לא יודעת ליצור קשרי חברות

לא יודעת ליצור קשרי חברות

שאלה:

ב"ה
קראתי באתר שאלה על מישהו שמתבייש לפתוח את הפה. וממש הזדהיתי אתו.
אני בחורה שקטה כלפי חוץ, ויש לי חברה טובה אחת. למה? כי אני לא מדברת בפתיחות רבה לאנשים.
בבית הספר תמיד היו מעירים שאינני משתתפת. נחשבתי אהובה בחברה, אך לא יותר. הייתי 'הנחמדה' אך לא בשביל ליצור אתה קשרים. ונפתחתי ביותר לחברה אחת, שאתה באמת יש לי קשר שלא מוצאים כל יום… זה לא שאינני פותחת את הפה תמיד. בבית אני ההפך מהבחורה ה"שקטה".
ניסיתי לעבוד על זה, ולראות מהיכן זה מגיע. בסוף, החלטתי לנסות, אז ניסיתי להגיד כמה משפטים וחיזקתי את עצמי והלך טוב, וברוך ה' ארוכה הדרך אבל יש התקדמות. אבל בכיתה שוב זה קורה, האי יכולת הזו לחשוב בצורה לוגית ופשוט להתחבר, פתאום עולים בי מחשבות, איך אני עושה את זה, פשוט אלך לשולחן של פלונית ואפתח אתה בשיחה? על מה? זה לא מוזר? ואז לפעמים, אני מנסה, ולא תמיד מסתדר.
ואם כבר נפתחתי… אני חושבת מי יהיה בחתונה שלי? מי ירקוד, ומי יהיה אתי בהכנות? אבל יהיו בכלל חברות??. 'פשוט', לפעמים אין לי מה להגיד, לפעמים אני מעדיפה שאחרות ידברו כי גם ככה אולי לא ישמעו אותי, לפעמים סתם לא מתחשק לי להגיד את התשובה שאולי ונכונה, ולפעמים אני רוצה להגיד אך לא אומרת. נמאס לי להרגיש שונה.

פשוט פרקתי. מה שהייתי שמחה זה לעצות מעשיות ליצירת קשרי חברות לטווח ארוך ועם הרבה אנשים.
בכל זאת המחשבה הזו שכולן סביבי עם יותר חברות, יותר מצליחות ביצירת קשרי חברות, יותר בטוחות כשהן באות ליצור קשר עם בנות מהכיתה, ואני גם במסגרת של שכונה וכו' מתקשה. מה הן יגידו כשיגלו שאין לי הרבה חברות בכלל? כשבחתונתי ארגיש שאין לי חברות כמעט?.

 

תשובה:

שלום לך, יקרה.קודם כל, אני מצדיעה לך. את מרגישה קושי ואת פונה לעזרה. יש בכך הצהרת אמון באחרים והצהרת אמון גם בעצמך. עמוק בתוכך את מזהה שאת יכולה יותר, שיש בך דברים שעוד לא קיבלו ביטוי, שטרם בקעו החוצה. בדבריך ניתן לשמוע המון הקשבה עצמית והמון מודעות, הרבה עבודה עצמית ובחינה ומורכבות. ויש בך יכולת לקשר קרוב וחם ולביטוי ספונטני. וכל אלה מכוסים בתווית "נערה שקטה"…

אז אולי בצעד ראשון נפרק את התוויות האלה שחוסמות אותך מראש, תוויות שמתמחות בנבואות המגשימות את עצמן, ונחליט שדי, הן עשו את שלהן, והגיע הזמן להסתכלות חדשה.

למשל, עד עכשו הסתכלת על הביישנות שלך בתור תכונה שמכשילה אותך, חוסמת אותך ויוצרת לך תדמית מוזרה. אולי תראי את הצדדים היפים שבה? את העדינות שהיא משקפת, את החשיבה בטרם תדברי – סגולה שהיתה עושה חסד עם הרבה פוליטיקאים. אנשים דווקא נמשכים לטיפוסים עדינים ושקטים, בפרט אם הם מזהים מאחורי השקט עושר אישיותי רב שכזה.

או למשל, נמאס לך להיות זו ששואלת ותוהה כל כך הרבה… לשאול ולתהות משמעם להיות תמיד בצמיחה. את סקרנית, חוקרת לעומק, תוהה על מקורם של דברים. חושבת עליהם מהצד הזה ומהצד האחר ושוב מטילה ספק… החשיבה שלך פעילה, מאתגרת. לא משעמם לך לרגע.

מצד אחד את אמנם מודעת לתכונות המיוחדות שלך. אבל מצד שני, תוהה אם אלה אמנם תכונות טובות, אם הן מייצרות לך כל כך הרבה קושי. חוסר התקשורת עם החברה פוגע בדימוי העצמי שלך ומביא אותך לראות את עצמך מוזרה ושונה. מה שגורם לך לחשוש עוד יותר לפני שאת פוצה את פיך ולאחר מכן לתהות אם מה שאמרת היה לענין ואם חוסר התגובה לא משקף את חוסר העניין של החברה, או את העובדה שדברייך חסרי טעם…

השאלה הגדולה היא, אם עוד 'חפירות' ונסיונות להבין מאיפה זה בא ולמה ומי התחיל ומי המשיך – יעזרו לעצור את מעגל הקסמים הזה.

לפעמים צריך פשוט לעצור. בלי לחשוב יותר מדי מה ואיך. שימי לב, שאלו הנותנים את הטון בחברה אינם בדווקא אלו שתמיד שופעים חכמה ועניין, אלא אלו המבטאים את עצמם בביטחון ובנמרצות. ביטחון עצמי יש לו תכונה מוזרה, לצבוע את הדברים הנאמרים ולתת להן נופך חכם.

כשאת משדרת חוסר ביטחון, את בעצם אומרת: אל תתייחסו למה שאני אומרת, אני עצמי בספק לגביו. אז אל תטרחו. והחברה אכן מאמינה לך… כשאת תתחילי לומר את שלך בביטחון, החברה תגיב בהתאם, גם אם לא בחנת כל משפט עשר פעמים קודם ועשית לו וידוא הריגה אחר כך.

כמובן, זה יהיה מוזר אם מחר תגיעי לכיתה ותתחילי לנאום במרץ ובקול את הגיגייך. עשי זאת בצורה מתונה, בשלבים שירגילו את חברותיך להקשיב לך: העזי ואמרי משהו שעולה בדעתך. אולי בהתחלה לא יהיו אלה דברי חכמה מרהיבים, אבל מבחינתך זו תהיה התקדמות יפה. כולנו איננו אומרים דברי חכמה כל הזמן, אז מה? כך מתנהלת שיחה טבעית. על תעשי ענין מכל מילה. הניחי לביקורת העצמית, היא איננה משרתת אותך עוד. העיקר שתעשי את זה. התחילי בקטן, והגדילי את הטווח עם הזמן: את מספר הפעמים שאת משתתפת בשיחה, את מספר הבנות שאת מדברת אתן. ואל תתעכבי לדוש במה שאמרת! עצרי את זה, בכח. אנשים לא יזכרו לך את זה ממילא. הם עסוקים בעיקר בעצמם. השתמשי בספונטניות היפה שלך. תני לה לאזן אותך.

לפעמים אין לך מה לומר. ובכן, בפעמים אלו לא חייבים לומר! אבל מה, לפעמים ה'אין מה לומר' הוא תוצר של חסימה עצמית. ככל שתקבלי יותר ביטחון לומר את שלך – גם החשיבה שלך תשתחרר. לפעמים מספיק לתקף את האחרים. "נכון, אני מסכימה." לפעמים אפשר להוסיף מחוויה אישית שלך: "כן, גם לי קרה פעם…", והעיקר – השתמשי בכח ההקשבה היפה שלך. אנשים מוחמאים מהקשבה אמתית. כשאת עסוקה במה שאמרת או לא אמרת, אינך פנויה להקשיב. וייתכן שכדאי לך להתחיל בקבוצה קטנה. בקבוצת דוברים גדולה קל יותר ללכת לאיבוד. בקבוצה קטנה, גם להאזנה ולתגובה מתונה יש ערך.

אין לי ספק שיש בך הרבה תוכן, ושאת רק זקוקה למעט ביטחון כדי לבטא אותו. יש לך חברה קרובה אחת – מה היא מוצאת בך? על מה אתן משוחחות? תני לה לשקף את מה שהיא רואה בך, ולעזור לך לפרוץ את המחסום.

ובאשר לחתונה – הניחי לתסריטי האימה. אין צורך לדאוג. אין לי ספק שחברות מעריכות אותך כיום על מה שיש בך. הן יגיעו כי את מאירה סביבך, גם אם אינך מלהגת ללא הרף. אנשים יודעים להעריך איכויות, גם אם אין הן מדברות את עצמן לדעת.

מאחלת לך הצלחה רבה.

מוזמנת לשתף ולהתייעץ בהמשך ככל שתראי צורך.

אורית

yahel613@gmail.com

מה עושים עם תלות בחבר?

עם הזמן נהיה לי תלות בחבר, שבאמת אני מחובר אליו. אוהב אותו מאוד, יש לי איתו דו שיח מעולה, כיף לנו להיות ביחד. ממש חברים אמתיים וטובים.
אבל עם הזמן גילתי שיש לי בו תלות (כך זה נקרא) מפריע לי שהוא מדבר עם משהו אחר. כשלא תמיד הוא עונה לי, או כל מיני דברים מהסוג הזה.
עד כדי כך כשעברנו כל אחד לישיבה אחרת, הוא התנתק ממני וזה מאוד פגע. אני מנסה להשתחרר ממנו ולא מצליח, אני חיב אותו זה אוויר לנשימה שלי. אמרוי לי שאני צריך יותר הערכה עצמית ועשיתי וזה לא עזר.
א"כ השאלה. מה אני יכול לעשות כדי להשתחרר ממנו, ושלא יקרה לי שוב עם חבר חדש?
תודה רבה רבה מראש

קרא עוד »

חרדה מעבודה

הי אני אישה נשואה בת 26 ואמא לילד. אני לא עובדת כבר שנה ויש לי חרדה מטורפת כל פעם שיש הצעת עבודה. היו עבודות שהצלחתי ללכת יום אחד ועזבתי. ברב

קרא עוד »

משבר בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב

קרא עוד »

מתבייש לפתוח את הפה

אני בחור לא חברתי, ומטבעי אני מתבייש לפתוח את הפה. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

לא מצליחה למצוא עבודה מתאימה לי

שלום רב אני כיום בת כמעט 26 נשואה ב"ה ואמא ל 2 למדתי המון לימודים בחיים – מזכירות רפואית ,הנהלת חשבונות,קוסמטיקה ,תפירה ,הוראה – אומנות האמת היא שעדיין לא מצאתי

קרא עוד »

מחפש את הכיוון לעתיד שלי

אני בחור ישיבה גדולה מחסידות חב"ד למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז) אז חיפשתי כל הזמן ישיבה / מסגרת חלופית ולא הצלחתי לעבור

קרא עוד »

כדאי לי לדעת על כל הצעה שמגיעה?

קודם כל תודה רבה לכם על המיזם האדיר הזה…. אני בחורה צעירה שמתחילה עכשיו את תקופת השידוכים בתקווה שהיא תגמר מהר בעז"ה, אבל תכלס לבנתיים כל הצעה שעולה אני מאוד

קרא עוד »

תפילה בבית הכנסת בשבת

לאור המצב במדינה. ולאור ההנחיות שאין להתקבץ יותר מ-10 אנשים במקום אחד.כיצד עלינו לנהוג לעניין תפילות השבת בבית הכנסת?בית הכנסת שלנו די גדול. ויש אפשרות לשמור מרחק של 2 מטר

קרא עוד »

אמונת חכמים בימי קורונה

מעולם לא הייתח 'חזק' באמונת חכמים. אף פעם לא היה לי ספק שרבנים יכולים לטעות (במיוחד כשמספקים להם נתונים חלקיים). אבל תמיד הבנתי שהרבנים הם בעצם אנשים גדולים, רק שלפעמים

קרא עוד »

נקרעת בין אבי לאמי

אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה

קרא עוד »

קושי גדול עם תפילות

אני בן 26 והחיים שלי מלאים חוויות ברוך השם. רוב הזמן אני עסוק ושמח. אני מתחיל עם זה כיוון שחשוב לי להדגיש שאני לא במצב של דיכאון, וזה הבעיה שלי.

קרא עוד »

גישה נכונה ללימוד תורה של בעלי

שלום וברכה, בעלי אברך כולל ולאחרונה התחלתי להרגיש יותר ויותר שהלימוד שלו לא ממש איכותי רק מזה שאני מרגישה עליו שהוא לא ממש מסופק למרות שהוא לא מסכים איתי והוא

קרא עוד »

מתבייש לפתוח את הפה

אני בחור לא חברתי, ומטבעי אני מתבייש לפתוח את הפה. בישיבה ובמסיבות עם חברים אני יושב בשקט ולא מצליח לשוחח. אני לא ביישן בכלל, פשוט אין לי מה להגיד ומה

קרא עוד »
הילדה שלנו משקרת

הילדה שלנו משקרת

אנו שמים לב שבת הזקונים שלנו, בת 10, במקרים רבים אינה דוברת אמת. הילדה מבולגנת מאוד ולא דואגת לסביבתה, ותמיד כששואלים אותה האם היא עשתה דבר מסויים, היא טוענת שלא.

קרא עוד »
העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »

חסרה לי שמחת חיים

שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט

קרא עוד »

חרדה מעבודה

הי אני אישה נשואה בת 26 ואמא לילד. אני לא עובדת כבר שנה ויש לי חרדה מטורפת כל פעם שיש הצעת עבודה. היו עבודות שהצלחתי ללכת יום אחד ועזבתי. ברב

קרא עוד »
פחד משתק מכלבים

פחד משתק מכלבים

שלום ותודה על עצם קיומכם. יש לי בת בת 9.5 שרועדת מפחד מכלבים. כאשר אנחנו עוברות ברחוב והיא רואה כלב, אפילו ממרחק, אפילו שקשור ברצועה, מיד היא נכנסת לחרדה (כך

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן