אני רווק מבוגר וקשה לי מאוד

שאלה:

הי לכם..
שאלה לי אליכם פשוטה אבל עם משקל כבד..
מה עושים בתקופת רווקות מתבגרת (27 וצפונה) בשביל לא להישבר ולא להישחק הן מבחינה רוחנית והן מבחינת זה שכבר יש סוג של יאוש..
איך כדאי להתנהג או לא להתנהג בשביל לשמור על איזון מסוים ולא להגיע למצב שהיאוש גובר על הכל?

תשובה:

שלום לך, אלטער-בוחער יקר!

ראשית אתנצל ממש על העיכוב בתשובה, בעזרת ה' כשתינשא ויהיו לך ילדים – תדע שהחופש מתחיל בראשון לספטמבר.

במהלך בין הזמנים לא הספקתי להשיב על השאלה, אך לחשוב עליה דווקא הספקתי הרבה. אני גם טעמתי מעט מהקושי של רווקות מאוחרת, ויש לי ידיד קרוב מאוד, מסתבר שהכי קרוב, שחלף השנים הרבות – עודנו שם בהתמודדות הלא פשוטה הזו, ומצפה לישועה.

לצורך מענה על התשובה קבעתי עמו פגישה מיוחדת, כדי ללבן את הנושא לצורך מענה על התשובה. הצגתי בפניו את נוסח השאלה והתדיינו יחד עם המצב.

רווק הדר בכרך

בשלב הראשון הסכמנו פה אחד שאתה – השואל, בחור חזק נפשית באופן מיוחד. אם בשלב הזה שאתה נמצא בו, אתה דן על היאוש כאופציה ואינך נמצא בו עמוק-עמוק, זו כבר בשורה גדולה המעידה על יכולת התמודדות.

אתה בטח מכיר את דברי הגמרא בפסחים "שלשה הקב"ה מכריז עליהן בעצמו: על רווק הדר בכרך ואינו חוטא וכו'". תמיד תהיתי מה פשר הגמרא הזו, ומדוע זכה הרווק להיות הראשון ברשימה. וכי רק לו יש יצר הרע לחטוא? (לחטוא לצורך העניין היינו ירידה רוחנית, מבלי להיכנס למה נכלל בה. גם אם הכוונה להפסד תפילה במניין).

ובכן מתברר שלרווק, ובייחוד רווק מבוגר עם מעט חברים (או ללא חברים כלל), יש כמה טריגרים חזקים יותר מאדם אחר. ראשית – בדרך כלל יש לו זמן בשפע, יש פניות רגשית מוחלטת, הוא נטול עול משפחה, הוא אינו מחויב לדין וחשבון בפני אדם כלשהו, וכל אלו עשויים עלולים להוביל לאפשרויות פורקן רוחני ודרדור מוסרי.

ואם אתה עוסק בשאלה כיצד לא להישחק מבחינה רוחנית, ואם אתה שואל כיצד לא ליפול לייאוש – אין לי שום ספק שעליך מדברת הגמרא, ועליך (כן כן, אתה!) "קורא הקב"ה בעצמו".

אז אולי זה לא ידיעה שמנחמת עד כדי מענה להתמודדות, אבל זו כן ידיעה שחשוב שתזכור לעצמך מעת לעת, בזמני ההתמודדות הקשים יותר.

כִּי האמת – שאנשים כלל לא מבינים עד כמה ההתמודדות הזו עשויה להיות קשה…

אתגר הרווקות הוא קושי מאוד נוכח. ברוב סוגי הקשיים אדם יכול להסיח את דעתו, אך כאן – יש לו זמן ובשפע, והקושי נמצא עמו יום יום ושעה שעה. הזמן שלעתים נדמה כמו נצח, הסיטואציות הלא נעימות שכל כך בא להיעלם מהן… ממש לא קל.

הפתרון: להתחתן…

לא רק שהמצב הזה אינו קל, אלא שאם נהיה כנים – אין לו פתרון אמיתי, מלבד אחד: להתחתן…

אין, פשוט אין איך לפתור את זה, אין איך לבטל את הקושי שבהתמודדות. "כשזה בא זה בא" אומרת הקלישאה, וכנראה שכשזה לא בא – זה פשוט לא בא…

זה קשה. זה נוכח. זה יום יומי ממש.

מה שכן יכול לסייע בינתיים, זה אולי 'משככי כאבים'. דהיינו: טיפים ועצות שיכולים להקל על התחושה הזו, שנאספו מניסיונם של רווקים מבוגרים שהיו שם לא מעט.

אלא שכאן אני נתקל בקושי מסוים שמתלווה להרבה מהתשובות באקשיבה, והוא: שאינני מכיר אותך כלל.

לא פרטת בשאלתך דבר על הנתונים סביבך, מלבד על עצם הקושי שלך. אינני יודע אם אתה בחור ישיבה (אף שכך נראה לי מהשאלה, משום מה), בחור עובד, או משהו אחר. אינני יודע באיזה סוג ישיבה אתה נמצא, לאיזה מגזר אתה משתייך (מה שמשנה לעתים את התמונה) ומה הגישה שלך באופן כללי לחיים, ללימוד ובמיוחד לנושא הזה. מה כבר ניסית ומה לא.

לפיכך – אכוון את התשובה באופן כללי יותר, לכלל הרווקים היקרים בארץ ישראל שמצפים לישועתם, אציג כעין 'בופה' של מספר עצות וטיפים להתמודדות, ואקווה שלפחות את אחד מהם תוכל ליטול ולהסתייע בו. אם תרצה – ארחיב על הכיוונים הרלוונטיים לגביך כפי שתבחר.

חברה

הקושי אולי הכי גדול ברווקות מאוחרת, הוא קושי החברה.

על המילים "לא טוב היות האדם לבדו" אפשר לפרש פירושים רבים, אך כשאדם מוצא את עצמו בודד ממש – הוא מבין את זה היטב, בלי שום 'פירוש'. הבדידות עלולה להיות קשה מנשוא.

לכן כל בחור, וכל וחומר רווק מבוגר, צריך להתאמץ ולהשקיע זמן בליצור לעצמו חברה. אם זה על ידי מעבר למקום בו יש חברה של בחורים בגילו, אם זה על ידי יצירת קשרים חברתיים עם בחורים מבוגרים "מתבגרים" (24+ סוג של), או לעתים דווקא בחורים צעירים ממש מהמסגרת בה הוא נמצא.

בדרך כלל בחורים צעירים בישיבה, אוהבים לשוחח עם המבוגרים בישיבה אלא שאין להם את העוז לגשת אליהם. יצירת קשרים שכאלו עשויה להקל מאוד, ולתת מענה לצורך האנושי הבסיסי כל כך: חברה.

לעתים זה קשה, לעתים זה לא מעניין, לעתים אין לך כוח לשמוע פטפוטים תפלים של צעירים, אך דע שזה חשוב, כל עוד חברתך ואשת בריתך מתמהמהת… זהו לא בזבוז זמן, וכדאי מאוד להשקיע בכך. ליצור חברים, להיות בעניינים, חברותות וכו'.

אגלה לך שיש מיזם ישן שאני חולם עליו כבר כמה שנים, שיגבש בחורים מבוגרים מכלל עולם הישיבות, יאחד אותם ויאפשר ליצור קשרי חברות בין ישיבה לרעותה. יתכן שבעקבות תשובה זו אקבל מרץ להקדיש לכך יותר זמן ותשומת לב.

פנק את עצמך

עצה חשובה נוספת היא: לדאוג לעצמך. אפילו ממש לפנק את עצמך.

ראשית כל – לעולם אל תהיה רעב (היי, לא להשמין מדי כמובן, הכוונה ברורה). הרעב מגביר את תחושת הבדידות ואי השקט. דאג לך לאוכל זמין, עדיפות לבריא, לכל זמן שתזדקק לו.

מעבר לכך, עליך להרשות לעצמך יותר משהיית מרשה לעצמך פעם, כמובן לא בהיבט שלילי. עשה את מה שאתה אוהב, השתדל לצאת לטיולים (כן, צריך חברים בשביל זה, עיין לעיל), למקומות מעניינים, לסידורים שונים ועוד.

דווקא בגיל הזה אדם חש צורך לפעול ולעשות (כל אדם, גם נשוי, אלא שנשוי בדרך כלל מוצף בסידורים טכניים ועוד), ואינך יכול להישאר על סטטוס יציב כבימים עברו. אינני יודע מה רמתך, אבל זה יכול להיות לימוד עם חברותא בבית מדרש אחר עם כוס קפה גדולה ומפנקת, זה יכול להיות טיול לצפון, לחו"ל או לחלל… תלוי במושגים ובהרגלים שלך.

אם יש משהו שכיף לך לעשות – עשה אותו. מה שבגיל צעיר יותר היה מיותר, או מותרות, או לא נצרך – כיום זה כלי הכרחי כדי לשמור עליך רענן, שמח וחיובי.

דאג לך לתעסוקה עם סיפוק

נוסף לעצם נוחות תנאי החיים שסביבך, כדאי עד מאוד שתנסה למצוא לעצמך תעסוקה עם סיפוק. משהו מאתגר שדורש ממך להוציא את יכולותיך אל הפועל.

זה יכול להיות עבודה עם בחורים צעירים, לימוד ילדים, אמנות, כתיבת תוכן, כתיבת סת"ם, נגינה, מסחר, עבודה משרדית, עבודה פיזית ועוד (היה לי קשר עם בחור 'שטייגעניסט' שדווקא סידור מחסן ביגוד בערבים – תרם לו מאוד, גם לתחושה וגם כלכלית כמובן). כל עוד זה לא פוגע ברוחניות שלך ומדרדר אותך, זה בסדר גמור.

זו גם יכולה להיות הזדמנות מעולה ליצירת קשרים חברתיים חדשים ממסגרות מקבילות.

במישור השידוכים

לעצם מישור השידוכים סבורני שלא נכון להתייחס בתשובה כזו, כי זהו נושא ארוך ורחב מני ים. אך עדיין ארצה שתשאל את עצמך – האם הכל נכון במה שאני עושה? האם אין בעיה בתהליך?

אם הכל כשורה – אתה יודע שמצדך השתדלת, והקב"ה יגלגל את השידוך שלך לכשיגיע הזמן. אך במקרים רבים מאוד יש בעיה כלשהי בתהליך השידוכים, שהיא זו שגורמת לעיכוב. לכן כדאי שתשקול בצורה אובייקטיבית האם הכול עובד בצורה הנכונה, למן טיפול אפקטיבי בהצעות, דרך מערך בירורים ענייני ויעיל, עובר למו"מ נכון וריאלי מול השדכנים, משם לפגישות תקינות בקצב הרצוי ובצורה הנכונה, ועד לקבלת החלטות בצורה שקולה ובריאה ומתוך ייעוץ עם גורמים מוסמכים.

אם מצדך ומצד הוריך/משפחתך הכל עובד כמו שצריך – אתה יודע שאת ההשתדלות שלך עשית, והקב"ה יגלגל את המיועדת לכך לכשיעלה לרצון מלפניו.

אם לא – כדאי מאוד להתייעץ על כך עם רב, יועץ או מישהו אחר (אפשר גם באקשיבה, יש כאן ב"ה מומחים גדולים מאוד שמשיבים בענייני שידוכים ובניין הבית). חבל שטעות וקפיצת כפיים מצדנו – תעכב את השפע הממתין לנו מלמעלה.

קלישאת חצי הכוס

קל לומר לשני "תסתכל על חצי הכוס המלאה", ולכן אני לא אוהב כשעושים זאת. התמודדות היא התמודדות, נקודה. בלי שום קשר למה קשה למי איפה.

עם זאת, לפעמים ההתבוננות בחצי הכוס הריקה של השני – עשוי ללמד אותנו על ההווה שלנו, כיצד להפיק ממנו יותר, ועל העתיד שלנו – כיצד נצעד בו חכם יותר.

ואני מזכיר זאת כי אני חושב שבחור שמתחתן בגיל מבוגר, אם הוא בנה את עצמו כראוי – כל ביתו נבנה אחרת לחלוטין, הוא מגיע בשל לנישואין, הוא חפץ בכך, הוא מעריך זאת, הוא מגיע בנוי לחיים ולהתמודדויות שהם מציבים, הוא מבין אותם טוב יותר…

לפיכך, הגם שההתמודדות היא קשה, לפעמים טוב להיזכר שיש בה גם תועלת מסוימת.

ועוד משהו שחשוב להזכיר, שהקושי הזה, גדול ככל שיהיה – הוא בעל ייחודיות מאין כמותה בין סוגי הקשיים הנפוצים. כי להבדיל מהאחרים, הקושי הזה עשוי להיעלם כאבק, ביום אחד, טלפון אחד, פגישה אחת ובום! אתה מאורס, והכל נעלם כלא היה. יהי רצון בקרוב!

אז בקשה אחת יש לי. שביום הזה כשתתארס בעז"ה, תחזור הנה ותיידע אותי. שישמח לבי.

בהצלחה חבר, ובשורות טובות בקרוב ממש!!

ישראל כ.

ic93335@gmail.com

שאיפות גבוהות בלימוד תורה

כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון. למדתי גם כי רציתי

קרא עוד »

כל המעמסה נופלת עלי!

שלום לכם, יש לי שאלה שאולי פוגשת עוד נשים רבות, אך נראה לי שאצלי זה עמוק יותר. אני מרגישה מזה זמן רב המשרתת בבית, וזה שוחק אותי באופן בל יתואר,

קרא עוד »

התמודדות בימי קורונה כאמא

איך אפשר לשמור על שגרה, כשהמצב ממש לא שגרתי איך אפשר להישאר רגועים במצב כזה. מה אני עושה אם נגזר עלי בידוד? מה עושים עם הילדים, כשאני צריכה להעסיק אותם

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

תגובה אחת
  1. מירב הגב

    תשובה יפה. נהניתי מאוד.

השארת תגובה

שאלות נוספות:

מאשימה את עצמי כשאני עצובה

שלום וברכה! איזה כיף שיש למי לפנות בכל פעם שמתעוררת איזשהיא בעיה/שאלה ולקבל תשובה ממשיבים מוצלחים, יעילים ורגישים!!! אז ככה: אני בת 20 ויש לי זמנים -יותר נכון ימים שבהם

קרא עוד »

למה מתפללים על חולה שיתרפא?

  אם אנחנו מאמינים שהשם יתברך הוא רק טוב עושה לנו רק מה שבאמת טוב בשבילנו, אז למה בזמן שמישהו חולה חס וחלילה אנחנו מתפללים עליו? הרי לכאורה אם הקב"ה

קרא עוד »

יש לי פחות חשק לקיים את המצוות

שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש.  יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור

קרא עוד »

אלול ואנא אני באה?!

שלום הרב האמת שממש קשה לי אפילו לכתוב את הדברים. אני מרגיש ממש ריקנות ודווקא עכשיו באלול. תמיד כשרק הוא התקרב השתדלתי לשמוע הרצאות, להתחזק, להתקרב. והשנה משום מה?! ואני

קרא עוד »

אמונת חכמים בימי קורונה

מעולם לא הייתח 'חזק' באמונת חכמים. אף פעם לא היה לי ספק שרבנים יכולים לטעות (במיוחד כשמספקים להם נתונים חלקיים). אבל תמיד הבנתי שהרבנים הם בעצם אנשים גדולים, רק שלפעמים

קרא עוד »

קשה לי לשתף ברגשותי

אני מרגישה קושי גדול בלשתף אנשים בחיי ויותר מכך בריגשותי…
אני כולאת את הכל בליבי הקטן והוא כבר על סף תסיסה, כמה אפשר לשמור?
זה קשה לי מאד אני לא מעזה לבכות ליד אנשים וגם לעצמי אני נמנעת שמא מישהו יראה עקבות דמעות…
אני מרגישה שאני נמנעת להראות לאנשים את חולשותי והם מכירים רק את הצד החזק שבי..
לא יאמינו שגם אני נשברת לפעמים….
כשמדברים על משהו שקשור לרגש כל שהוא אני מתקפלת בתוכי ונשארת זקופה כלפי חוץ.
האנשים שסביבי חושבים שאני בן אדם ללא רגש ואני ממש לא כזאת אלא אני לא מעזה לבטא אותו…אני מבחינה בניואסים דקיקים שרבים לא שמים לב לכך..
מה אפשר לעשות כדי שאני אעז לפרוק יותר…?

קרא עוד »

מחפש את הכיוון לעתיד שלי

אני בחור ישיבה גדולה מחסידות חב"ד למדתי עד לפני שנה בישיבה ולא הייתי עושה כלום חוץ (בעיות קשב וריכוז) אז חיפשתי כל הזמן ישיבה / מסגרת חלופית ולא הצלחתי לעבור

קרא עוד »
הילדה שלנו משקרת

הילדה שלנו משקרת

אנו שמים לב שבת הזקונים שלנו, בת 10, במקרים רבים אינה דוברת אמת. הילדה מבולגנת מאוד ולא דואגת לסביבתה, ותמיד כששואלים אותה האם היא עשתה דבר מסויים, היא טוענת שלא.

קרא עוד »

חשש מיום הדין הקרב

איך אפשר להגיע ליום הדין כשאני עדיין מתמודדת ללא הצלחה בנסיונות קשים, ואין בכוחי עדיין לעשות תשובה, משום שעוד לא הגעתי למקום הפנימי בלב שמאפשר זאת?? תשובה: שלום יקרה,מאז ששלחת

קרא עוד »

חסרה לי שמחת חיים

שלום רב. אני נשוי ב"ה לאשה מקסימה ויש לי ילדים. וב"ה אלף פעמים הכל טוב. יש לי בעיה אחת, בתקופה האחרונה חסרה לי שמחת חיים כל דבר נראה לי פשוט

קרא עוד »

התמודדות בימי קורונה כאמא

איך אפשר לשמור על שגרה, כשהמצב ממש לא שגרתי איך אפשר להישאר רגועים במצב כזה. מה אני עושה אם נגזר עלי בידוד? מה עושים עם הילדים, כשאני צריכה להעסיק אותם

קרא עוד »

חוששת על ההורים שלי

אני הבת הקטנה במשפחה והרוב כבר נשואים נשארתי עם אח שגדול ממני בכמעט 8 שנים והוא גם לא הרבה בבית ההורים שלי כבר מבוגרים ואני מאד מפחדת שיקרה להם משהו

קרא עוד »

שאיפות גבוהות בלימוד תורה

כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון. למדתי גם כי רציתי

קרא עוד »

האם להעביר את הילד חיידר

בתחילת השנה העברתי את הילד שלי חיידר כי גיסי אמר שהחיידר הנוכחי שלו לא טוב, ושמבחינת לימוד גמרא זה מקום שלא מלמד מספיק טוב איך ללמוד גמרא כמו שצריך. הוא

קרא עוד »

אני רווק מבוגר וקשה לי מאוד

הי לכם.. שאלה לי אליכם פשוטה אבל עם משקל כבד.. מה עושים בתקופת רווקות מתבגרת (27 וצפונה) בשביל לא להישבר ולא להישחק הן מבחינה רוחנית והן מבחינת זה שכבר יש

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן