שאיפות גבוהות בלימוד תורה

שאלה:

כילד וכנער הייתי מתמיד גדול, וגם הייתי הכי מוכשר בכיתה ובכל המקומות שהייתי, וכך שהייתי כביכול 'מבטיח' היה ברור לי שאצא תלמיד חכם, ובאמת הייתי בכיוון.
למדתי גם כי רציתי באמת, אבל גם מתוך לחץ חברתי, מההורים, כדי לעמוד בציפיות, וגם מעצמי פחדתי להכשל, היה ברור לי שכל דקה של ביטול תורה זה גחלי רתמים, ומי שלא יודע ש"ס לא שווה כלום.
בישיבה גדולה הכל התפוצץ, הייתי קצת משוגע במשך כשנה, ואחר כך התייצבתי נפשית בלי עזרה, אבל מנותק מהלימוד.
הצלחתי בשלב מסוים לחזור לזה חלקית בכח, וכך 'שרדתי' עוד שנה וחצי בישיבה, שמצד אחד היה לי קשה מאד, ומצד שני היה לי באמת סיפוק, עד שהתחנתנתי.
בחצי שנה אחרי החתונה למדתי טוב מאד, הייתי בכולל שאיפשר לי ללמוד מה שאני רוצה, וכך למדתי מסכת שלמה על בוריה עד לרמה של הלכה למעשה. לאט לאט התחלתי להתייבש, לדעתי זה היה קשור גם לזה שקניתי מחשב, וזה לא שנחשפתי למשהו שלילי (יש לי עד היום אינטרנט מסונן מאד), אלא פשוט קיבלתי קרירות מסוימת, וגם איבדתי את היכולת להתרכז בגמרא כי התרגלתי למסך שהוא הרבה יותר דינאמי.
בקיצור יצאתי לעבוד, לא אכנס לכל הפרטים כי זה לא הנושא.
כיום אני מאד רוצה ללמוד, אני חולם על סוגיות מתוך שינה, וכל פעם שיש נידון תורני מכל סוג שהוא זה מעסיק אותי מאד, אבל אני פשוט לא מצליח לחזור לזה. אני בוהה מול הגמרא ופשוט לא מצליח ללמוד כלום, כמה שאני מאד מאד רוצה, אני מתפלל על זה כמעט כל יום, וגורנישט.
מסגרות לבעלי בתים למיניהם לא מושכות אותי, כי אני באמת ברמה תורנית גבוהה בהרבה מהדברים האלו, אני בעד ללמוד דף היומי למשל, אבל כמו שצריך, גם בעיון אמיתי, וגם עם חזרות רציניות כדי באמת לקנות ש"ס, אבל אני פשוט לא עושה את זה.
אציין שיש לי עוד 2 בעיות טכניות:
1. קושי בריכוז, אני מאד מהיר תפיסה וגם מעמיק, אבל דווקא בגלל זה כל מילה מדליקה אותי וקשה לי להכנס לנושא ברצף. בעבר עם הרצון שהיה לי הייתי מצליח להתגבר על זה וזה היה נהפך דווקא ליתרון, כך שהייתי נחשב ללמדן גדול. אבל כשאני לומד לבד כיום זה קשה מאד.
2. אני מאד נמשך לשיחות חולין או לדבר על כל נושא שבעולם תורני או לא, מלבד ללמוד את החומר שאני אמור ללמוד, וכך תמיד היה לי קושי עם חברותות. אציין שחברותא שהוא המוביל מאז ומעולם לא שרדתי את זה, מכיוון שאני בדרך כלל יותר מהיר אני מאבד ריכוז מיד כשהוא מתחיל להסביר. וכשאני מוביל אני גורר את זה למחוזות אחרים.
למעשה כיום אני עובד כל היום, לא לומד מילה מסודרת מלבד הרבה מחשבה ביני לבין עצמי בנושאים תורניים (וקצת כתיבה על כך באתר מסוים שזו עבודה שאני עושה מהצד), אבל בלי שום לימוד גמרא מסודר, על אף שזה באמת נמצא בראש סדר העדיפויות שלי.
אציין עוד נקודה, שאני במצב כלכלי לא טוב, והלחץ הכלכלי גורם לי להתעסק בכל רגע אפשרי בפרנסה שלי, וזה עוד קושי משמעותי.
תודה רבה.
אציין עוד נקודה (כל רגע אני נזכר במשהו, זה אופייני לי…), שמבחינתי אם אני לא אדע ש"ס עד גיל 30 אני כבר יכול להספיד את עצמי, זה לא שאני חושב שבלתי אפשרי להשלים פערים, אבל הדרישות שלי בתחום גבוהות בהרבה מהמקובל בעולם הישיבות, ואני פשוט לא מגיע לזה וזה גורם לי יאוש ודיכאון.
עוד נקודה חשובה, קשה לי מאד לעבוד עם תבניות כמו לוחות זמנים, גם אופי העבודה שלי בפועל מותאם אישית כל יום מחדש, ולכן לקבוע שעה קבועה כל יום זה מלחמה גדולה שאני חושש שהנזק יהיה גדול מהתועלת, ולכן מהחשש הזה אני אפילו לא ממש מנסה, כלומר גם אם אחליט זה לא יהיה החלטה חד משמעית, ולכן אני פשוט לא אעמוד בה.
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה שואל יקר.

דבריך במכתב מרשימים מאד, ניכרת מתוך דבריך השאיפה ההשתוקקות והצימאון לדבר ה'. ירבו כמותך בישראל. עושה רושם גם שאתה איש חרוץ ששואף לשלימות. כל אלו ערכים נפלאים שלא כל אחד זכה בהם.

קשה לעשות סדר בתיאור שאתה מתאר, אתה מציין עובדות רבות, חלקם חיוביות וחלקם פחות חיוביות. כל תופעה יש לה שורש, ברור שחלק מן התופעות שאתה כותב עליהם הם שורשיות יותר וחלק מהם הם רק פועל יוצא של מצב מסוים. כשרוצים לפתור לאדם בעיה צריך לאתר מה השורש לכל הבעיות שהוא מציג, וככל שנוכל לצמצם ולבודד את השורש, כך נוכל לעזור לו יותר, יוכלו לטפל בשורש ולא בתוצאות שהם רק תולדות של אותו שורש. ולכן בכדי לעזור לך אני צריך לנסות להבין מה השורש של כל מה שאתה מציג. זה קצת קשה, אינני מכיר אותך, והתופעות שאתה כותב עליהם יכולים להופיע מחמת סיבות מרובות, אך אני חושב שמכלול הדברים יכולים להוביל להצצה מסוימת על האישיות שלך המבצבצת מתוך דבריך.

ובכן, אתה מתאר מצב מורכב מאד של פער גדול בין הרצונות והשאיפות שלך, ובין היכולת שלך לקיים אותם. אתה מתאר כישרונות רבים שכמעט אפשר לומר שהם כלואים בתוך סבך. כך שאתה לא מצליח כבר משך שנים לגרום לדברים להתנהל כרצונך, הייתי רוצה לנסות לאתר את שורש הבעיה, למה באמת אתה לא מצליח.

לפני שאפנה לקשיים שאתם אתה מתמודד חשוב לי להקדים לך כמה הקדמות חשובות. שלענ"ד בהם טמון סוד ההצלחה של כל אדם להצליח להוציא מן הכח אל הפועל את יכולותיו. ואמנה אותם לפי סדר עולה של חשיבות הערכים.

בחירת דרך – אולי יותר חשוב מכל, זו הידיעה של האדם במה הוא טוב, מה טוב לו לעשות, מה הוא אוהב לעשות, ומה יש ביכולתו לעשות. זה חשוב קודם כל כי כל אחד צריך לעשות את הדבר המתאים לו. לכל אחד נועדה שליחות אחרת בעולם, השליחות שלו מורכבת מכישורים שניתנו לו מאת הבורא, וממילא כל אדם אוהב להתעסק בעיסוק שונה, לכל אחד יש את הלימוד המתאים לו לפי אופיו. אך לא רק האופי מרכיבים את ההתאמה, גם היכולות מבחינה מעשית, מצד הסובבים אותו ומצד מצבו הכלכלי ועוד ועוד נסיבות שגורמות לקביעת החזון של כל אדם באשר הוא. בכדי שאדם יתחבר למה שהוא עושה, שהוא יאהב לעשות את מה שהוא עושה הוא צריך לעשות את מה שמתאים לו.

כל אדם נמשך אחר עיסוק/לימוד אחר, לפי אופיו וכישוריו. יש אדם שתרגיל מתמטי תופס את כל ישותו, גם אם הוא יהיה עייף וחסר כח, תן לו תרגיל קשה והוא יפרח. הוא ישכח מן העייפות שלו ויצליח לפתור את התרגיל. לעומתו יש אדם שגם כשהוא בשיא כחו הוא לא מסוגל להתרכז בתרגיל כזה. זו רק דוגמה אחת. האדם מצליח להיות מרוכז במה שנכון לו לעשות.

אלא שישנה בעיה, מקומות הלימוד הם מסגרות נוקשות, יש בהם דרך מאד מסוימת, לומדים בהם דברים מאד מסוימים, לא כל אחד מתאים לסגנון של הלימוד וגם לא למקצוע הנלמד, בבית ספר פעמים ותמצא תלמיד שמצליח מאד בלימודי גיאוגרפיה ולא מצליח כלל בלימודי מתמטיקה, אילו הוא היה יכול ללמוד כל היום גיאוגרפיה הוא היה תלמיד מצליח, אך מה לעשות שבית הספר צריך ללמד את כל הלימודים… בישיבות פעמים רבות והבעיה קשה יותר, שם לומדים מקצוע אחד בעצם, לומדים סוגיות בנשים ובנזיקין בדרך חשיבה מאד מסוים. הדרך הזו מתאימה מאד לחלק מן הציבור אבל לא לכולו. התורה גדולה מאד, יש בה הרבה דרכי חשיבה, יש בה גם הרבה מקצועות, כמעט כל הכישורים יכולים להתבטאות בלימוד התורה, אך בישיבות סיגלו דרך אחת שאותה לומדים, יש הבדל קל מאד בין הישיבות, אך בסופו של דבר דרך הלימוד הנלמדת בישיבות מאד דומה, כשהשינויים ביניהם מאד קלים. לא תמיד היה כך, בעבר היו ישיבות שלמדו סוגיות הלכתיות, היו שהשקיעו יותר בלימוד קדשים. וגם דרכי הלימוד היו שונות יותר. השיטה הנלמדת בישיבות היא שיטה מאד יסודית ומחנכת ללימוד נכון ולכן זה רווח יותר בישיבות, אבל בהמשך בכולל כדאי לכל אחד לנסות את הלימוד המתאים לו.

יש אנשים ששאלה הלכתית גורמת להם לגירוי מחשבתי ויש שדווקא שאלה פילוסופית מגרה את מחשבתם, הישיבה לא יכולה להתאים את עצמה לכל אחד ואחד, זו טיבעה של מסגרת. אך חובתו של כל אדם למצוא את עצמו ואת דרכו, הוא צריך לאתר למה הוא נמשך, לדיונים הלכתיים או פילוסופיים, לרכישת ידע שטחי, או לדיוני עומק תאורטיים. כך במשך השנים אם הוא ישים לב למה הוא נמשך הוא ימצא את עצמו לומד בהתמדה ובעקביות, הוא כל כך ייהנה שהוא יעשה זאת מרצון, הוא ימצא את עצמו עסוק במה שהוא אוהב גם בשעות הפנויות.

אך לבחירת דרך יש קושי גדול. האדם לא יודע למה הוא מתאים, פעמים ורק אחר שהוא יתעסק בדבר זמן רב הוא ימצא מה הוא אוהב לעשות. כי למשל בכדי להגיע לדון בדיוני עומק תיאורטיים צריך להקדים עבודה קשה ומפרכת של לימוד פשט של הסוגיא, רק אחרי שהאדם ידע טוב את פשט הסוגיא הוא יוכל באמת להעמיק כראוי, אותו מעמיק לא אוהב את החשבונות הפשוטים של החתירה לידיעת הפשט. וכך הוא פורש כבר בתחילת הסוגיא. רק אם הוא יתאמץ וינסה ללמוד ולעשות את העבודה המפרכת [עבורו] של לימוד הפשט כראוי, הוא ימצא את עצמו דן בדיוני עומק האהובים עליו, פעמים רבות הוא ינשור בתחילת הדרך. ולכן צריך להתאמץ הרבה, אך צריך להיות ערני כל הדרך למצוא ממה הוא באמת נהנה. אחרת אדם לא יהיה מסוגל להמתין ולראות האם הדרך הזו מתאימה לו, וכך אדם יכול למצוא את עצמו עובר ממסכת למסכת מנושא לנושא מדרך לימוד אחת לדרך לימוד אחרת, הוא לא מוצא את עצמו באף אחת מהם כי הוא באמת לא טעם מאף אחת מן הדרכים הוא נשר תמיד בתחילת הדרך.

גמישות וחישוב מסלול מחדש – פעמים רבות האדם התקבע כבר בתחילת הדרך על דבר מה, והוא לא מסוגל לצאת מאותה דעה שהוא רכש לאו דווקא בעקבות התאמה והנאה. לדוגמה, פעמים רבות פגשתי בחיי אנשים שחושבים שהם נהנים מלימוד שטחי של בקיאות. הם חושבים כך, כי דרך הלימוד הישיבתית הקלאסית לא מתאימה להם, ובלימוד בקיאות הם לא צריכים להתמודד עם מחשבה על אודות התעסוקה שהם צריכים להתעסק. לימוד עיוני גורם להם לסיוט, הם לא מוצאים את עצמם שם, לעומת זאת לימוד בקיאות פשוט מאד, הם יודעים כמה דפים הם החליטו ללמוד, הם קוצרים פירות, הם מצליחים במשימה והנה נראה להם שהם אוהבים ללמוד בקיאות, הם ממילא גם קובעים כי זה הלימוד האמיתי, והם רוכשים הערכה מרובה לבקיאים ולבקיאות. הם גם מסגלים סוג של חוסר הערכה ופעמים אפילו בוז למי שמעמיק מידי… [מוכר? או לא מוכר?]. כל זה היה יכול להיות נפלא אם הם באמת היו נהנים, יש אמנם כאלו שזה מתאים להם, אך ישנם כאלו שזה לא מתאים להם, הם באמת לא מספיק נהנים, הלימוד לא מושך אותם, אין להם גירוי אינטלקטואלי, וממילא גם לא סיפוק אינטלקטואלי, יש להם סיפוק מאד שטחי, שהם הצליחו לעשות משהו, בו בזמן שהסיפוק האמתי של אדם יצירתי – אינטלקטואלי, הוא רק אם הוא נותן לעצמו יכולת ליצור, ויש לו גירוי מחשבתי אינטלקטואלי. ההזנחה הזו של הצורך בחשיבה אינטלקטואלית מביא אותם להיות חסרי מוטיבציה, הם מוצאים את עצמם אחרי שנים לומדים בשטחיות ובחוסר מרץ, והם לא מבינים למה אבד להם החשק… הבעיה היא שלא רק שהם איבדו שנים יקרות, אלא שהם כבר קבעו שהדרך הנכונה היחידה היא מה שהם עשו עד כה, הם לא מסוגלים לשנות ולהתחיל ללמוד בעיון לפי ערכם ולפי כישוריהם כי הם כבר החליטו 'שלא זו הדרך ולא זו העיר…'.

צריך לדעת שצריך מידי פעם לנסות לעשות חישוב מסלול מחדש, לא להיות מקובע, ולחשוב לעשות דברים שלא חשבתי לעשות עד כה. כך לאט לאט עם ערנות ומודעות האדם יוכל למצוא לעצמו מהי הדרך המתאימה לו, מה מגרה את מחשבתו, מה נותן לו סיפוק, וממה הוא פשוט נהנה.

עקביות – עקביות זו אבן הפינה שעליה מושתתת כל הצלחה. כשאני מתבונן באנשים שאני מכיר אני שם לב לדבר חשוב מאד. אלו שהצליחו להגיע להישגים [בין אם מדובר על הישגים רוחניים ובין אם מדובר בהישגים גשמיים] הם אלו שהיו עקביים בדרך שלהם. הם לא וויתרו ובעקביות הלכו בדרכם והתפתחו. העולם מחליף פעמים רבות התמדה בעקביות, אני מתכווין לעקביות ולא להתמדה. נכון שהתמדה היא מידה חשובה מאד, אולי מהחשובות ביותר, אבל אני מכיר מתמידים שלא הגיעו להישגים, כי אמנם הם התמידו אבל לא התמידו לאורך זמן באותה פעולה, הם למדו תמיד בשעות קבועות ושעות מרובות, אבל הם לא היו עקביים בדבר מה שהם החליטו להסתער עליו ולדעת אותו. על ידי עקביות יכולים להשיג דברים רבים. פעמים והאדם יהיה עקבי לאורך שנים והוא יצליח לרכוש דברים בזמן מועט גם אם הוא לא יתמיד, ההתמדה רק תעזור לו לעשות זאת יותר מהר, כי אדם עקבי שגם מתמיד רוכש דברים בשנים מועטות, לעומת עקבי שאינו מתמיד.

חשוב לציין שבכדי שתהא עקביות צריך אדם לבחור עיסוק/לימוד שמתאים לו, כאשר אדם אוהב את הלימוד והוא לומד לפי דרך שמתאימה לו, הוא יוכל גם להיות עקבי בלימודיו.

[חשוב לי לכתוב לך, שבהתחלה שמתי את העקביות בתחילת הרשימה, כי בלעדי עקביות כמעט ואי אפשר להגיע להישגים, אך אחר כך חזרתי בי כי אמנם העקביות ראשונה במעלה היא חשובה גם בכל תחום אחר, כמו חינוך ילדים, כלכלה נכונה ועוד ועוד עיסוקים, אך באמת בחירת דרך והתאמה לאישיות מהווה אבן פינה שמהווה גם מסוגלות לעקביות].

סבלנות – האויב הגדול ביותר של העקביות, זה חוסר הסבלנות. טבעו של אדם שהוא רוצה לקצור פירות במהירות, הוא לא מוכן להשקיע זמן רב ולא לראות פירות. ולכן הוא נסוג אחור ולא מוסגל להתנהג באופן עקבי. אם אדם מתאזר בסבלנות, הוא יוכל לקצור פירות מרובים. יש על כך סיפור יפה מאד של רבי נחמן מברסלב הנקרא 'החכם והתם' שם רבי נחמן מספר על שני חברים שהאחד היה חכם מאד והשני היה תם, התם לעומת החכם עבד כסנדלר ונשאר סנלדר כל חייו, הוא התאזר בסבלנות לא ניסה להשיג עולם ומלואו, אך הוא לא שקט על שמריו, הוא כן התקדם, הוא הפך לסנדלר מומחה עד שהמלך השתמש בשירותיו וכך הוא בסוף הפך לעשיר. החכם לעומתו לא התאזר בסבלנות ועבר ממלאכה למלאכה תוך כדי שהוא סבור שהוא מתקדם, אך האמת שאותה התקדמות עמדה לו לרועץ עד שהוא מצא את עצמו בחוסר כל, כדאי לקרוא את הסיפור הזה, יש בו המחשה של ההבדל בין אדם עקבי לאדם שאינו עקבי, ואיך על ידי עקביות אפשר להשיג הרבה יותר מעל ידי החכמה. אפשר לטעות בקריאת הסיפור ולחשוב שרבי נחמן התכוון שאין לאדם לשאוף מידי גבוה למעלה מיכולותיו, אך לענ"ד לא לזה הוא התכוון, כוונתו רק ללמד כמה שאפתנות יתר ללא סבלנות להגיע אל המטרה עלולה להפיל את האדם, אם אדם רוצה לשאוף גבוה שישאף, אבל הוא צריך להתאזר בסבלנות בכדי להגיע אל המטרה הנכספת, להיות חדור מטרה ולא לרצות רק להצליח אלא להסכים לעשות את כל הדרך אל אותה מטרה נכספת, ובכן לא צריך להיות דווקא תם, אפשר להיות חכם ותם גם יחד…

[דבר נוסף חשוב לדעת שבמשך הזמן דברים עשויים להשתנות, יתכן וישתנו דברים ויהיה לך לפתע מנוחת הדעת ויכולת ללמוד יותר שעות, חבל לקבוע דברים על פי נתונים משתנים. נכון גם לכך צריך סבלנות, יש באדם נטייה להחליט 'כן או לא' ולקבוע את גורלו, זה חבל, תן לזמן לעשות את שלו, ולהמתין אולי בהמשך מצבך הכלכלי ישתפר ויהיו שינויים שעל ידם תוכל לקבוע יותר עתים לתורה וממילא להתקדם יותר כראוי לך לפי ערכך, בכדי שתוכל בבוא העת, כשתתפנה, ללמוד כראוי, כדאי שגם כעת תאחוז בכל מה שתוכל לפי זמנך הפנוי כעת, וכך לא תתנתק לגמרי מן הלימוד ותוכל לחזור לספסלי בית המדרש כשיתאפשר לך].

ערנות לחולשות / סיפוק צרכים – בעיה נוספת שגורמת לאנשים לעצירה בהתקדמות. היא חוסר מודעות לאופיים ולצרכים שלהם. קראתי לזה בתחילה 'ערנות לחולשות', אך זה לא נכון, זה לא חייב להיות חולשות, זה יכול להיות אופי נהדר, אך חוסר מודעות אליו עשוי להפוך את אותו אופי לחולשה. לדוגמה, אדם אוהב אנשים, הוא אוהב לפטפט אתם וליהנות משיחת חולין. הוא זקוק לחברה. זו מידה מצוינת, זה מראה שהוא אדם אנושי, הצורך לתקשר עם בני אדם הוא צורך מצוין. יש אנשים שזקוקים לקשרים יותר רבים ויש שזקוקים לפחות קשרים. יש שזקוקים לקשרים עמוקים יותר ויש שזקוקים לקשרים שטחיים יותר. הבעיה שמי אוהב אדם, בטבעו אוהב גם לפטפט. אם הוא לא ישים לב הוא עשוי למצוא את עצמו מפטפט רוב היום… כשהוא עוסק בלימוד עיוני זה ממש מסוכן, שם אין חומר ברור שצריך לגמור ללומדו באותו יום, וכך הוא לא שם לב שזמנו עובר. קשה לחנוק טבע, אבל אפשר לתת לו מסגרת. המסגרת הנכונה היא לתת פורקן לצורך הזה. אפשר לדבר ולקבוע זמן לבילוי חברתי, יתכן ואם האדם יקבע לו זמן מסוים לזה הוא יבוא על סיפוקו ואז יהיה לו יותר קל להתמודד עם הצורך שלו לתקשר עם חבריו ולפטפט עמהם. זו דוגמה אחת, אך יש כהנה רבים כל אחד ואחד לפי טבעו.

מסגרת – נושא חשוב מאד נוסף, זו יצירת מסגרת. אדם שיש לו מסגרת ברורה יכול להתקדם ולעשות. חוסר מסגרת גורמת לחוסר יכולת להתקדם, האדם לא יודע לאן הוא צריך להגיע, לא ברור לו מספיק מה המטלות שאותם הוא צריך לעשות והוא מאבד את זמנו וכחו לריק. זה סוד ההצלחה של רעיון הדף היומי. לדעתי הדף היומי לא מתאים לרוב בני האדם, הרבה אנשים היו רוכשים ידע יותר חשוב לחייהם הרוחניים אם היו לומדים גמרא בעקביות והיו רוכשים אותה מתחילתה עד סופה משך שנים רבות ולא במהירות ובשטחיות של דף ליום. לחלק מתאים בכלל ללמוד רק קיצורי הלכות, ולחלק מתאים לימוד דברי אגדה. מדוע לימוד הדף היומי כל כך מצליח? כי הוא נותן מסגרת לימוד ברורה. אדם יודע מה הוא צריך לעשות, הוא יודע מתי הוא יסיים את הלימוד כל יום ויודע גם תוך כמה שנים הוא יסיים את המסגרת הזו כולה. לכן זו מסגרת מצוינת למי שאין לו זמן מספיק ללמוד וחייב לקבוע מסגרת מאד ברורה. אך האמת שכל אדם זקוק למסגרת כזו, גם אדם שלומד כל היום צריך להפוך את לימודיו למגרות לימוד מאד ברורות כך הוא יצליח בלימודיו.

אני חושב שהדברים שכתבתי לך הם חמשה יסודות חשובים שבשימת לב אליהם האדם יכול להפוך לאיש בשורה. אלו חמשה אבות, יש להם תולדות רבות. אבל הם בהחלט עיקריים וחשובים.

כעת אפנה למציאות בה אתה נמצא.

ואתחיל מהסוף, אתה כותב שאתה אוהב לפטפט, ואפילו לדבר על כל נושא חוץ מהנושא אותו אתה לומד. תבדוק למה זה קורה לך, האם בגלל שאתה לא מספיק מוצא את עצמך נהנה ממה שאתה לומד? או שאתה פשוט מאד אוהב לדבר אתה אוהב חברים, תבדוק אם אתה כזה, תן פורקן לאהבתך הזו, אל תחסל משום כך את היכולת שלך ללמוד. ואם אתה לא אוהב את מה שאתה לומד, עליך לנסות לאתר, מה אתה באמת אוהב לעשות. אתה כותב שאם לא תגמור את הש"ס עד גיל שלושים אתה תתייאש מעצמך לחלוטין, זה נראה לך נכון? האם באמת לגמור ש"ס בגיל שלושים זה מבחן ההצלחה? האם דווקא אלו שגמרו ש"ס בגיל שלושים הם אלו שהצליחו להשיג השיגים בחיים? תבדוק למה החלטת את ההחלטה הזו. אולי זו החלטה מוקדמת שהחלטת אי שם בשנות הנעורים, ואין שייכות בין ההחלטה הזו למה שנכון לך לעשות בחיים.

לפי התיאור שלך נראה שאתה מאד שאפתן, ולכן אתה דורש מעצמך דרישות גבוהות, תבדוק, אם אתה דורש יותר מידי והרצון שלך למצוינות מביא אותך לבינוניות תחשב מסלול מחדש. תבדוק מה גרם לך להתפוצצות בישיבה, אולי אותה שאפתנות ורצון הצלחה מוגבר, שהוא לך לרועץ מגיל צעיר. כדאי ללמוד מן הטעות הזו לא? ואגב אתה כותב שיצאת ממצבך הנפשי הבעייתי בהיותך בחור, ללא עזרה. מדוע? האם לא היה נכון להיעזר. נכון שאם הצלחת לצאת מזה לבד מגיע לך הערכה מרובה, אבל אולי השאפתנות והרצון למצוינות גרם לך שלא נעזרת, ואם תשאל, מה לי לדבר על מה שהיה, בדוק בעצמך, אולי גם כעת אתה יכול להיעזר ולהתייעץ [נכון שאתה עושה זאת כעת ויש לי הערכה רבה כלפי הנכונות הזאת, אך פעמים פגישה אישית תוכל לסייע לך יותר מאשר יעוץ דרך תכתובת].

נראה מדבריך שאתה שאפתן מאד, זו מידה נפלאה, אתה גם כנראה בעל חושים מחודדים ועם חוש ביקורת גבוה, זה מצוין, אבל תבדוק שאותם חושים מכוונים למקום של התקדמות ולא עומדים לך לרועץ.

הייתי מציע לך למצוא דבר מה שבו אתה טוב, תחשב מסלול מחדש, תנסה לצאת מדעותיך הקדומות כלפי ידיעת הש"ס. לא לכל אחד מתאים ללמוד דף היומי, ויתכן שלא מתאים לך כלל לימוד זה. יתכן ואם תיקח נושא מסוים שמאד מושך את לבך להבין אותו תוכל ללומדו בזמן קצר כל יום, תתאזר בסבלנות ואל תיבהל מכך שזה יקח לך משך זמן מרובה, המציאות שאתה טרוד מהבאת פרנסה לביתך לא נותנת לך להשקיע זמן רב, ולכן זה יקח לך יותר זמן, אבל תקבע זמן ברור, תנסה לעשות סדר באותו נושא, לדוגמה אם הנושא הנלמד הוא נושא הלכתי תקבע זמן ללימוד מסודר של טור ושולחן ערוך של אותו נושא כך תקנה ידע בשיטות הראשונים והאחרונים שבאותו נידון, בד בבד תלמד את סוגיות הגמרא העוסקות בזה, תלמד אותם שוב ושוב, תסכם את השיטות, תכתוב כל רעיון שעולה לך בנושא, תלמד נושאים נלווים שעשויים להוסיף רקע לאותו נושא אותו אתה לומד, וכך אט אט קובץ על יד ירבה. לפתע תגלה שאותו מחשב שנראה לך שהוא בעוכריך, יהפוך לידיד הטוב ביותר שלך להצלחת לימודיך, המחשב נותן אפשרויות כתיבה מצוינות, יש יכולת לשכלל על ידו את הלימוד מאד מאד, יש בו תוכנות של חיפוש שמעלים את רמת הלימוד מאד מאד, אפשר לפתוח בו קבצים ותתי קבצים כך שהוא מתאים מאד ללימוד מתמשך ועקבי. לפתע יתכן וגם תמצא שיש לך יותר זמן ממה שאתה חושב. יתכן וזה גם יסייע לך בסידור החשיבה שלך שלפי דבריך היא קצת מעורבבת ולא ממוקדת. תוכל לזרוק על גבי הכתב את כל המחשבות שעולות לך וכך לאט לאט למצוא סדר בנושא אותו אתה לומד. כך תמצא אחר זמן כי קנית נושא מתחילתו ועד סופו, תוכל להמשיך ולשכלל אותו ולהוסיף בו בכל עת. כשתגמור נושא אחד תעבור לנושא נוסף וכך תוכל למצוא את עצמך ידען בנושאים רבים שתרכוש אותם משך שנים רבות. אני יכול לומר לך מנסיוני האישי, אני לומד כל חג את ההלכות של אותו חג מגיל בר מצוה. לפתע שמתי לב שאותם נושאים נלמדו על ידי בעיון רב, כי אמנם לא למדתי אותם בכולל משך זמן שלם, אבל למדתי אותם הרבה יותר זמן מזמן אחד בכולל, כי בריבוי השנים נמצא שלמדתי את הנושאים האלו חודשים רבים, אלא שאותם חודשים פרוסים על גבי שנים רבות. כך אפשר לרכוש נושאים רבים, מה שצריך זה רק סבלנות.

חשוב שתשב בצורה מסודרת, תבדוק כמה שעות יש לך ללמוד, ותנסה לראות מה מתאים ללמוד בזמן הזה, מה מתאים לך ולשעות האלו להיעשות. תקבע לעצמך מטרה ברורה, וסדר שתוכל לאחוז בו בעקביות וברצינות.

אני יודע שיתכן שכל דברי לא שייכים אליך, קשה דרך מכתב אחד למצוא דרך סלולה ללבך, הנושא שאתה כותב עליו עשוי לנבוע מסיבות רבות, ניסיתי דרך מסוימת שאולי נוגעת במצבך. בכל מקרה תוכל לחזור להמשיך ולהתכתב כך אולי נוכל למצוא מזור למצב עמו אתה מתמודד.

בהערכה מרובה

ובברכת הצלחה בדרכך

שלמה

sh4101199@gmail.com

לא מצליחה למצוא עבודה מתאימה לי

שלום רב אני כיום בת כמעט 26 נשואה ב"ה ואמא ל 2 למדתי המון לימודים בחיים – מזכירות רפואית ,הנהלת חשבונות,קוסמטיקה ,תפירה ,הוראה – אומנות האמת היא שעדיין לא מצאתי

קרא עוד »

מתקשה עם מצות כיבוד הורים

שלום רב רציתי לשאול כשאני מגיע לבית בשבתות לפעמים אני רב מעט עם ההורים שלי, ויש בינינו חוסר הבנה הדדית. אפילו שאני רוצה לכבד אותם, לא תמיד אני מצליח כל

קרא עוד »
מאשימה את עצמי כשאני עצובה

אין לי כוח כבר לכלום

נמאס לי להילחם כל היום לנסות להבין את עצמי, אין לי כוח להמשיך את החיים, אני לא מסוגלת להמשיך עוד. פשוט אני מרגישה שהבטרייה שלי גמורה ריקה אני מסתכלת על

קרא עוד »

משבר בישיבה

אני חרדי ולומד בישיבה חרדית, ואני עכשיו בתקופת "משבר", ואני מרגיש שכל מה שאני עושה בישיבה זה לחמם כיסא, אני לא לומד כלום, האם אפשר לומר לי איך לצאת ממצב

קרא עוד »

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

השארת תגובה

שאלות נוספות:

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי מהישיבה

העיפו אותי עכשיו מהישיבה בה למדתי כ3 שנים, ישיבה גדולה מכיון שחסרתי כמה סדרי ג'. אני מרגיש מאוד מאוד קשה עם זה, מאוד. אני בחור מאוד רגשי, קשה לי עם

קרא עוד »

גישה נכונה ללימוד תורה של בעלי

שלום וברכה, בעלי אברך כולל ולאחרונה התחלתי להרגיש יותר ויותר שהלימוד שלו לא ממש איכותי רק מזה שאני מרגישה עליו שהוא לא ממש מסופק למרות שהוא לא מסכים איתי והוא

קרא עוד »

אני לא מתחבר ללימוד הגמרא

אני בישיבה וטוב לי שמה בסך הכל. יש חברים ואוכל והכל . אבל מה שמעצבן אותי זה שכל היום לומדים גמרא . פעם בחיידר הייתי טוב בגמרא והייתי מקבל ציונים

קרא עוד »

למה מתפללים על חולה שיתרפא?

  אם אנחנו מאמינים שהשם יתברך הוא רק טוב עושה לנו רק מה שבאמת טוב בשבילנו, אז למה בזמן שמישהו חולה חס וחלילה אנחנו מתפללים עליו? הרי לכאורה אם הקב"ה

קרא עוד »

מאשימה את עצמי כשאני עצובה

שלום וברכה! איזה כיף שיש למי לפנות בכל פעם שמתעוררת איזשהיא בעיה/שאלה ולקבל תשובה ממשיבים מוצלחים, יעילים ורגישים!!! אז ככה: אני בת 20 ויש לי זמנים -יותר נכון ימים שבהם

קרא עוד »
פחד משתק מכלבים

פחד משתק מכלבים

שלום ותודה על עצם קיומכם. יש לי בת בת 9.5 שרועדת מפחד מכלבים. כאשר אנחנו עוברות ברחוב והיא רואה כלב, אפילו ממרחק, אפילו שקשור ברצועה, מיד היא נכנסת לחרדה (כך

קרא עוד »

לא מצליחה למצוא עבודה מתאימה לי

שלום רב אני כיום בת כמעט 26 נשואה ב"ה ואמא ל 2 למדתי המון לימודים בחיים – מזכירות רפואית ,הנהלת חשבונות,קוסמטיקה ,תפירה ,הוראה – אומנות האמת היא שעדיין לא מצאתי

קרא עוד »

רוצה לבכות ולא מצליחה

אני לא מצליחה לבכות. איך בוכים? זה לא שעברתי דברים מדי קשים רק שאני תמיד אומרת שאח"כ אני יבכה ובסוף זה אף פעם לא קורה. אשמח אם תסבירו לי איך

קרא עוד »

תפילה בבית הכנסת בשבת

לאור המצב במדינה. ולאור ההנחיות שאין להתקבץ יותר מ-10 אנשים במקום אחד.כיצד עלינו לנהוג לעניין תפילות השבת בבית הכנסת?בית הכנסת שלנו די גדול. ויש אפשרות לשמור מרחק של 2 מטר

קרא עוד »

תפילה במניין באתר זום

בס"ד האם אפשר להגיד קדיש בתפילה במניין דרך אתר "זום"? תשובה: שלום וברכה,שאלה גדולה וחשובה שאלת. באופן עקרוני עמדת הפוסקים היא שצירוף למניין הוא באמצעות התכנסות פיזית למקום אחד ואין

קרא עוד »

יש לי פחות חשק לקיים את המצוות

שלום, אני בן 24. כל חיי חונכתי במסגרות שומרות תורה ומצוות, אבל לאחרונה קצת קשה לי עם האמונה והמצוות ואני מרגיש שהחשק שלי נחלש.  יש כמה דברים שאני ממשיך לשמור

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן