לא יודעת ליצור קשרי חברות

לא יודעת ליצור קשרי חברות

שאלה:

ב"ה
קראתי באתר שאלה על מישהו שמתבייש לפתוח את הפה. וממש הזדהיתי אתו.
אני בחורה שקטה כלפי חוץ, ויש לי חברה טובה אחת. למה? כי אני לא מדברת בפתיחות רבה לאנשים.
בבית הספר תמיד היו מעירים שאינני משתתפת. נחשבתי אהובה בחברה, אך לא יותר. הייתי 'הנחמדה' אך לא בשביל ליצור אתה קשרים. ונפתחתי ביותר לחברה אחת, שאתה באמת יש לי קשר שלא מוצאים כל יום… זה לא שאינני פותחת את הפה תמיד. בבית אני ההפך מהבחורה ה"שקטה".
ניסיתי לעבוד על זה, ולראות מהיכן זה מגיע. בסוף, החלטתי לנסות, אז ניסיתי להגיד כמה משפטים וחיזקתי את עצמי והלך טוב, וברוך ה' ארוכה הדרך אבל יש התקדמות. אבל בכיתה שוב זה קורה, האי יכולת הזו לחשוב בצורה לוגית ופשוט להתחבר, פתאום עולים בי מחשבות, איך אני עושה את זה, פשוט אלך לשולחן של פלונית ואפתח אתה בשיחה? על מה? זה לא מוזר? ואז לפעמים, אני מנסה, ולא תמיד מסתדר.
ואם כבר נפתחתי… אני חושבת מי יהיה בחתונה שלי? מי ירקוד, ומי יהיה אתי בהכנות? אבל יהיו בכלל חברות??. 'פשוט', לפעמים אין לי מה להגיד, לפעמים אני מעדיפה שאחרות ידברו כי גם ככה אולי לא ישמעו אותי, לפעמים סתם לא מתחשק לי להגיד את התשובה שאולי ונכונה, ולפעמים אני רוצה להגיד אך לא אומרת. נמאס לי להרגיש שונה.

פשוט פרקתי. מה שהייתי שמחה זה לעצות מעשיות ליצירת קשרי חברות לטווח ארוך ועם הרבה אנשים.
בכל זאת המחשבה הזו שכולן סביבי עם יותר חברות, יותר מצליחות ביצירת קשרי חברות, יותר בטוחות כשהן באות ליצור קשר עם בנות מהכיתה, ואני גם במסגרת של שכונה וכו' מתקשה. מה הן יגידו כשיגלו שאין לי הרבה חברות בכלל? כשבחתונתי ארגיש שאין לי חברות כמעט?.

 

תשובה:

שלום לך, יקרה.קודם כל, אני מצדיעה לך. את מרגישה קושי ואת פונה לעזרה. יש בכך הצהרת אמון באחרים והצהרת אמון גם בעצמך. עמוק בתוכך את מזהה שאת יכולה יותר, שיש בך דברים שעוד לא קיבלו ביטוי, שטרם בקעו החוצה. בדבריך ניתן לשמוע המון הקשבה עצמית והמון מודעות, הרבה עבודה עצמית ובחינה ומורכבות. ויש בך יכולת לקשר קרוב וחם ולביטוי ספונטני. וכל אלה מכוסים בתווית "נערה שקטה"…

אז אולי בצעד ראשון נפרק את התוויות האלה שחוסמות אותך מראש, תוויות שמתמחות בנבואות המגשימות את עצמן, ונחליט שדי, הן עשו את שלהן, והגיע הזמן להסתכלות חדשה.

למשל, עד עכשו הסתכלת על הביישנות שלך בתור תכונה שמכשילה אותך, חוסמת אותך ויוצרת לך תדמית מוזרה. אולי תראי את הצדדים היפים שבה? את העדינות שהיא משקפת, את החשיבה בטרם תדברי – סגולה שהיתה עושה חסד עם הרבה פוליטיקאים. אנשים דווקא נמשכים לטיפוסים עדינים ושקטים, בפרט אם הם מזהים מאחורי השקט עושר אישיותי רב שכזה.

או למשל, נמאס לך להיות זו ששואלת ותוהה כל כך הרבה… לשאול ולתהות משמעם להיות תמיד בצמיחה. את סקרנית, חוקרת לעומק, תוהה על מקורם של דברים. חושבת עליהם מהצד הזה ומהצד האחר ושוב מטילה ספק… החשיבה שלך פעילה, מאתגרת. לא משעמם לך לרגע.

מצד אחד את אמנם מודעת לתכונות המיוחדות שלך. אבל מצד שני, תוהה אם אלה אמנם תכונות טובות, אם הן מייצרות לך כל כך הרבה קושי. חוסר התקשורת עם החברה פוגע בדימוי העצמי שלך ומביא אותך לראות את עצמך מוזרה ושונה. מה שגורם לך לחשוש עוד יותר לפני שאת פוצה את פיך ולאחר מכן לתהות אם מה שאמרת היה לענין ואם חוסר התגובה לא משקף את חוסר העניין של החברה, או את העובדה שדברייך חסרי טעם…

השאלה הגדולה היא, אם עוד 'חפירות' ונסיונות להבין מאיפה זה בא ולמה ומי התחיל ומי המשיך – יעזרו לעצור את מעגל הקסמים הזה.

לפעמים צריך פשוט לעצור. בלי לחשוב יותר מדי מה ואיך. שימי לב, שאלו הנותנים את הטון בחברה אינם בדווקא אלו שתמיד שופעים חכמה ועניין, אלא אלו המבטאים את עצמם בביטחון ובנמרצות. ביטחון עצמי יש לו תכונה מוזרה, לצבוע את הדברים הנאמרים ולתת להן נופך חכם.

כשאת משדרת חוסר ביטחון, את בעצם אומרת: אל תתייחסו למה שאני אומרת, אני עצמי בספק לגביו. אז אל תטרחו. והחברה אכן מאמינה לך… כשאת תתחילי לומר את שלך בביטחון, החברה תגיב בהתאם, גם אם לא בחנת כל משפט עשר פעמים קודם ועשית לו וידוא הריגה אחר כך.

כמובן, זה יהיה מוזר אם מחר תגיעי לכיתה ותתחילי לנאום במרץ ובקול את הגיגייך. עשי זאת בצורה מתונה, בשלבים שירגילו את חברותיך להקשיב לך: העזי ואמרי משהו שעולה בדעתך. אולי בהתחלה לא יהיו אלה דברי חכמה מרהיבים, אבל מבחינתך זו תהיה התקדמות יפה. כולנו איננו אומרים דברי חכמה כל הזמן, אז מה? כך מתנהלת שיחה טבעית. על תעשי ענין מכל מילה. הניחי לביקורת העצמית, היא איננה משרתת אותך עוד. העיקר שתעשי את זה. התחילי בקטן, והגדילי את הטווח עם הזמן: את מספר הפעמים שאת משתתפת בשיחה, את מספר הבנות שאת מדברת אתן. ואל תתעכבי לדוש במה שאמרת! עצרי את זה, בכח. אנשים לא יזכרו לך את זה ממילא. הם עסוקים בעיקר בעצמם. השתמשי בספונטניות היפה שלך. תני לה לאזן אותך.

לפעמים אין לך מה לומר. ובכן, בפעמים אלו לא חייבים לומר! אבל מה, לפעמים ה'אין מה לומר' הוא תוצר של חסימה עצמית. ככל שתקבלי יותר ביטחון לומר את שלך – גם החשיבה שלך תשתחרר. לפעמים מספיק לתקף את האחרים. "נכון, אני מסכימה." לפעמים אפשר להוסיף מחוויה אישית שלך: "כן, גם לי קרה פעם…", והעיקר – השתמשי בכח ההקשבה היפה שלך. אנשים מוחמאים מהקשבה אמתית. כשאת עסוקה במה שאמרת או לא אמרת, אינך פנויה להקשיב. וייתכן שכדאי לך להתחיל בקבוצה קטנה. בקבוצת דוברים גדולה קל יותר ללכת לאיבוד. בקבוצה קטנה, גם להאזנה ולתגובה מתונה יש ערך.

אין לי ספק שיש בך הרבה תוכן, ושאת רק זקוקה למעט ביטחון כדי לבטא אותו. יש לך חברה קרובה אחת – מה היא מוצאת בך? על מה אתן משוחחות? תני לה לשקף את מה שהיא רואה בך, ולעזור לך לפרוץ את המחסום.

ובאשר לחתונה – הניחי לתסריטי האימה. אין צורך לדאוג. אין לי ספק שחברות מעריכות אותך כיום על מה שיש בך. הן יגיעו כי את מאירה סביבך, גם אם אינך מלהגת ללא הרף. אנשים יודעים להעריך איכויות, גם אם אין הן מדברות את עצמן לדעת.

מאחלת לך הצלחה רבה.

מוזמנת לשתף ולהתייעץ בהמשך ככל שתראי צורך.

אורית

yahel613@gmail.com

אני אברך מוערך ונופל באינטרנט

שלום לאירגון ישיחנה הסיפור היה ככה לפני שנתיים נחשפתי לאינטרנט גרוע ומאז כל כמה זמן פעם אחד בשבוע פעם בחודש תלוי לפי הזמנים לכל מכשיר שיש לו אינטרנט כדי לצפות

קרא עוד »
חוסר במודעות חברתית אצל חבר

חוסר במודעות חברתית אצל חבר

שלום רב, אני בחור שלומד בישיבה גדולה בירושלים, אני רוצה להתייעץ בעניין אחד מחברי החדר שלי שהוא בחור חכם ורגיש ומן הצד נראה בחור ביישן אבל מהיכרות יותר אישית אתו

קרא עוד »

כל המעמסה נופלת עלי!

שלום לכם, יש לי שאלה שאולי פוגשת עוד נשים רבות, אך נראה לי שאצלי זה עמוק יותר. אני מרגישה מזה זמן רב המשרתת בבית, וזה שוחק אותי באופן בל יתואר,

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

אני אברך מוערך ונופל באינטרנט

שלום לאירגון ישיחנה הסיפור היה ככה לפני שנתיים נחשפתי לאינטרנט גרוע ומאז כל כמה זמן פעם אחד בשבוע פעם בחודש תלוי לפי הזמנים לכל מכשיר שיש לו אינטרנט כדי לצפות

קרא עוד »

אני רווק מבוגר וקשה לי מאוד

הי לכם.. שאלה לי אליכם פשוטה אבל עם משקל כבד.. מה עושים בתקופת רווקות מתבגרת (27 וצפונה) בשביל לא להישבר ולא להישחק הן מבחינה רוחנית והן מבחינת זה שכבר יש

קרא עוד »

מחפש את הכיוון לעתיד שלי

אני בחור ישיבה גדולה מחסידות חב"ד למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז) אז חיפשתי כל הזמן ישיבה / מסגרת חלופית ולא הצלחתי לעבור

קרא עוד »

כל המעמסה נופלת עלי!

שלום לכם, יש לי שאלה שאולי פוגשת עוד נשים רבות, אך נראה לי שאצלי זה עמוק יותר. אני מרגישה מזה זמן רב המשרתת בבית, וזה שוחק אותי באופן בל יתואר,

קרא עוד »

קשה לי מאד בישיבה בלימוד ובחברה

ישיחנה שלום! אני בחור בשיעור ב' בישיבה גדולה מוכרת, המעמד שלי בשיעור נמצא במקום די גבוה, ומשקיע המון המון זמן בלימוד ובשיעורים וכלפי חוץ נראה כאחד הבחורים הטובים ביותר בישיבה.

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »

מאשימה את עצמי כשאני עצובה

שלום וברכה! איזה כיף שיש למי לפנות בכל פעם שמתעוררת איזשהיא בעיה/שאלה ולקבל תשובה ממשיבים מוצלחים, יעילים ורגישים!!! אז ככה: אני בת 20 ויש לי זמנים -יותר נכון ימים שבהם

קרא עוד »

יש לי פחות חשק לקיים את המצוות

שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש.  יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור

קרא עוד »

אפשרי בכלל לקיים את כל המצוות?

שלום וברכה לרבנים החשובים אחי בחור "חרדי" לומד בישיבה, הוא שאל אותי: שלכאורה המצוות לא הגיוניות מכיון שיש מצוות שכמעט ובלתי אפשרי לאדם נורמאלי לקיים אותם בשלימות, ובפרט את "כל

קרא עוד »

אין לי מטרה בחיים

אני חי לבד, ומשעמם לי, אני עובד כל היום. ונמאס לי מהשיגרה ומהכל בעצם. אני מרגיש מבוזבז כי אני יודע שיש לי הרבה מה למכור. אבל אין לי למי. הייתי

קרא עוד »

לאחרונה קשה לי ללכת לכולל

ישיחנה שלום! רציתי לשאול…. אני אברך סטנדרטי לומד בכוללים יום שלם התחתנתי לפני 5 שנים וב"ה יש לנו שני ילדים. רציתי לשאול אתכם כזו שאלה אני נמצא כעת בבעיה בחודשים

קרא עוד »

נופל בנסיונות של ההתבגרות

שלום רב! אני חוטא לפעמים בחטאי גיל ההתבגרות ואני מרגיש רע מאד עם עצמי ומבטיח ששוב זה לא יקרה וזה כן קורה ושוב מבטיח וכו' ומפחיד אותי נורא העונשים וכדו'

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן