שלום! אני נערה בת 19, לומדת במסלולים באחד מהסמינרים הטובים מסלול בתחום ההוראה.
ככל שעובר הזמן (מתחילת שנה) אני מרגישה יותר ויותר – לא יודעת כל כך איך לקרוא לזה- מועקה? שיעמום? חוסר חשק. אני בלימודים כמעט כל היום, מסיימת מאוחר, לא נהנית מהלימודים של המקצוע וגם לא מהקודש. אני לא באמת מרגישה שהם נותנים לי משהו. אני מרגישה שאני פשוט מבזבזת ימים וחודשים על כלום! אני צריכה איזושהי תעודה ולכן אני נשארת, אבל התחושה של חוסר משמעות, שאני לא באמת עושה משהו עם עצמי- גומרת אותי. אני לא יודעת מה לעשות בקשר לזה. איך יוצרים חשק ועניין? ובמה? אין לי זמן או פנאי לדברים אחה"צ משום שהלימודים נגמרים כל כך מאוחר והם כל כך מתישים. ואולי הבעיה בי- שאני לא יודעת איך ליצור משמעות, איך להרגיש מלאה מהחיים שלי? בעיקר מפחיד אותי הרוחניות- חלק כל כך קטן מהיום שלי נתון לעבודת השם. אני מרגישה שזה בזבוז! מה עושים?
שואלת יקרה,
קודם כל אני מצהירה בזאת על הזדהותי.
באופן אישי גם לי יש קושי גדול להיות בתוך מערכת שכל הסיבה שאני בתוכה ומשתפת איתה פעולה
היא כי אני צריכה להתאים את עצמי. זה לא כיף ולא עושה לי השראה כלל ועיקר.
נשמע שיש לך צורך גדול במשמעות
בביטוי אישי, בהתקדמות
דבר שאינך מוצאת בתוך הסמינר.
באמת למה?
לא ציינת האם המקצוע שאת לומדת מדבר אליך ואת מחוברת אליו
והאם מבחינה חברתית כיף לך להיות בלימודים.
אבל קבלי ממני טיפ שאני משתמשת בו כשאני עושה דברים משעממים וללא תכלית מוגדרת:
קבעי לעצמך מטרה חדשה בתוך המציאות בה את נמצאת
לדוג,: פעם עבדתי במקום שבו היו הרבה בעיות בהתנהלות, והרבה הרבה עצבים
באותה תקופה לא היה שייך לעבור עבודה מכמה סיבות
אז החלטתי שהמטרה שלי כרגע זה ללמוד לחיות לצד אישה עצבנית קריזיונרית בלי לקחת ללב!! (שזו הייתה תמיד נקודה חלשה שלי)
אמנם זה לא היה קל
אבל אחרי כמה חודשים כשעזבתי יצאתי אישה חדשה לגמרי, פיתחתי לי יכולת לתקשר ולהישאר רגועה גם במצבים מורכבים.
היה שווה!!
אז עכשיו אני שואלת אותך:
איזו מטרה, תועלת , תכלית את יכולה למצוא דווקא במסגרת בה את נמצאת כרגע?
איזו נקודה בך את יכולה להעצים וזו ההזדמנות שלך?
כי את מבינה שעבודה פנימית זו בדיוק עבודת ה' שלנו,
וכל התקדמות תשרת אותך רבות בעתיד ב"ה.
מה את אומרת?את מצליחה למצוא לך יעד/ לקח אותו את רוצה ללמוד במהלך התקופה הקרובה?
בהצלחה המון!
חיה
