תזכרי שמה שאת תשדרי להם ותחשבי עליהם-זה מה שיעבור. את מפחדת? הם יפחדו. מותר לך לפחד, אבל גם ללמד את עצמך להתמודד עם הפחד, להרגיש אותו ולא לברוח ממנו (לא באמת מתים מפחד…לרוב גם לא מקורונה.. ) אחרי שמעזים להרגיש ולהרגיש עד הסוף, הרגש מתנקה ומרגישים הקלה, אבל כשבורחים ממנו החרדה גדלה וכך גם הילדים לומדים לברוח. כשבורחים מרגש, הוא הופך להיות מפלצתי כי המוח לומד מפעולת ההימנעות שאכן-יש ממה לפחד.

מה למעשה? אחרי שהרגשתי את מה שאני פוחדת ממנו, ולימדתי את הילדים שלי שזה בסדר לפחד?

לא לתת לפחד לנהל את המעשים שלי. מבחינה התנהגותית, למרות שיש חרדה מומלץ לעשות הפוך ממה שהחרדה אומרת.

לצערנו, הקורונה מכניסה אפקט הפוך-אנשים מגזימים והופכים לאובססיביים במידת החיטוי, ההימנעות והפחד מההדבקה וחשוב לזכור שככל שנוקטים ביותר פעולות-החרדה עולה. לכן צריך לשמוע להנחיות משרד הבריאות, אבל לא כדבר שאמור להרגיע חרדות אלא כאמצעי של ערבות הדדית ושל השתדלות חיונית.

את החרדה עצמה מותר לפגוש ומותר להסביר גם לילדים להסביר כפי יכולת ההבנה את המצב, להכניס הרבה אמונה שאנחנו מושגחים, שאנחנו בתהליך של גאולה בעולם ושאנחנו צריכים להישאר בבית כדי לסייע להפחתה של התחלואה בארץ. אנחנו מאמינים שזה מה שטוב לנו כרגע ואין לנו הרבה וודאות מה הולך להיות אבל יש לנו וודאות שהמהלך הזה הוא טוב עבורנו כיהודים מאמינים.

ומה באשר לסכנה אמיתית (למשל, כשיש ילד עם מערכת חיסונית חלשה וכיו"ב)?

גם שם, פשוט לפגוש את הפחד ולהכניס לשם את השם ולסמוך עליו שאנחנו בידיו ומה שיהיה-הוא טוב עבורנו

ומבחינה התנהגותית- לעודד כמה שפחות פעולות שיפחיתו חרדה לזמן קצר ויגדילו אותה לטווח הארוך. לגבי כל חרדה (חרדה מקהל, מעליות, ג'וקים או בכלל, מרגשות מסוימים..) אם החרדה אומרת : אל תרגישי/תסתירי מהילדים/תדברי הרבה/אל תדברי/תשטפי המון פעמים ידיים (בהגזמה)/אל תלכי למקומות ציבוריים/מעליות/ אל תאכלי במסעדות וכו'. תגידי לחרדה: חרדה יקרה, את היועצת הכי טובה לגבי מה לא לעשות. פשוט, מה שאת אומרת לי לעשות, אני עושה הפוך. תדברי? את שותקת! תשתקי? את מדברת! אל תרגישי? תרגישי! אל תעלי במעלית? תעלי! אל תלכי ליד כלבים (וגרוע מכך, תלמדי את הילדים לפחד מהם…) תלכי לידם! זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדה שרוצים להכחיד. אם לא? קחי בחשבון שהחרדה גדלה בכל פעם שאת שומעת לה…

מאחלת לך ולכל עמ"י בריאות הגוף והנפש,

ימים שקטים שלווים ורגועים

ואמונה שכל מה שקורה לנו הוא לטובתנו

חיבוק.

תמר מ.

tamarmoshe91@gmail.com

חשש מיום הדין הקרב

איך אפשר להגיע ליום הדין כשאני עדיין מתמודדת ללא הצלחה בנסיונות קשים, ואין בכוחי עדיין לעשות תשובה, משום שעוד לא הגעתי למקום הפנימי בלב שמאפשר זאת?? תשובה: שלום יקרה,מאז ששלחת

קרא עוד »

אלול ואנא אני באה?!

שלום הרב האמת שממש קשה לי אפילו לכתוב את הדברים. אני מרגיש ממש ריקנות ודווקא עכשיו באלול. תמיד כשרק הוא התקרב השתדלתי לשמוע הרצאות, להתחזק, להתקרב. והשנה משום מה?! ואני

קרא עוד »

יש לי פחות חשק לקיים את המצוות

שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש.  יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

יש לי פחד מוות!

ישיחנה שלום! רציתי לשתף…. אני בחורה בת 18 ואני סובלת מפחד נוראי שפוקד אותי רוב היום אני מתעוררת איתו והולכת לישון איתו פחד ממות. אני פשוט מפחדת מזה מאוד אני

קרא עוד »
אני שמן וזה מדכא אותי

אני שמן וזה מדכא אותי

שלום לכם מאוד נהנה לעקוב אחרי השאלות והתשובות המחכימות אשמח להתייעץ אתכם בנושא כאוב שלי. והוא נושא ההשמנה אני אנסח את זה הכי פשוט. יש לי כרס גדולה שמביישת אותי

קרא עוד »

קשיים בקשר עם הבת הקטנה שלי

שלום ותודה לאתר הנפלא. יש לנו בת בת 8, חכמה ומקסימה שמרווה אותנו נחת ב"ה. לאחרונה היא התחילה לומר שוב ושוב באוזננו: "אתם לא אוהבים אותי". יצויין שהבית שלנו לרוב,

קרא עוד »

אני אברך מוערך ונופל באינטרנט

שלום לאירגון ישיחנה הסיפור היה ככה לפני שנתיים נחשפתי לאינטרנט גרוע ומאז כל כמה זמן פעם אחד בשבוע פעם בחודש תלוי לפי הזמנים לכל מכשיר שיש לו אינטרנט כדי לצפות

קרא עוד »

חוששת על ההורים שלי

אני הבת הקטנה במשפחה והרוב כבר נשואים נשארתי עם אח שגדול ממני בכמעט 8 שנים והוא גם לא הרבה בבית ההורים שלי כבר מבוגרים ואני מאד מפחדת שיקרה להם משהו

קרא עוד »

יש לי פחות חשק לקיים את המצוות

שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש.  יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור

קרא עוד »

תפילה במניין באתר זום

בס"ד האם אפשר להגיד קדיש בתפילה במניין דרך אתר "זום"? תשובה: שלום וברכה,שאלה גדולה וחשובה שאלת. באופן עקרוני עמדת הפוסקים היא שצירוף למניין הוא באמצעות התכנסות פיזית למקום אחד ואין

קרא עוד »

אלול ואנא אני באה?!

שלום הרב האמת שממש קשה לי אפילו לכתוב את הדברים. אני מרגיש ממש ריקנות ודווקא עכשיו באלול. תמיד כשרק הוא התקרב השתדלתי לשמוע הרצאות, להתחזק, להתקרב. והשנה משום מה?! ואני

קרא עוד »
האם מדינת ישראל קמה בזכות השואה?

מדינת ישראל קמה בזכות השואה???

שלום, יש לי שאלה שמעיקה עליי מאוד מאוד במיוחד בימים אלו. אני מרגיש שזה חונק עליי, מונע ממני לחשוב ומעוות לי המון דברים שאני באמת יודע שאני מאמין בהם וסומך

קרא עוד »

חסרה לי שמחת חיים

שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט

קרא עוד »

יש דברים שקשים לי בציבור שלנו

יש נקודה שמאוד מפריעה לי. ראשית רציתי להודות לכם. על מה שפעם עניתם לי כאן תשובה מאוד חכמה.תודה.ועכשיו לענינינו: אני בן 30.גדלתי בבית של תורה במרכז ירושלים.חונכתי בתת וישיבות טובות.ובה

קרא עוד »

קשה לי מאד בישיבה בלימוד ובחברה

ישיחנה שלום! אני בחור בשיעור ב' בישיבה גדולה מוכרת, המעמד שלי בשיעור נמצא במקום די גבוה, ומשקיע המון המון זמן בלימוד ובשיעורים וכלפי חוץ נראה כאחד הבחורים הטובים ביותר בישיבה.

קרא עוד »

חשש מיום הדין הקרב

איך אפשר להגיע ליום הדין כשאני עדיין מתמודדת ללא הצלחה בנסיונות קשים, ואין בכוחי עדיין לעשות תשובה, משום שעוד לא הגעתי למקום הפנימי בלב שמאפשר זאת?? תשובה: שלום יקרה,מאז ששלחת

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן