מה הבעיה בשירות לאומי ?ולימודי ליבה?

שאלה:

שלום וברכה,
אני לא ממש מבינה מה הבעיה בשירות לאומי למה לא מכניסים את זה לציבור שלנו, הרי בכל מקרה בגיל 20 כבר הבנות יוצאות לעבודה והיום רב הבנות עובדות במקומות חילוניים אז אם זה החשש בשירות יש את הבעיה הזאת בעובדה כמובן שעבודה היא בדיעבד ונועדה בשביל לפרנס בית של תורה ,אבל יש משהו בהתנדבות שמלמד להרבה דברים טובים שחבל שלא עוישם את זה ,
ואולי אפשר למוצא פתרונות לעשות את זה בדרכי התורה כמובן.
עוד שאלה בקשר ללימודי ליבה , כמובן שאני מביהנ ומעריכה את התורה ושהיא ההערך העליון!
אבל היום בדור שלנו אנגלית זה דבר בסיסי אני חושבת שכל אדם נתקל בצורך הזה הרבה פעמים בחיים וזה מתסכל שלא יודעים כלום למה אא להכניס את זה למתכונת הלימודים כמו שלומדים קצת מתמטיקה ועדיין להשאיר את התורה כערך עליון .
אשמח לתשובה תודה רבה!

 

 

שלום וברכה

השאלות שלך חשובות.

אתחיל בשאלה על השירות הלאומי. ובכן, אין לחרדים בעיה עם התנדבות, הציבור החרדי מתנדב לא רק בגיל שהחוק מחייב את זה, בצהרי יום השבת אפשר לראות את רחובות בני ברק מתמלאים בבנות שמרצונם האישי הולכות לבתים שיש בהם ילד מיוחד, הם מתנדבות לקחת את הילדים לטיול, לשמור עליהם בכדי שיהיה למשפחות הנפלאות הללו כח להמשיך בשליחות המיוחדת שייעדו להם משמיא. בנות אחרות מסתובבות בבתי אבות לשיר ולשמח בבתי אבות. כמות אדירה של מתנדבים בכל ארגוני ההתנדבות הם של מתנדבים ומתנדבות חרדים. מספר ארגוני החסד עצמם שהוקמו ומוהלים ומתוחזקים היטב על ידי חרדים, עולה בהרבה מעבר לאחוז של החרדים באוכלוסייה. כל שבוע מסתובבים אנשי חסד ומשמחים חולים בבתי חולים, ויש עוד יוזמות של חסד רבות [גם ישיחנה אחת מהם…] עדיין לא סיימתי, יש כל כך הרבה חסד שמתקיימים בציבור שלנו, חלק מהם לא מדובר ואפילו לא זוכרים שהוא קיים, לדוגמא, כל רב, משמש כעוזר סוציאלי, ככתף תומכת, כיועץ, הכל חנם אין כסף, יש הרבה רבנים… וכולם גם אלו שמקבלים מעט שכר על עבודתם [ומידיעה שכרם מועט מאד, אם בכלל] מתנדבים שעות על גבי שעות, מלווים אנשים בכל מצוקותיהם. הבאתי כמה דוגמאות, אבל באופן כללי הציבור החרדי עסוק מאד בהתנדבות, ההתנדבות היא חלק בלתי נפרד מהחברה החרדית.

אם כך, השאלה שלך רק יותר קשה, מדוע אם כן החרדים מתנגדים לשירות לאומי?

אני רוצה לספר לך משהו, יש לי הרבה חברים, ביניהם גם אנשים לא חרדים, אני שומע מהם מה קורה לבנות השירות לאומי, מהם, לא מחרדים, ואני לא הייתי מציע להיות חלק מהדבר הזה. כמובן שאסור להכליל, יש בנות שירות לאומי שעושות עבודת קודש, אינני רוצה להמעיט חלילה ממה שהן עושות. אבל אי אפשר להמעיט גם בכישלונות שהארגון הזה מזמן לפתחו.

יש לנו בעיה קשה. אנחנו חיים במדינה, ורוצים להיות חלק ממנה, אבל המדינה לא מסכימה איתנו, הם לא מוכנים לקבל את החרדיות כמו שהיא. הם סבורים שחיים חרדים זה הרס למדינה. ולכן החרדים מתבצרים בעמדה של התכנסות, החרדים חוששים, ובצדק, מכל התערבות של הממשלה בתוככי החברה, אם הממשלה תנהל לנו את ההתנדבויות, ההתנדבויות לא יוכלו לשאת אופי חרדי, לא נוכל לדרוש מהם לשמור על התנאים המחמירים שאנו דורשים לשמירת הנערות שתלכנה להתנדב. זה יכול לצאת משליטה וכך חלילה יכולים לאבד בחורות טובות.

זה כואב, כואב שאנחנו חיים במדינה יהודית, ולא יכולים לקיים דו קיום של ממש. אבל זו המציאות, החילונים לא מוכנים לקיים את התנאים שהחרדים דורשים שיתקיימו לא בצבא ולא בשירות לאומי, ולכן איננו יכולים לקחת חלק בזה.

אם היה מגיע פוליטיקאי חכם שמבין שהחרדים זו עובדה, והם יהיו קיימים כאן, ועם התובנה הזו הוא היה מגיע ומציע שיהיה שירות לאומי מוקפד לפי כל התנאים המתבקשים, היינו צריכים לדון על זה בכובד ראש, אלא שגם אם יימצא אחד כזה, הוא יהיה כל כך יוצא דופן, שאי אפשר להתייחס אליו, כי אחריו יבוא אחר, והענין יצא כבר משליטה. חוק השירות הלאומי יחול גם על חרדים שוב לא יכולו להתערב בו ולקיים בו תנאים מוקפדים כפי שהחרדים רוצים. אנחנו מעדיפים לשמור על הקיים, לדעת שהחוק פוטר חרדיות משירות לאומי, איננו יכולים לסמוך על פוליטקאי זה או אחר, בזמן שקדנציה אחריו [שבימינו יכולה להיות שנה אחת…] יגיע פוליטיקאי אחר שישתמש בביטול החוק לרעה, וכך יצא הדבר מכלל שליטה.

אנחנו תורמים את שלנו, לא פחות, ואולי אף יותר, אני בטוח שאם יבדקו ימצאו שהציבור החרדי תורם את חלקו יותר ממה שהוא חייב על ידי ההתנדבויות הפרטיות ושל הארגונים.

כעת לנושא של לימודי ליב"ה, זה באמת נושא לא פשוט. וצריך לחשוב ולהתבונן בו כראוי.

ובכן מצד האמת, אני לא סבור שדווקא לימודי חול בבית ספר יסודי הם הסיפור, הפער בין לימודי החול שלומדים בבית ספר יסודי ללימודי החול שלומדים בתלמודי התורה לא הם מה שיכוננו את היכולת של הילדים ללימודי מקצוע. יש פערים אמנם, אבל הפערים שיש מלימודי בית ספר יסודי לא הם אלו שגורמים לפער הלימודי הנצרך ללימודי מקצוע. הפער האמיתי שחסר הם לימודי המקצוע בבית ספר תיכון. כך שאם ילמדו לימודי ליב"ה בבית ספר יסודי, וילמדו אחר כך בישיבה קטנה שאין בה לימודי חול, עדיין יהיה לו פערי לימוד גדולים אם הוא יצטרך ללמוד מקצוע. המקצוע היחיד שיחסר לו מאד אם הוא לא ילמד אותו בגיל צעיר זה לימודי אנגלית, לימודי שפה בגיל צעיר מקילים מאד לרכישת השפה, אך לימודי שפה אפשר לרכוש בחוג פרטי.

ובכן, הנושא של לימודי חול למען רכישת מקצוע בעתיד, יותר רלוונטי כלפי לימודי חול בגיל ישיבה קטנה, הפער העיקרי שנוצר הוא בגילאי התיכון בהם נוער חרדי לא עוסק כלל בלימודי חול, ולעומתם הנוער בחברות אחרות לומדים לימודי חול שהם הבסיס להמשך לימודי מקצוע. וכאן עולה השאלה, מדוע לא ללמוד לימודי חול בישיבות קטנות.

הצורך להתפרנס ולהכין את ילדינו לחיים תקניים מובן וברור, אך ברור לא פחות שאנו מצפים שילדינו יעסקו בתורה יומם ולילה, זו הייתה משאלת הלב של כל יהודי שבנו יצא תלמיד חכם. צריך לדעת שלימודי חול בגילאי התיכון מעמידים בסכנה עצומה את לימוד התורה, טבעי שילד יתחבר יותר ללימודי חול, לימודי חול יותר קרובים לאדם וטבע האדם שהוא מתחבר אליהם יותר, אם ילמדו לימודי חול בישיבות עלולים חלילה להפסיד תלמידי חכמים רבים של דור העתיד.

נכון, ההחלטה לא ללמוד לימודי חול מציבה אותנו בפני החלטה גורלית, אילו היו לומדים לימודי חול בישיבות קטנות הייתה יכולת לאנשים רבים להתפרנס בכבוד יותר. ההחלטה לא ללמוד לימודי חול גורמת לאנשים רבים לא לרכוש מקצוע לחיים וממילא להתפרנס יותר בקושי, אך למה רק החשש הזה יעמוד מול עינינו, מה עם החשש שמא נאבד את טובי המוחות, שימשכו יותר ללימודי חול חלילה, ונפסיד בכך את תלמידי החכמים של הדור הבא. הנושא הוא לא רק ביחס לדור שלם ולעתידו, אני חושב שבאופן אישי כל אבא יהודי שבנו בגיל ישיבה קטנה העומד לפניו שיקול אם לשולחו לישיבה שלומדים בה לימודי קודש בלבד, או גם לימודי חול, צריך לדעת ששליחה לישיבה שיש בה לימודי חול עשויה לסכן את עתידו הרוחני. שליחה לישיבה קדושה שאין בה לימודי חול עשויה לסכן את עתידו הגשמי, מה אם כן מוטל על יהודי לבחור, את הסכנה הגשמית או את הסכנה הרוחנית?

נכון, יש שלמדו בישיבות שלמדו בהם לימודי חול ונמשכו יותר ללימודי קודש ויצאו תלמידי חכמים גדולים. אך יש גם תוצאות שוות של אנשים שלמדו בישיבות קדושות וכשהם רצו לעסוק במלאכה הם ראו ברכה בעמלם. אני אישית מכיר אנשים שלמדו מקצוע אחרי שנות לימוד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה, הם רכשו מקצוע במהירות והם עוסקים במלאכות מכובדות מאד. כך ששום דרך לא חוסמת אפשרויות. אך נכון, ברמה מסוימת אי לימוד לימודי חול בישיבות מקיימת קושי אחר כך בלימודי מקצוע וממילא ברכישת מקצוע. אך נכון באותה מידה ואף יותר מכך, שלימודי חול בישיבה קטנה חוסמת אפשרויות לעתיד של צמיחה רוחנית.

אי אפשר לומר שההחלטה לא ללמוד לימודי חול בישיבה קטנה הופכת את היכולת להתפרנס לנס. אפשר בדרך הטבע להשלים את הפערים הנגרמים מכך שלא לומדים לימודי חול בישיבה. יש רבים וטובים שמשלימים את הפערים ומתפרנסים בכבוד, וממילא ההחלטה ללמוד לימודי חול בגיל צעיר בשביל לרכוש מקצוע בגיל מבוגר אינה בגדר השתדלות המחויבת, ומאידך לימוד לימודי חול עשויים להטיל את מצבו הרוחני של הנער בסכנה. [יש אמנם יוצאים מן הכלל שיש להתאים עבורם מתכונת לימודים מיוחדת אך אנחנו לא עוסקים ביוצאים מן הכלל].

נכון שהיה מקום לחשוב על לימודי אנגלית, שנצרכים מאד היום יותר מתמיד למי שלא נמצא בתוך בית המדרש. וכאמור בגיל צעיר יותר קל לתפוס את השפה. אלא ששוב, החשש שמא אם נשנה שינוי קטן, זה יתן לגיטימציה להכנסת עוד תכנים. החברה החרדית מצליחה לשמור על קיומה בעקבות שמירת הגחלת, בעקבות חרדה מכל שינוי שלא לפרוץ גדר. יש מקרים שהיה אפשר לדון אחרת, יש בין הרבנים שבאמת סבורים שצריך ללמוד אנגלית, ביניהם כמה אדמורי"ם, אבל אלו שחולקים על כך, חוששים מכל שינוי, שמא הוא יגרור שינויים נוספים. אינני מתכוין להכניס ראשי במחלוקת הזו, כי מי אני שאומר מי צודק, אבל אני כן יכול להבין את שני הצדדים, ואני מבין את הגישה שחוששת מאד וממילא מחמירה אפילו אם זה נראה מוגזם, אבל יש סיבה לגוזמה הזו, החשש שמא תהיה פריצת גדר ושינוי אחד קטן יגרור עוד סוללה של שינויים.

בקיצור, לא לחנם לא מכניסים לימודי אנגלית, ולא לחינם לא משתתפים בשירות הלאומי. הכל נעשה בשביל לשמור עלינו, שניראה כמו שהיו נראים אבות אבותינו שלא תהא חלילה פריצה בגדר של כרם בית ישראל.

בברכה מרובה

שלמה

sh4101199@gmail.com

 

 

 

גם לכם יש שאלה?

משהו מעיק על לבכם ואין לכם את מי לשתף? אתם מתמודדים עם קושי אבל מתביישים לשאול? כאן אפשר לשאול הכל!

השאלה תפורסם באתר רק אם תרצו בכך, ואם היא תאושר על ידי הוועדה הרוחנית (רוב התשובות שנשלחות אינן מפורסמות באתר). 

יש לך מה להוסיף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות נוספות באותו נושא:

אני מקנא!

שלום אני בחור ישיבה בן 22 לומד באחת הישיבות הטובות ביותר, ואני לא מהבחורים הכי מוצלחים שם בלשון המעטה בין בגלל סיבות שאני אשם בהם ובין בגלל דברים שלא תלויים

קרא עוד »

תפילה ובטחון על רוחניות

ישיחנה שלום! רציתי לשאול… חובת הלבבות בשער הבטחון פרק ד' כותב שלא שייך תפילה ובטחון על רוחניות כי לא שייך בזה ספקות, כי הכל כבר נצטווה, מה שכן שייך בו

קרא עוד »

מה המעלה בנישואין עם אברך?

שלום הרב. מדוע ישנה חשיבות ומעלה להתחתן עם בן תורה? וכן מה הטעם שלומדים תורה? הרי מה יעזור ללמוד "שור שנגח…" אם אין לי שור? זה רק דוגמא. אני אשמח

קרא עוד »

נקרעת בין אבי לאמי

אני בת יחידה בין בנים ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלי לדבר איתה וכו. ההורים שלי (סליחה שאני אמרת) אבל מאוד הרבה רבים מילולית. עד כדי שאמא שלי יכולה

קרא עוד »
דילוג לתוכן