קודם כל תודה רבה לכם על המיזם האדיר הזה….
אני בחורה צעירה שמתחילה עכשיו את תקופת השידוכים בתקווה שהיא תגמר מהר בעז"ה, אבל תכלס לבנתיים כל הצעה שעולה אני מאוד מסוקרנת ושואלת את אמא שלי לפרטי פרטים והיא מספרת לי מפני שהיא יודעת שאני סקרנית מטבעי ולא אוהבת הפתעות… בשורה תחתונה זה לא טוב לי מפני שזה אומר שכל הצעה שרק עלתה אני כבר מתחילה להתרגש… לפני שבדקנו האם זה רלוונטי בכלל….
ניסיתי לומר לאמא שלי שלא תגיד לי כלום אבל שתינו לא מצליחות לעמוד בזה…( אני בכורה כך שאמא שלי ממש קרובה אלי ואין שום סודות בינינו..) ותכלס גם עם אמא שלי ממש תשתדל אני ישאל אותה אם יש משהו על הפרק וכו'.
אני אתן דוגמא: בהצעה הראשונה שעלתה אמא שלי מיד באה אלי וסיפרה לי על הבחור והמשפחה שלו וזה הגיע כמעט לשלב מעשי ובסוף ירד, זה היה לי קשה… אח"כ אמא שלי אמרה לי שהיא סיפרה לי עליו בגלל שהיא ידעה שאם היא לא היתה אומרת אני לא הייתי מרוצה… וזה נכון!!!
תכלס, מה עושים???
תשובה
שואלת יקרה
קודם כל ברכות למעמד החדש, "בחורה בשידוכים".
בעצם הכניסה לסטטוס החדש היא כניסה למגרש של הגדולים. עד היום הדיונים היו על העתיד והנה העתיד בעצמו כבר כאן. את שותפה לשיחות חשאיות שנערכות לרוב בשקט בין ההורים ודעתך כבדת משקל, קובעת ונשמעת בכובד ראש.
אחד המאפיינים של בגרות היא היכולת לדחות סיפוקים.
ילד קטן אינו מסוגל לדחות בעצמו סיפוקים והמבוגרים עושים את העבודה במקומו. הוא אינו מסוגל לחשב עייפות ושעות שינה ולכן אמא שלו אחראית שילך לישון.
בעוד אישה תדע לסגור ספר מעניין וללכת לישון כי היא יודעת שבעוד כמה שעות היא אמורה לקום ולהתחיל סדר יום והעייפות שתיגרם לה אינה שווה את ההנאה הרגעית הזו.
כל ימינו אנו שוקלים ומקבלים החלטות של ויתור הנאה זמנית למול הצלחה עתידית. בעצם זוהי מהותה גם של העבודה הרוחנית. תימנעי מלספר לשון הרע מעניין ותזכי תמורת הויתור הזה לאור הגנוז.(וגם לחיים טובים יותר ללא בחישה בחיי הזולת)
אבל תחום העבודה הזו לחלוטין אינו רק רוחני. הפיתוי מול שוקולד שיגרור בעקבותיו פצעונים ועודף משקל, שטיפת כלים מיד אחרי הארוחה שימנע לכלוך במטבח וקרצוף לכלוך ישן ועוד ועוד.
לא תמיד אנחנו מצליחים לקבל החלטות מושכלות ובוגרות, גם כאנשים בוגרים אנחנו מועדים. זה בסדר, הגיוני ואנושי. כל עוד אנחנו בדרך הנכונה, וכל עוד אנחנו יודעים שאנחנו צריכים ויכולים לוותר על כיף רגעי בשביל משהו שווה יותר.
וזוהי גם הכנה מצוינת לחיי נישואים. בשביל להשיג אושר וזוגיות טובה צריך לפעמים להתגבר על רצונות זמניים, על דברים של כאן ועכשיו ותמורתם לקבל בהמשך זוגיות יציבה, קשר חם ובריא.
והנה את מתאמנת כבר בתוך השטח החי. קפצת למים. יש הצעות, את יכולה לקבל עליהן את כל הפרטים וזה מעניין אותך, אבל את נבונה מספיק כדי לחוש שזה בעצם לא עושה לך טוב.
בואי יקרה ותנסי להגיד לעצמך לא, לא כי מבוגרים אמרו לך אלא כי את המבוגר האחראי. ולכן שווה לך לוותר עכשיו על עונג רגעי של התמצאות בפרטים בשביל שלוות הנפש שלך שיקרה לך יותר.
אבל גם אחרי שתסנני מה את רוצה לשמוע ומה לא. השאלה שלך עדיין עומדת. כי תהינה הצעות שתתקדמנה לפגישות. לא תמיד מתארסים עם הבחור הראשון איתו נפגשים…
אולי זו הסיבה שלא התחלנו שידוכים בבת מצוה… שנות ההתבגרות נתנו לך כלים, נתנו לך יכולות בתוך מהומה פנימית ורגשית, להרים מעליה את הראש.
מותר 'לפנטז', זה מצוין לדמיין, אבל לזכור שמדובר בדמיונות. הגיוני שפגישה ראשונה עם בחור תסעיר מאד, תרגש ותבלבל. הגיוני שכך. אל תיבהלי מזה.
בעצם פגישות הן מערכת הכרות ראשונית שתפקידה לברר את דעתי ותחושותיי לגבי המועמד. אי אפשר להישאר אדישים מול תפקיד שכזה.
לפעמים מה שנראה לי מושך כל כך יקבל תשובה צוננת ולעיתים מה שהיה נראה לי כל כך לא מתאים יקבל תשובה נלהבת מהבחור.
תקבלי את הבלבול הפנימי, הוא מתבקש. אבל את תצליחי להכיל אותו רק כאשר תדעי לשים לו את הגבול. עם ההתרגשות, עם הבלבול, האכזבה ולעיתים גם תחושת העלבון – להמשיך בסדר היום הרגיל.
לא לתת למערבולת לנהל אותי אלא לחוש אותה ולחיות אותה כשאני מנהלת אותה.
אולי זה גם הזמן להתאמן בתחושת שווי עצמי שאינו תלוי אישורים.
ההסכמה לפגישה נוספת של בחור כמו גם הסירוב שלו אינם קובעים את שוויך!
אם תצליחי לזכור את זה ולהפנים את השווי שלך שהוא אבסולוטי אז רק בשביל הרווח הזה היתה התקופה הזו שווה.
והרשי לי לספר לך שמאד התפעלתי לקרוא על הקשר הקרוב בינך לבין אמך. קשר קרוב וחם בין אמא לבת הוא מתנה נפלאה שערכה לא יסולא בפז!
המוני הצלחות, ושהתקופה הזו תעבור לך בקלות ובקרוב ממש השאלה כבר לא תהיה רלוונטית 🙂
שרה
