חוששת על ההורים שלי

שאלה:

אני הבת הקטנה במשפחה והרוב כבר נשואים
נשארתי עם אח שגדול ממני בכמעט 8 שנים והוא גם לא הרבה בבית
ההורים שלי כבר מבוגרים ואני מאד מפחדת שיקרה להם משהו חס וחלילה
וכל פעם שהם יוצאים מהבית אני בלחץ שהם בסדר עד שהם חוזרים
אבל ביום יום אין לי כל כך קשר טוב איתם
ומאד קשה לי לשתף את אמא שלי בחיי היום יום..
אני טיפוס יחסית מופנם ואין לי הרבה חברות ואני גם מאד עצובה ואין לי חשק כמעט לכלום
אם אפשר בבקשה ליעץ לי מה אפשר לעשות כדי למנוע את הפחד
ואיך אני יכולה יותר לפתח את הקשר עם אמא שלי
אני מאד אשמח

תשובה

שלום לך נערה יקרה,
איזה יופי שאת פונה אלינו לישיחנה. זה מעיד שיש בך הרבה בגרות ומוכנות לשתף במה שעובר עלייך. וזה לא מובן מאליו!
קראתי את שאלתך וחשתי רצון חזק לחבק אותך… הבת הצעירה במשפחה, שמתגוררת עם אבא ואמא שכבר מזמן שכחו מה זה להיות נערה, ואולי עסוקים בדאגות גדולות של החיים- בעיות בריאות, הנכדים, ודברים שמעסיקים אנשים מבוגרים. האחים הנשואים כנראה עסוקים בחייהם וזה שמעלייך בישיבה ואולי אין הרבה הזדמנויות להיות בקשר. ואת, יקרה, כל כך מלאה. כל כך עשירה באהבה וברצון לקשר, כל כך אכפתית ודואגת למה שקורה אתם, וקצת תוהה איך ליצור את הדבר הנפלא הזה שנקרא קשר. אני מרגישה שיש הרבה בדידות בחיים שלך, ושאת רוצה להרגיש אחרת, יותר שייכת, יותר מחוברת ומחובקת. כן, יקרה, זה צורך בסיסי של כל בן אנוש, להרגיש אהוב, רצוי, שייך ומוערך. ומי הכתובת המתאימה יותר מההורים? כנראה שבבית שבו את גדלה יש קושי להתקרב, להיות מעורבים אחד בחיים של השני, וזה קצת משאיר אותך לבד. ולהיות לבד זה מאד מפחיד. גם פיזית כשההורים הולכים ואת נשארת, וגם רגשית. כי חלק מתחושת הביטחון שלנו היא שיש שם מישהו שמבין אותנו ורואה מה עובר עלינו. וזה קצת חסר…
אז שוב שולחת לך חיבוק חם ואמיץ, ורוצה להגיד לך יקרה שכן, מגיע לך. מגיע לך להרגיש שיש מי שחושב עלייך ודואג לך, שאת ראויה ליחס חם ואוהב, ושכן, יש סיכוי לרקום אט אט חוטים של קשר עם אנשים יקרים לנו, גם אם זה לא נוצר באופן טבעי, ומהסיבות שלהם הם לא מסוגלים לעשות זאת ולהעניק לך את מה שאת כל כך זקוקה לו ומגיע לך ביושר.
לגמרי מבינה את העצב וחוסר החשק שאת מתארת. כשאנחנו קשורים, שייכים ואהובים הנפש שלנו מתרוממת ומתמלאת שמחה. את בוודאי יכולה להיזכר ברגעים כאלו, עם האחים הנשואים, אולי עם האחיינים, אם יש. וכשאלו לא נוכחים בחיים מתעוררת תחושה של דאגה, עצב וחוסר חשק…
הבשורה הטובה היא שאפשר לייצר קצת, מהטוב הזה שאת מייחלת אליו. בתור ילדה קטנה, את לגמרי נתונה בתוך המערכת של אבא-אמא. עכשיו כשאת יותר בוגרת, ויכולה להתבונן על המתרחש מבחוץ, את יכולה גם להשפיע על מה שקורה. לא רק לחכות באופן פסיבי שיזכרו ממך ויחשבו עלייך, אלא ליזום מהלכים שייצרו את מה שאת צריכה.
האם את יכולה לנסות לחשוב באיזו דרך היית רוצה שהקשר עם אמא יתבטא? אולי יציאות משותפות, ארוחה, יותר שיתוף בחיים? אחרי שתגדירי לעצמך למה את מצפה, אפשר ליזום על זה שיחה עם אמא. אני יודעת שקל להגיד וקשה לבצע… עולים חששות ופחדים… איך היא תגיב… ואם היא לא תבין… ולמה בכלל זה התפקיד שלי…. אבל, פעמים רבות אנחנו רוצים וצריכים משהו ולצד השני בכלל אין מושג על כך! אולי אמא חושבת שאת זקוקה למרחק והיא מאפשרת לך אותו, אולי היא בכלל לא יודעת שבתה האהובה מעוניינת לחזק את הקשר!
כאמא לנערה בגילך אני יכולה להגיד לך שכל אמא תשמח לשמוע שבתה רוצה להיות אתה יותר בקשר. ואם יש לך כיווני מחשבה באיזה אופן זה יכול להתבטא- ההיענות תהיה מותאמת למה שאת צריכה. אפשר בשיחה, ואם זה קצת קשה אפשר לכתוב מכתב… למשל "אמא, הייתי רוצה שנחזק את הקשר בינינו, לשתף אותך יותר במה שאני מרגישה וקורה לי ושתשאלי אותי על החיים שלי\ שנצא ביחד למקומות מעניינים\ שנאפה ביחד… "
כל דבר שנראה לך שייתן לך תחושה של שייכות וקשר.
לא כתבת על אבא, אבל אולי גם אתו אפשר לחזק את הקשר- אולי דרך חברותא- לימוד משותף של פעם שבוע, או לצאת מידיי פעם לטבע שלושתכם יחד… הרבה פעמים הורים שמחים ומתרגשים לשמוע את הבת שלהם רוצה להתקרב והם בשמחה יבואו לקראתה.
רעיון נוסף שאפשר לחשוב עליו- הוא חיזוק הקשר עם מי שקל יותר. אולי אח או אחות נשואים שיש לך אתם יותר קרבה, ולשתף ברצון הזה. גם אחות נשואה ועסוקה תוכל לחשוב על הזדמנויות להיות יחד. אולי תזמין אתכם יותר לשבתות, אולי תבוא להתארח. הכלל הוא, לדבר. לבקש את מה שאנחנו צריכים ורוצים. להביע את הצורך שלנו בצורה נעימה ומכבדת, בדיוק כמו שכתבת לנו…
ואולי דרך עזרה שתגישי תרגישי יותר מחוברת ופחות בודדה? ביום שיש לכם פחות עומס לימודי, ואולי כעת כשהחופשה הגדולה בפתח, לבוא לאחות נשואה ולהציע עזרה בשמירה על אחיינים. זה יכול לתת לך טעם מתוק של משפחתיות ושייכות.
לגבי החברות בכיתה- כעת אנחנו בתקופה מאתגרת, זמני קורונה. אני מבינה שבאופי שלך את פחות מתורגלת ליצור קשרים ולתחזק אותם. אולי קצת חוששת, האם תהיי מקובלת, האם הניסיון להתקרב לא יסתיים בדחייה כואבת… זה לגמרי מובן. הרבה בנות בגילך מתמודדות עם השאלות האלו. החברה היא זירה מורכבת, לא פשוט להסתדר בה בגיל ההתבגרות, והרבה פעמים עצה של מישהו מנוסה יכולה לעזור. אם את מרגישה בנוח לשאול אחות נשואה איך היה לה בתור נערה, מה עזר לה ליצור קשרים חברתיים ומה כדאי לך לעשות. אולי לפנות ליועצת התיכון ולהתייעץ אתה איך להרחיב את המעגל החברתי. אם לא נעים לך אפשר גם לפנות ליועצת מבחוץ, ואפילו לבקש מאבא ואמא כמה שיחות ייעוץ כאלה, בקשר לחברות. אולי הם יסכימו לאפשר לך?
את יכולה לנסות גם "להתאמן" על הקשר הקיים עם החברה שיש לך- לנסות להתעניין בה, להתייחס לאירועים חשובים שקורים כמו מבחן- יום הולדת עם מתנה קטנה. זה לא תמיד קל לתת מה שאנחנו חסרים, זה דורש מאמץ ויציאה מהמחשבה על עצמנו ועל מה שאנחנו צריכים, אבל ברגע שאת מתניעה את גלגל הנתינה, השייכות והאכפתיות חוזרות אלייך ובגדול…. שווה לנסות ליזום מחוות קטנות, שלאט לאט יחזקו את מערכת הקשרים שלך ויעטפו אותך ברכות ובשייכות.
והעיקר, יקרה, שתרימי את הראש, ותדעי שאת בת יקרה של מלך, ומגיע לך להיות אהובה, שמחה ושייכת, ושיש ביכולתך להשפיע על המציאות ולהשיג די מהר את מה שאת צריכה.
מאחלת לך המון הצלחה, שוב חיבוק,
נחמי
nehamoros@gmail.com

האם מדינת ישראל קמה בזכות השואה?

מדינת ישראל קמה בזכות השואה???

שלום, יש לי שאלה שמעיקה עליי מאוד מאוד במיוחד בימים אלו. אני מרגיש שזה חונק עליי, מונע ממני לחשוב ומעוות לי המון דברים שאני באמת יודע שאני מאמין בהם וסומך

קרא עוד »

קושי גדול עם תפילות

אני בן 26 והחיים שלי מלאים חוויות ברוך השם. רוב הזמן אני עסוק ושמח. אני מתחיל עם זה כיוון שחשוב לי להדגיש שאני לא במצב של דיכאון, וזה הבעיה שלי.

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »

געגוע לבנות שלי

שלום. עוד מעט יהיו ארבע שנים מאז שנזרקתי מביתי ונאסר עלי להיפגש עם בנותי.. על אף הזמן שעובר, אני לא יכול להתנחם מהריחוק מארבע הילדות החמודות שלי ועל שאני לא

קרא עוד »
הילדה שלנו משקרת

הילדה שלנו משקרת

אנו שמים לב שבת הזקונים שלנו, בת 10, במקרים רבים אינה דוברת אמת. הילדה מבולגנת מאוד ולא דואגת לסביבתה, ותמיד כששואלים אותה האם היא עשתה דבר מסויים, היא טוענת שלא.

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

למה מתפללים על חולה שיתרפא?

  אם אנחנו מאמינים שהשם יתברך הוא רק טוב עושה לנו רק מה שבאמת טוב בשבילנו, אז למה בזמן שמישהו חולה חס וחלילה אנחנו מתפללים עליו? הרי לכאורה אם הקב"ה

קרא עוד »

הציבור שלנו אכן גומל חסדים?

שלום אני בחור ישיבה, ב"ה מאוד מרוצה ומחזיק מהמגזר שלנו, ומאוד מאמין בטוב ובעדינות הנפש שהתורה נותנת. יש לי שאלה שמאוד מקשה עלי, הרי אנחנו מלאים חסדים ב"ה, נותנים צדקה

קרא עוד »

הורים מבוגרים נובלים בגלל הקורונה

שלום ותודה על האפשרות להשיח אני בת בכורה להורים שסיימו לחתן וחוששים מאד מהקורונה, אינם מארחים ושוקעים בדעיכה גם מההסתגרות וגם מהעובדה ששלום הבית שלהם שגם ככה היה גרוע מחמיר

קרא עוד »

קשיים בקשר עם הבת הקטנה שלי

שלום ותודה לאתר הנפלא. יש לנו בת בת 8, חכמה ומקסימה שמרווה אותנו נחת ב"ה. לאחרונה היא התחילה לומר שוב ושוב באוזננו: "אתם לא אוהבים אותי". יצויין שהבית שלנו לרוב,

קרא עוד »
למה הקב"ה ברא ייסורים בעולם

למה הקב"ה ברא ייסורים?

שלום וברכה למרות כל הספרים ומאמרים ועלונים וכו וכו וכו שקראתי בנושא אמונה וקבלת יסורים וכו, אינני מצליח להשקיט שאלה שמנקרת בי קשות וגורמת לי קשיים אמיתיים בקיום מצות. אם

קרא עוד »
חשש מנערוון בתפילה ותחושה לא נעימה

לא מצליח להתחבר לתפילה

אני אברך בן 26, נשוי + 2, לומד תורה כל היום. כל זמן פנוי שיש לי מהאשה והילדים, אוטומטית אני נשאב ללימוד, זה מעניין אותי ומושך אותי, וברוך ה' כמעט

קרא עוד »

חסימה רגשית במהלך טיפול

שלום! דבר ראשון תודה רבה על האפשרות לקבל מענה בצורה דיסקרטית ומכבדת לפני כחודש התחלתי טיפול רגשי בעקבות אובדן שחוויתי לפני כחצי שנה אני טיפוס מופנם מאוד וכמעט שלא יוצא

קרא עוד »

חסרה לי שמחת חיים

שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט

קרא עוד »

אני לא מתחבר ללימוד הגמרא

אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים

קרא עוד »

חרדה מעבודה

הי אני אישה נשואה בת 26 ואמא לילד. אני לא עובדת כבר שנה ויש לי חרדה מטורפת כל פעם שיש הצעת עבודה. היו עבודות שהצלחתי ללכת יום אחד ועזבתי. ברב

קרא עוד »

בני מייחל למתיקות בלימודו

ללא ידיעתו של בני בן ה18 שמעתי אותו מתפלל ,הוא ממש בכה שאין לו מתיקות בלימוד ולמה לו חיים ,יצויין שבני צדיק גדול עבד ה' בכל מאודו,מאד כאב לי ,איך

קרא עוד »

יש לי פחות חשק לקיים את המצוות

שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש.  יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור

קרא עוד »

געגוע לבנות שלי

שלום. עוד מעט יהיו ארבע שנים מאז שנזרקתי מביתי ונאסר עלי להיפגש עם בנותי.. על אף הזמן שעובר, אני לא יכול להתנחם מהריחוק מארבע הילדות החמודות שלי ועל שאני לא

קרא עוד »

אני רווק מבוגר וקשה לי מאוד

הי לכם.. שאלה לי אליכם פשוטה אבל עם משקל כבד.. מה עושים בתקופת רווקות מתבגרת (27 וצפונה) בשביל לא להישבר ולא להישחק הן מבחינה רוחנית והן מבחינת זה שכבר יש

קרא עוד »

אין לי מטרה בחיים

אני חי לבד, ומשעמם לי, אני עובד כל היום. ונמאס לי מהשיגרה ומהכל בעצם. אני מרגיש מבוזבז כי אני יודע שיש לי הרבה מה למכור. אבל אין לי למי. הייתי

קרא עוד »

איך נפטרים מתלות באחרים ובסביבה?

שלום, מאז שהייתי קטנה אני רגילה שסובבים סביבי, קיבלתי מענה אדיב ומהיר ו"זכיתי" בעקבות כך לכינוי 'ילדת תפנוקים'. אך, הבעיה העיקרית שנוצרה זו התלות. תלות בהורים, תלות בחברה וכו'. אני

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן