אני טיפוס עצבני וזה הורס לי את החיים

שאלה:

רציתי לשאול אני בן אדם שכל היום עצבני שום דבר לא טוב לי
אני רק קצת נכנסת ללחץ ופשוט אין אותי לא כיף להיות לידי אני צועקת ולא נחמדה בכלל
אני מרגישה שזה משהו בלי שליטה ואני נכנסת כרגע לשדוכים ואלף פעמים חושבת לעצמי את לא יכולה להמשיך להיות ככה הוא יהיה מסכן כמו שההורים שלי מסכנים ואחיות שלי פשוט מפחדות ממני אני כמעט לא מצליחה להיות נחמדה אליהם וכשאני מצליחה הם מתרגשות ממש אז אני כל היום מביאה להם ממתקים וקונה להם דברים כדי לפצות אותם אבל לא נראה לי שזה זה וזה לא הדרך לקשר נורמלי איתם
גם אימא שלי מפחדת לשאול אותי אפילו סתם שאלות כי אני לא צפויה אני יכולה להיות שעה אחת הכי נחמדה שאפשר
ואח"כ להיות עצבנית בלי שום קשר ואני בעצמי לא יודעת למה זה יכול גם פתאום לבוא בלי שום התראה
אני מרגישה שאני חיבת לעשות עם זה משהו ואני לא יודעת מה אפשר לעשות זה לא נשמע לי חיים נורמאלים בכלל זה הורס לי את החיים וממלא אותם בנקיפות מצפון אני כל היום עסוקה בלהתעצבן ולהתחרט וכו'
תודה רבה רבה על הבמה ואשמח מאוד מאוד אם תוכלו לעזור לי אני מרגישה ממש נואשת


בס"ד

שלום לך,
את מתארת מציאות של עצבנות מתמדת וששום דבר לא טוב לך. את נהיית עצבנית בלי סיבה נראית לעין ובפתאומיות ומרגישה שאינך יכולה לשלוט בזה. את צועקת ולא נחמדה בכלל וזה מפחיד מאוד את הקרובים לך – הורייך ואחיותייך. כל ההתנהגות הזו ממלאת אותך ברגשי אשמה ואז את מתנדנדת בין התעצבנות לחרטה, בין צעקות על קרובייך לפיצוי שלהם.
פעמים רבות, כשיש קשיים בתקשורת עם אנשים אחרים ובמערכות יחסים, הנטייה של רובינו היא להאשים את האנשים שמסביבנו. אני מתפעלת ממך שאת לא עושה את זה. את לוקחת אחריות על התנהגותך ועל הקשרים שלך עם בני משפחתך. את מביאה באומץ ובכנות מקום אישי כואב. את מביטה קדימה וחושבת על שלב השידוכים שאת נכנסת אליו ורוצה לבנות את עצמך כדי שתגיעי לנישואין הכי מוכנה והכי כשירה לבנות מערכת יחסים בריאה ויפה. את רוצה בשבילך ובשביל בני משפחתך קשר נכון ומבינה שלהתפרץ ולהתעצבן ואחרי זה לפצות את ההורים והאחיות, זה לא הפיתרון. את מבקשת עזרה ומוכנה להתאמץ ולתקן. זוהי עמדת פתיחה מצויינת להתחלת תהליך לשינוי חזק ומשמעותי שייקח אותך, בעזרת השם, למקום חדש וטוב.
מדברייך רואים שאת מבינה שמערכת יחסים זהו דבר חשוב ומשמעותי שצריך להשקיע בו. חשוב לבנות קשר בטוח, יציב, נעים ונוח לכל מי שבתוך מערכת היחסים. את מבינה שפחד, לחץ, התנהגויות לא צפויות ולא עקביות, עצבנות וצעקות מזיקות לקשר ופוגעות בכולם.
מה עושים? איך משנים? איך יוצרים שינוי כזה שיישאר? איך מגיעים למקום הרצוי?
דבר ראשון, יש להגדיר את המקום הרצוי.
תמונת המטרה – תקחי לעצמך שעת שקט. תתמקמי לך במקום נעים שאת אוהבת עם מחברת וכלי כתיבה. תדמייני את עצמך, את רחל שאת רוצה להיות. רחל שבונה ומטפחת קשרים טובים, נעימים ויציבים עם ההורים, האחיות, הבעל העתידי. תנסי לצייר לעצמך תמונה חיה ונושמת. תראי את עצמך הכי מוחשי וחווייתי שאת יכולה. תכתבי לעצמך בכתיבה חופשית איך זה נראה – איך את? מי את? מה את מרגישה? מה את עושה? זוהי תמונת המטרה שלך שאליה את רוצה להגיע. תזכרי אותה.
עכשיו, כשבררת לעצמך את היעד בואי נראה איך מגיעים אליו.
יש כלל חשוב במערכת יחסים– מה שנמצא בתוך האדם (בראשו ובליבו) יוצא החוצה. אם לא טוב לך עם עצמך, ה'לא טוב' הזה יצא החוצה למי שמסביבך. אם מכווץ לך בלב, אם את לא מרוצה מעצמך או ממה שאת עושה בחיים, אם את נוטה לראות את מה שלא בסדר, את תהיי כעוסה, רגוזה ועצבנית וזה יצא החוצה על מי שקרוב לך, כמעט בלי שליטה.
לעומת זאת כשלאדם טוב גם לחברו טוב. למה?
כי הטוב שבתוכו רוצה להתפשט, להתרחב ולצאת החוצה לאחרים. כשיש לך יום טוב, כששמעת בשורה טובה, כשפרגנו לך בלימודים או בעבודה, כשהחמיאו לך, כשהלך לך טוב – הלב שלך מתמלא שמחה. את מרגישה טוב עם עצמך. את חושבת על עצמך דברים טובים. כל זה יוצא גם החוצה: את חושבת על מי שבקרבתך דברים טובים, את מפרגנת להם, את מחמיאה להם, את רוצה שיהיה להם טוב ומשמחת אותם.
את מתארת את עצמך כבן אדם עצבני וכותבת ששום דבר לא טוב לך. העצבנות שלך קשורה בקשר חזק וייתכן שגם נובעת מזה ששום דבר לא טוב לך, כדברייך. בואי תגלי איך לעשות לך חיים שבהם יהיה לך הרבה טוב. תמצאי לך עוד שעה שקטה ותחזרי למקום הנעים שאת אוהבת עם מחברת וכלי כתיבה ותעני לעצמך על השאלות הבאות:
מה משמח אותי?
מה אני אוהבת לעשות?
מה אני רוצה שיהיה בחיי?
מה הם הדברים החשובים לי?
מה אני צריכה?
מה מפריע לי?
מה מכווץ אותי?
מה מעצבן אותי?
תשאלי את עצמך עוד שאלות מעצמך. תהיי סקרנית כלפי עצמך. תהיי פתוחה לשמוע תשובות חדשות ואולי מפתיעות, מתוכך. תכתבי את הכל במחברת.
עכשיו תתחילי לגבש את החיים הכי טובים בשבילך, חיים טובים שיעשו טוב גם לסובבים אותך.
כלל נוסף בתהליכי שינוי – ידע הוא כוח. בהקשר שלנו, הגדלת המודעות העצמית שלך למה שקורה לך בגוף, בלב ובראש, חשובה להגדלת ההבנה שלך את עצמך ואת מה שקורה בתוכך. בהבנה הזו תשתמשי כדי לשנות ולהגיע ליעד שלך.
הקשבה לגוף – פיתוח ההקשבה שלך לגוף שלך תביא אותך לזיהוי מוקדם של חוסר נחת, של תחילת העצבנות שמביאה להתפרצות. אם למשל תזהי שלפני התפרצות עצבנית על קרובייך את מרגישה זעה בכפות הידיים או סומק בפנים או לחץ בלב או כל תופעה גופנית אחרת, יהיה לך מרווח זמן כלשהו שבו תוכלי לגייס כוחות ולהשתמש בשיטות הרגעה כדי למנוע את ההתפרצות. הזיהוי הגופני יהיה גם פתח להקשבה לרגשות שבך.
טיפים מהצד – שיטות הרגעה פשוטות אך יעילות:
• לספור עד 10 לפני שמגיבים
• לנשום 5 נשימות עמוקות
• להמשיך להקשיב למה שקורה בגוף
• לעזוב את השטח ולצאת לסיבוב
• להקשיב ללב (הסעיף הבא)
הקשבה ללב – כשהגוף מאותת לך על ידי סימנים שונים שההתפרצות מתקרבת, תשאלי את עצמך: "מה אני מרגישה עכשיו?" כך תלמדי מה נמצא על ליבך לפני הסערה. אם את מרגישה כעס, תוכלי להתעניין עוד ולשאול את עצמך: "מה עוד אני מרגישה?" הרגשות האלו הם פתח לזיהוי המחשבות שמעוררות אותם. בנוסף לכך, עצם ההכרה ברגש ומתן אפשרות לעצמך להרגיש אותו מרגיעה ומורידה את עוצמת הרגש הלא נעים וכך גם ממתנת את ההתפרצות.
הקשבה לראש – הרגשות שעלו ושזיהית הם פתח לזיהוי המחשבות שהעלו אותם. זהו המפתח העיקרי לשינוי. תמשיכי לשאול את עצמך: "למה אני מרגישה לחץ? מה מאיים עלי?" וכד'. כך יעלו לך מחשבות פנימיות שמנהלות אותך. חשוב לרשום אותם ולהתבונן בהם. האם הם נכונות? האם הם מקדמות? אילו מחשבות אחרות כדאי לך לחשוב כדי שתגיעי למקום הרצוי לך?
תרשמי גם את המחשבות הרצויות והמקדמות. העבודה בזמן אמת, רגע לפני ההתפרצות, היא לזהות את המחשבות המעכבות והמזיקות ולהחליף אותן במחשבות המועילות והמקדמות שרשמת. זה פלא לראות איך מחשבה נכונה ומקדמת שתצליחי לחשוב, רגע לפני ההתפרצות, תשנה את המציאות למיתון ההתפרצות ובהמשך לביטולה. זוהי עבודה מתמשכת שדורשת התמדה ונחישות. שינוי של מידות לוקח זמן ודורש סבלנות וסובלנות לכשלונות שהם חלק מתהליך ההתקדמות. אל תתייאשי. לאט אבל בטוח תראי את השינוי. על העבודה ההדרגתית הזו את מקבלת שכר וסיוע מהשם גם בגלל התוצאה הטובה שתגיעי אליה וגם בגלל שהמאמץ שלך יקר בעיני השם ומביא לך סיעתא דשמיא ענקית.
נקודה חשובה נוספת, לגבי ההתנדנדות שלך בין עצבנות מתפרצת לבין נחמדות מפצה: את נכנסת לתהליך רציני של שינוי מתמשך. חשוב שתהיי סבלנית כלפי עצמך. חשוב שתספרי למשפחה על השינוי שאת מתחילה ותבקשי מהם התחשבות ושיתוף פעולה. היות ונפילות הן חלק מהתהליך, כשאת נופלת ומתפרצת – תעשי תשובה. זה מאוד פשוט – חרטה, וידוי (מול השם), בקשת סליחה ממי שפגעת בו, עזיבת ההתנהגות המזיקה, תפילה להשם שיעזור לך בפעם הבאה. גם אם זה יקרה עוד פעמים, אל תתייאשי. כל פעם תקומי מחדש בדרך הזו ותחזקי את עצמך שמרגע שחזרת בתשובה את טהורה ונקייה מול השם. מול בני המשפחה, תחליפי התנהגויות מפצות בפיתוח קשר אמיתי של שיתוף, שיחה, התעניינות כנה בהם ועזרה הדדית.
תקראי ספרים שאת מתחברת אליהם שמדברים על עבודת המידות ותחפשי חיזוקים מחברות, מהמשפחה וממקומות נוספים וטובים שזמינים לך. מי שדבק במשימה מצליח.
בטוחה שתצליחי
פנינה

רוצה לדעת לכעוס

גדלתי בבית עם הרבה לחץ, מתח וכעס. בתור ילדה הייתי נבהלת, נלחצת, משתתקת וננעלת בתוך עצמי. היום אני מרגישה שאני לא יודעת לכעוס. אני ממש מפחדת לכעוס, מפחדת לתת לזה

קרא עוד »

קשיים בקשר עם הבת הקטנה שלי

שלום ותודה לאתר הנפלא. יש לנו בת בת 8, חכמה ומקסימה שמרווה אותנו נחת ב"ה. לאחרונה היא התחילה לומר שוב ושוב באוזננו: "אתם לא אוהבים אותי". יצויין שהבית שלנו לרוב,

קרא עוד »

יש לי קושי להביע את רגשותי

אני אברך בן 20, יש לי קושי גדול להביע את רגשותי, אני מרגיש מעין חסימה כזאת בכל פעם שאני רוצה לבטא את עצמי בפני אנשים אשתי וכל מי שלא יהיה,

קרא עוד »

מה המעלה בנישואין עם אברך?

שלום הרב. מדוע ישנה חשיבות ומעלה להתחתן עם בן תורה? וכן מה הטעם שלומדים תורה? הרי מה יעזור ללמוד "שור שנגח…" אם אין לי שור? זה רק דוגמא. אני אשמח

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

האם מדינת ישראל קמה בזכות השואה?

מדינת ישראל קמה בזכות השואה???

שלום, יש לי שאלה שמעיקה עליי מאוד מאוד במיוחד בימים אלו. אני מרגיש שזה חונק עליי, מונע ממני לחשוב ומעוות לי המון דברים שאני באמת יודע שאני מאמין בהם וסומך

קרא עוד »
אני שמן וזה מדכא אותי

אני שמן וזה מדכא אותי

שלום לכם מאוד נהנה לעקוב אחרי השאלות והתשובות המחכימות אשמח להתייעץ אתכם בנושא כאוב שלי. והוא נושא ההשמנה אני אנסח את זה הכי פשוט. יש לי כרס גדולה שמביישת אותי

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »
מאשימה את עצמי כשאני עצובה

אין לי כוח כבר לכלום

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי, אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד. פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על

קרא עוד »

רוצה לבכות ולא מצליחה

אני לא מצליחה לבכות. איך בוכים? זה לא שעברתי דברים מדי קשים רק שאני תמיד אומרת שאח"כ אני יבכה ובסוף זה אף פעם לא קורה. אשמח אם תסבירו לי איך

קרא עוד »

קשיים בקשר עם הבת הקטנה שלי

שלום ותודה לאתר הנפלא. יש לנו בת בת 8, חכמה ומקסימה שמרווה אותנו נחת ב"ה. לאחרונה היא התחילה לומר שוב ושוב באוזננו: "אתם לא אוהבים אותי". יצויין שהבית שלנו לרוב,

קרא עוד »
איך לעודד לאהבת תורה

איך לעודד לאהבת תורה

בני, תלמיד כיתה ו' הוא ילד עדין ורגיש, אוהב לעזור בבית ולוקח אחריות. תמיד הוא הצטיין בלמודים כשהוא למד משנה הוא ידע את כל המשניות בע"פ עם הסבר לפרטי פרטים.

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »

תפילה במניין באתר זום

בס"ד האם אפשר להגיד קדיש בתפילה במניין דרך אתר "זום"? תשובה: שלום וברכה,שאלה גדולה וחשובה שאלת. באופן עקרוני עמדת הפוסקים היא שצירוף למניין הוא באמצעות התכנסות פיזית למקום אחד ואין

קרא עוד »

אלול ואנא אני באה?!

שלום הרב האמת שממש קשה לי אפילו לכתוב את הדברים. אני מרגיש ממש ריקנות ודווקא עכשיו באלול. תמיד כשרק הוא התקרב השתדלתי לשמוע הרצאות, להתחזק, להתקרב. והשנה משום מה?! ואני

קרא עוד »

הציבור שלנו אכן גומל חסדים?

שלום אני בחור ישיבה, ב"ה מאוד מרוצה ומחזיק מהמגזר שלנו, ומאוד מאמין בטוב ובעדינות הנפש שהתורה נותנת. יש לי שאלה שמאוד מקשה עלי, הרי אנחנו מלאים חסדים ב"ה, נותנים צדקה

קרא עוד »

מתקשה להתחבר לתפילה

כול הזמן אומרים לי להתפלל ולקום בזמן ולא לאחר, וקשה לי מאוד. אני מתפלל כמובן אבל לא כל כך מתחבר לתפילה.  ולא רק זה אלא אני צריך לקום כול יום בשעה

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן