התפללתי על דבר שחשוב לי מאד ולא קיבלתי אותו

שאלה:

שלום לכם
רציתי לשתף וגם לשאול…
התפללתי על משהו ספציפי שהיה לי מאוד חשוב לי וממש רציתי לקבל בזה זה משהו שזה דיי נדיר לזכות ולכן התפללתי הרבה באמת אני בחורה שמאמינה באלוקים ובתפילות השקעתי הרבה על זה
ובסופו של דבר לא קיבלתי את זה…. וזה לא משהו שאוכל לקבל כי זה פעם בחיים בעז"ה
ואחרי שקלטתי שלא קיבלתי אני ממש נשברתי אני לא מבינה למה אלוקים לא נתן לי את זה זה באמת משהו שחשוב לי ככה אני מרגישה ואני כאילו חטפתי סטירה ללחי מרגישה שאלוקים לא שומע לתפילות שלי בפרט שהאמנתי באמונה שלמה שאלוקים כל יכול ובאמת הוא יכול לתת לי את זה כי תמיד לימדו אותי שדברים שחשובים לבן אדם אלוקים נותן בפרט שהתפללתי הרבה
עכשיו יש לי עוד משהו שאני ממש רוצה לקבל ופתאום אין לי אמונה כאילו אני חושבת לעצמי האם יש
סיכוי שאוכל לקבל את זה גם אם אתפלל הרבה?!!! כי גם לדבר הראשון התפללתי הרבה ולא קיבלתי…
מתעוררת בי השאלות האם התפילות שלי שוות ולמה אלוקים שהוא כל יכול לא נתן לי משהו שממש רציתי אשמח לחיזוק לשמוע חיזוק באמונה תודה רבה (אגב בעבר פניתי אליכם וממש עזר לי מה שהגבתם לי אין לי מושג מי עומד מאחורי זה אבל ברור לי שאתם אנשים נפלאים וטובים ה' ישלם שכרכם)

שואלת יקרה מאוד
אני שומעת את ההד של הסטירה עד אלי הביתה.
אם היינו נראים בחוץ כמו שאנחנו מרגישים עמוק בפנים-
אז אפילו כנראה הייתי רואה לחי אדומה ובוהקת מרוב כאב 😫.

לא כתבת על מה התפללת,
אני רק מבינה שזה על משהו משמעותי מאוד מאוד, אולי אפילו לכל החיים

ולפני כל דבר אני רוצה להגיד לך קודם כל שכל ההצפה הרגשית הזו היא נורמלית מאוד מאוד.
ברגע שזה זהו זה לכל החיים, נתונים שמרגיש שהם בלתי ניתנים לשינוי
הבלבול הוא גדול, כפול ומכופל.
זה לא סתם שרצית גלידת שוקו וקיבלת גלידה מוקה
החוויה שקיבלת משהו אחר ממה שרצית ואת הולכת לאכול אותו עוד הרבה זמן
יש לה סגולה להוציא דברים מפרופורציה
עד לחוויה של חוסר אונים עמוק- שמעצים את הקושי עד למקום בלתי ניתן להכלה

אז זהו. קודם כל קחי נשימה
יש דברים שיכולים להפריע נוראות ואחרי שמתרגלים ונרגעים מההלם של "זהו זה לכל החיים"
זה מקבל פרופורציה עד נשכח לחלוטין.

ולעצם השאלה-
חשוב שתדעי שהשאלה שלך דווקא באה ממקום מאמין ובוטח מאוד
כלומר-
את מאמינה שה' הוא כל יכול
את מאמינה שהוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים
ושהוא שומע תפילת כל פה

ודווקא לכן מרגישה (כמעט) נטושה מלגלות שדוקא על מה שכל כך התפללת
לא קיבלת! ואולי אפילו קצת הפוך.

אני רוצה לגלות לך אבל סעיף נוסף חשוב מאוד
שבלעדיו באמת אי אפשר לבטוח בה':
ה' יודע טוב ממני מה טוב לי.
וזה מה שהוא יעשה לי. ורק את זה.
גם אם אתחנן ואצעק ואפילו אתעצבן ואשאל אותו למה מיליון פעמים.

למה זה דומה?
שבוע שעבר הילד שלי בן החמש החליט שהוא רוצה לנסוע באופנים הגדולות שלנו
זה אופניים של ילד בן 10. כן? המושב מגיע לו עד החזה בערך:)

הוא איכשהו הצליח לעלות ולייצב את עצמו ולעשות סיבובים בחצר הבית
ועכשיו הוא רצה ללכת ולעשות סיבובים בכל השכונה.

נראה לך שהסכמתי לו?
ברור שלא.

הוא לא הצליח להבין:
"אבל אני יודע! אני יכול!! אני לא אתקע באנשים! אני לא אפול אף פעם!!

ובשלב הבא: "אמא, בכלל לא אכפת לך שהאופנים שלי הם כאלו קטנות ולא כיפיות!!
את לא רוצה לשמח אותי!! למה תמיד את מלמדת אותנו שחשוב לשמח את החבר?
את בעצמך!! לא משמחת אותי!!

בקיצור, לא אלאה אותך בתוכן הצרחות של העקשן החמוד הזה
אבל הוא בשום פנים ואופן לא יכול היה להבין איך משהו שגורם לו כזה שמחה
ככה אמא לא מפרגנת לו. נשגב מבינתו.

אנחנו לא שונים
כולנו בני אדם, היכולת שלנו לראות את התמונה המלאה מהעיניים של מלך העולם,
היא אפסית עד לא קיימת.

נכון, בעיני בשר שלנו זה נראה מאכזב מאוד
ביקשתי- ולא קיבלתי. למה? מה הבעיה שלך לתת לי כל טוב שבעולם??

האם את רוצה שמי שמנהל את העולם יעשה רק כרצונך? או שהוא יחשוב על טובתך האמיתית?
אולי המציאות כפי שהיא נראית עכשיו היא היא התוצאה של התפילות הרבות שלך?

אולי באמת נגזר עליך דברים אחרים לגמרי
וה' ראה את תחינתך ובקשתך והחליט לפנק אותך על אמת
במציאות שיהיה לך בה הכי טוב בעולם (אם רק תחליטי בראש ובראשונה להסתכל עליה כך)?

כמו מורה דרך שיודע איפה הוא היעד ואיך מגיעים אליו
ולכן לא מקשיב תמיד לבקשות של המטיילים: "כאן יפה יותר!! כאן נוח יותר לטפס!!"

ככה ה' מנווט את חיינו לייעוד האמיתי לשמו באנו לעולם
גם אם אנחנו לא מבינים או רואים בעיניים איך זה, ודווקא זה מה שיביא אותנו ליעד.

אני בטוחה שעם הזמן, תראי את המעלות הגדולות במציאות שלך
ויישקעו המצוקה והאכזבה.

ואולי פעם הבאה כשתרצי משהו גדול מאוד
ותחליטי להתפלל ולהוריד עליך שפע
תתפללי ממקום של "אני רוצה! מאוד!
אבל אתה תעשה לי כטוב בעיניך, כי אתה רוצה רק את טובתי,
אפילו יותר ממני"

וככה לא תרגישי שקיבלת חלילה סטירת לחי
אלא חיבוק גדול
ממי שאוהב אותך הכי בעולם.

אז בינתיים-
קחי חיבוק גם ממני:)

חיה

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

שאיפות גבוהות בלימוד תורה

כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון. למדתי גם כי רציתי

קרא עוד »

אני צריכה לחשוש מהקפידה של אבי?

אני בחורה בת28 , חרדית ב"ה, רווקה. אני הבכורה במשפחה של שבעה ילדים. חווינו חיים מאוד מאתגרים ולא פשוטים. אבא שלי אדם קשה מאוד. עם הפרעת אישיות לא פשוטה. הוא

קרא עוד »

אני מקנא בחברים שלי בישיבה

אני לומד בישיבה קדושה בירושלים, ולפעמים כשאני רואה בחור שואל קושיות ומעלה סברות, אני מרגיש מאוכזב מעצמי ואני מרגיש שזה קנאה. אני מתפלל לה' שיוציא ממני הקנאה וזה עוזר, אבל

קרא עוד »
דילוג לתוכן