שלום, התחלתי להיפגש לפני מספר חודשים, נפגשתי כבר עם כמה בחורות. ההצעה שעומדת כרגע על הפרק נשמעת ממש טוב מכל הבחינות, הבעיה היא שאני לא אהבתי בכלל את התמונה של הבחורה. כאילו, היא בוודאי חמודה, ואין לי ספק שיהיו בחורים שהיא תמצא חן בעיניהם, אבל בעיני היא פשוט לא מוצאת חן בכלל. היא לא מכוערת, פשוט לא אוהב את המראה. לא ניטרלי לגבי המראה – לא אוהב. אני מרגיש מטומטם שאני עושה כזה סיפור מהנראות, כשאני יודע שהיו בחורות שפגשתי שמאוד מצא חן בעיני המראה שלהן, אבל גיליתי מהר מאוד שאין לי שום עניין באופי שלהן ובעולם הפנימי שלהן.
האם יש סיכוי שהמראה שלה ימצא חן בעיני במהלך הפגישות, או שאני סתם מבזבז את הזמן שלי ושלה? האם יש דרך שבה אני אצליח להמעיט את החשיבות שאני מייחס למראה, חרף העובדה שהשכל שלי כל הזמן מסרב לתת לזה משקל, בטח כשלא מדובר בבחורה מכוערת בשום פנים ואופן.
שלום בחור יקר
חילקת את שאלתך לשתים. א. ספציפית על ההצעה המדוברת כעת שראית תמונה. ב. על כל ענין המראה בשידוכים היאך זה יושב אצלך בראש והאם תוכל לייחס לזה משקל אחר.
ונחלק את התשובה לשניים.
ראשית על הנושא העומד על סדר היום קרי הההצעה המדוברת/הבחורה מהתמונה[1].
השאלה הזו נכונה ולא נכונה. כלומר, לדעתי הרבה פעמים תמונה לא משקפת שום דבר, וכדאי ללכת לפגוש, אלא מה, שאם ירד אחרי פגישה אחת מאותה סיבה שכבר ראית בתמונה זה יהיה מאוד מאכזב. לכן, בזבוז זמן זה לא נראה לי, אבל תבוא בגישה שאתה מגיע כי תמונה לא משקפת מציאות, והיה והיא כן שיקפה את המציאות לא בזבזת את הזמן אלא נתת אפשרות לזה שתמונה היא לא כל המציאות. (אם זה ממש חד משמעי לך בתמונה אז אולי אין ענין ללכת, אבל מזה ששלחת שאלה זה לא נראה כזה חד משמעי).
ולנושא השני בשאלה, שיתכן ואף השאלה הראשונה תושפע ממנו.
אתה מתאר פער בין החשיבות שאתה מייחס למראה לבין השכל שמסרב לתת לזה משקל.
פער בין בזבוז זמן להיפגש לבין אני מרגיש מטומטם שאני עושה כזה סיפור מהנראות.
ננסה לגשר על הפער.
אני רוצה לשאול שאלה על הטיעון שהבאת.
כתבת שאינך רוצה להוריד את הבחורה על הנראות בתמונה, "כי היו בחורות שפגשתי שמאוד מצא חן בעיני המראה שלהן, אבל גיליתי מהר מאוד שאין לי שום עניין באופי שלהן ובעולם הפנימי שלהן.".
ולכאו' זה מקרה בדיוק הפוך, אתה גילית שחשוב לך גם עולם פנימי ואופי ולא רק מראה. אבל מי אמר שמראה לא חשוב לך בכלל… לזה אין הוכחה בדבריך.
אולי חשוב לך 2 דברים. גם מראה וגם אופי/עולם פנימי/ערכים או כל מה שתבחר עוד שמעניין אותך.
למה זה קיצוני או זה או זה. או שמעניין אותי רק מראה והייתי מוכן להתחתן בכל מחיר. או שמעניין אותי רק עולם פנימי ואז אני מוכן להיפגש עם כל בחורה ולא מעניין אותי תמונה בכלל ומרגיש מטומטם שבכלל הנושא מעסיק אותי.
למה זה נראה לך סתירה כזו שאי אפשר להכיל את 2 הרצונות האלו.
מתוך הראיה הזו שלך עולה שוב פעם הפער הגדול שיש בין השכל המאוזן ליצר של המראה.
נראה לי שכאשר 2 התפיסות הללו נמצאות במלחמה כזו, יהיה קשה ליישב את ההדורים. כביכול אתה צריך להחליט בין ללכת עם השכל ולהתחתן, או ללכת עם העיניים ולהתחתן.
אבל אגלה לך סוד, שהעיניים והשכל נמצאים באותו ראש.
כתוב 'אסור לאדם שיקדש אשה עד שיראנה'.
צריך לדעת מה התפקיד והמיקום של כל דבר. כאשר הערכים הם הנושא לכאו' אין מקום לנראות אבל כאשר הנראות היא הנושא אז מה הקשר ערכים. זה נכון. זה מורכב. זה מרתק. ככה ה' ברא.
בכל דבר בבריאה יש דברים עם תוכן ועם מעטפת, למשל, רכב שנוסע מהר ויש לו מושבים נוחים מאוד. מה הרכב? המנוע או המושבים? או אולי בכלל מערכת השמיעה.
זוגיות זה הביחד של הזוג שנובע מהרבה פרטים שמתהוים להיות אחד. וזה קורה לאט לאט יום אחר יום. ובשביל זה יש הרבה אפשרויות של חיבור.
אתן לך דוגמא מעולם אחר לגמרי, עולם המוזיקה.
אם הייתי אוהב רק מוזיקה וצלילים, לא משנה מה היו המילים הייתי אוהב ומתחבר. אבל כיון שאני איש תוכן חשוב לי מאוד מה המילים. אך מילים לבד הם לא שירה[2].
אז מוזיקה זה להלביש על תוכן שאני מחובר מנגינה. והפעולה נוצרת. התוכן מקבל נופך של רגש יפה. וממנגינה נטולת משמעות (יש מושג של ניגונים ואכמ"ל) ומילים שחיפשו חיות קיבלתי שיר.
מה זה השיר? המנגינה או המילים.
לשכל היצר נראה הזוי וקצת מטומטם, ואת היצר כלל לא מעניין שכל.
אבל האמת היא שיש מטרה לשמה מתחתנים, והשכל יודע אותו, והיצר נותן לו מנגינה או רצון וכדו'.
יש אפשרות להעמיק בזה עוד הרבה.
אך תן לחכם ויחכם עוד. בחכמתך כי רבה (משאלת חכם ששאלת), תדע איך לנסח את המיקום של כל אחד מן הכוחות בנפשך.
שמעון
[1] [דרך אגב במאמר המוסגר, האירוע הזה של חתונה זה תהליך מדהים. בהתחלה היא הצעה (כלומר – אבא שלה נותן כך וכך, היא עובדת שם, ומרויחה סכום כזה, וגרה שם). אח"כ היא תמונה (היא נהפכת להיות משהו אמיתי, משהו שאוהב דברים, מצחיק אותו דברים וכו'). ואח"כ היא ארוסה (עדיין על אותו רעיון בערך), ואז היא אשה (ופה קורה הדבר האמיתי, בעלה צריך לדאוג לכל מחסורה ויותר מכך. הוא צריך לתת לה…. לא לקחת ממנה…. אבל בל נקדים את המאוחר].
[1] פעם יצא שיר על המילים אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה. לפי המנגינה ההיא השיר הלך כולו עד המילים האחרונות "ותלמוד תורה כנגד כולם". במנגינה לא שמים לב שחסר משהו. אבל מי שאומר כל בוקר את התוכן לא יכול לפספס את המסר הטמון פה 'ותלמוד תורה כנגד כולם'. מבחינתי (שאהבתי מאוד את המנגינה) השיר נכשל, הוא לא הביא את הטקסט הנכון והמשמעותי. (הגם שהשיר לא היה טעות כי גם זה נכון).
[1] [דרך אגב במאמר המוסגר, האירוע הזה של חתונה זה תהליך מדהים. בהתחלה היא הצעה (כלומר – אבא שלה נותן כך וכך, היא עובדת שם, ומרויחה סכום כזה, וגרה שם). אח"כ היא תמונה (היא נהפכת להיות משהו אמיתי, משהו שאוהב דברים, מצחיק אותו דברים וכו'). ואח"כ היא ארוסה (עדיין על אותו רעיון בערך), ואז היא אשה (ופה קורה הדבר האמיתי, בעלה צריך לדאוג לכל מחסורה ויותר מכך. הוא צריך לתת לה…. לא לקחת ממנה…. אבל בל נקדים את המאוחר].
[2] פעם יצא שיר על המילים אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה. לפי המנגינה ההיא השיר הלך כולו עד המילים האחרונות "ותלמוד תורה כנגד כולם". במנגינה לא שמים לב שחסר משהו. אבל מי שאומר כל בוקר את התוכן לא יכול לפספס את המסר הטמון פה 'ותלמוד תורה כנגד כולם'. מבחינתי (שאהבתי מאוד את המנגינה) השיר נכשל, הוא לא הביא את הטקסט הנכון והמשמעותי. (הגם שהשיר לא היה טעות כי גם זה נכון).
