איך אני יכולה באמת לחכות שמשיח יבוא??

ישיחנה שלום! רציתי לשאול….
שמעתי הרבה ע"כ שכשמשיח יבוא הקב"ה ישחוט את היצר הרע.
שמעתי גם שמי שעשה הכי הרבה מצוות יהיה הכי קרוב לקב"ה ולבית המקדש,
ושכולם יעמדו בתור לפני משיח והוא יגלה לכל אחד את העברות והמצוות שעשה.
בנוסף שמעתי בשם מישהו (אני לא זוכרת מי…) שהגהינום הכי גדול בשמים, זה תחושת ההפסד שנרגיש על כל מצווה ומצווה שלא עשינו, ותענוגות העולם שכן נהננו.
אם כן, איך אני יכולה באמת לחכות שמשיח יבוא??
כמו שאנחנו לא מחכים ומתפללים למות, למה שנחכה שהמשיח יבוא??
ברור שיש את העניין של שכינתא בגלותא, ושהעולם יבוא על תיקונו וכו',
אבל תכלס יגמר לנו הבחירה, ולא נוכל עוד להוסיף מצוות? (וחוץ מזה- כל המדרשים המפחידים שישארו רק אחד ל-5000)..
אשמח לתשובה מהירה, כדי שאוכל להמשיך להתפלל בלב שלם.
תודה רבה!

פונה יקרה שלום רב!
השאלה שאת שואלת היא מצויינת.
אני מכיר אותה היטב. היא ניסרה בלבי לא פעם ולא פעמיים לאורך השנים.
ראשית אתייחס לעצם הדברים ששמעת.
כנראה שאותם רבנים או משפיעים שהזכירו את ה"מדרשים המפחידים" כלשונך, סברו שזו דרך טובה לעורר את הציבור ולהלחיץ אותו להתחזק, מתוך העברת מסר שהזמן קצר, מפני שבבוא המשיח כבר לא יהיה אפשר לחזור בתשובה, ושנתבייש בפניו על מצבנו הרוחני…
הבעיה בסוג כזה של דיבורים היא [על כל פנים בדורנו אנו], שבדרך כלל אותם השומעים שחיים באדישות רוחנית, ושאותם ביקש המרצה "לנענע", לא מושפעים בכלל מאותן 'הפחדות', וגם אם הדברים נכנסים לאזניהם, עד מהרה הם מוצאים את עצמם מחוץ לאוזן השנייה. ורק השומעים הרגישים, הצדיקים בלאו הכי, מוסיפים לחץ ופחד אל תוך לבם העדין, ואוספים תחושות שליליות, אשר כוחן 'יפה' לרחק ולא לקרב.
נכון הדבר בדיבורים על הגאולה, וכן בדיבורים על הימים הנוראים, שככל שמנסים להפוך את הימים הללו למשהו מפחיד ומאיים, לא בטוח שהרוויחו משהו, ובוודאות הפסידו אנשים יקרים ועדינים שליבם נפצע אל מול אותן הפחדות.
ולגופם של דברים: ראשית צריכים לדעת שאותם ציטוטים מפחידים על הגאולה, לרוב הינם שברי מקורות, ולפעמים אין להם בכלל מקורות אלא מסתמכים על פרטים שוליים שהוצאו מההקשר הכללי שלהם והוארו באור מאיים.
שנית, והיא התשובה העיקרית שעניתי לעצמי ולאחרים אל מול שאלה כמו שלך:
אותם דיבורים וציטוטים מגמתיים עושקים מאיתנו, האנשים הרגישים, את התחושות הטבעיות והפשוטות, ומבלבלים אותנו לחלוטין. כששואלים אותנו "ציפית לישועה?" אנו משיבים: "מי אמר לנו שאז יהיה טוב, ובכן מדוע שאצפה לזה?" אין לך דבר עקום מזה.
בסוף צריכים אנו להקשיב לדברי הנביאים שדיברו על אחרית הימים, ולבדוק בקריאה פשוטה ובהירה האם הם מבשרים לנו בשורה טובה או בשורה רעה. כל מי שקורא את נבואות הנחמה שבישעיהו ושאר הנביאים, לבו נמס ועיניו דומעות אל מול הטובה הבלתי נתפסת שתהיה לעם ישראל באותם הימים. לא יעלה על הדעת שיהיה למישהו מאיתנו רע באותם הימים. זו פשוט עקמומיות וציניות שאין כמוה לחשוב כך. בתום ימי הגלות הארוכה אשר עם ישראל כה סבל והתענה, יבואו ימים טובים. כיצד יתכן לחשוב שיהיה לנו רע? קורא אני על כך את דברי הנביא (ישעיהו ה, כ) "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר"…
כן, יודע אני את הפלפולים שניתן לומר. אפשר לטעון ולומר שהנבואות מתייחסות לצדיקים, ומי יתקע לידי שאני צדיק/ה. וזו לחישת היצר הידועה לנו גם מהימים הנוראים, כאשר אנו לומדים בדברי הראשונים שמסתפרים בערב ר"ה כי אנו בטוחים שה' יוציא לאור דיננו, מיד לוחש היצר הרע: הראשונים לא דיברו על יהודים כמוך…
אלו כמובן דברי הבל. כל יהודי שמשתדל לקיים את רצון ה' ושומר את מצוותיו, בוודאי זכאי הוא לגאולה שלימה, והפסוקים מדברים עליו [וכן מוכח להדיא מדברי רש"י בברכות לא, א ד"ה אלא מתוך שמחה]. אין לנו מושג כמה חשוב כל יהודי בדורנו החשוך שמשתדל לקיים את המצוות! זאת ועוד, לא נולדנו אתמול, יש לנו ב"ה את חז"ל, והם אמרו לנו (תענית ל, ב) "כל העושה מלאכה בתשעה באב ואינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה", ומפורש שם שהכוונה למי שאינו שומר את הלכות תשעה באב. אבל יהודי שמקיים את ההלכות, הרי הוא זוכה ורואה בשמחתה.
אין זה סותר לכך שיהיו דרגות בשמחת הגאולה, אבל כולם ישמחו. ישמחו עד מאד.
[חשוב גם לדעת שלפעמים בספרים של גדולי עולם יש משפטים מהסוג הנ"ל, המפחיד והמיירא, אך אסור לקחת את אותם ציטוטים כחזות הכל, ולפעמים הם נכתבו כדי לשבור לבות אבן, ועל כל פנים זהו רק צד אחד של התמונה, ואין ספק שהצד המרכזי הוא הטוב היפה והנעים. ואין כאן מקום להאריך בנקודה חשובה זו]
ועתה אוסיף לך יסוד גדול:
כדאי תמיד להיצמד ולבסס את חיינו על המסורת החיה שיש בעם ישראל הנפלא שלנו, ולשמוע את האמהות והסבתות שבכל הדורות מתרפקות על הגאולה העתידית ומצפות אליה. הן היו יהודיות פשוטות בדרך כלל, אך בריאות בנפשן ובאמונתן, והן גם לא שמעו דיבורים מחלישים. לכן היה פשוט אצלן, כפי מה ששמעו מאמותיהן בסיפורי לילה טוב, וכפי ששמעו את ההפטרות של שבעה דנחמתא בבית הכנסת, או קראו ב"צאינה וראינה" ו"מעם לועז", על כמה שיהיה טוב הפלא ופלא בגאולה. זאת האמת היהודית הפשוטה, וכל הפלפולים והציטוטים אינם אלא נסיון לשכתב מחדש את האמונה היהודית ועצת היצר כדי לשדוד מאיתנו את הציפייה המתוקה לישועה.
חזקי ואמצי לצפות לגאולה השלימה!
קחי לך זמן לקרוא וללמוד את נבואות הנחמה, ותרפאי את נפשך,
ודעי כי כמה שתנסי לדמיין את יופיה ואורה של הגאולה, אין זה אלא כאין וכאפס לעומת מה שיהיה באמת.
החזיקי באמונת איתן אשר בידינו!
התרחקי מדיבורים מחלישים ומרחיקים!
ומובטחים אנו כולנו שיתקיים בנו (ירמיהו פרק לא)
"ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב הוי"ה על דגן ועל תירוש ועל יצהר… והיתה נפשם כגון רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד. אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששון וניחמתים ושימחתים מיגונם. ורויתי את נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאום הוי"ה".
במהרה בימינו אמן!

ישי
yrlesser@gmail.com